שואה

המילה שואה מופיעה בתנ"ך בכמה משמעויות, ואלו הן: 1. שממה, כגון "יוֹם עֶבְרָה, הַיּוֹם הַהוּא: יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו). רש"י כתב על אתר: "יום שואה: לשון שממון"; 2. חושך, כגון "וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה–אַתָּה, וְכָל-אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים רַבִּים, אוֹתָךְ" (יחזקאל לח, ט). רש"י כתב על אתר: "כחשך המכסה את הארץ, שואה ברואינ"ה בלע"ז"; 3. אסון וחורבן, כגון "וּמַה-תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא…" רש"י כתב על אתר: "שואה: לשון חורבן".

בעת החדשה קיבלה המילה שואה משמעות של קטסטרופה, אסון קשה. למשל, בעיתון קול מחזיקי הדת מ-20 בפברואר 1903 כתוב: "והנה ביום י"א לחודש שבט העבר בא עלינו שואה פתאום יום צרה ומצוקה יום מהומה ומבוסה כי התפרצה בעירנו אש נוראה ככפירה איומה הטורפת בעדרי צאן…"

המילה השואה התייחדה אך ורק להרג ההמוני בעם היהודי באירופה בימי מלחמת העולם השנייה, שבו נספו כשישה מיליון נפש בידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם. שואה בהקשר של חורבן יהדות אירופה בידי הנאצים נכנסה לשימוש בשנות ה-40. למשל, בעיתון העולם מ-12 בספטמבר 1940 נכתב: "בהוצאת הוועד המאוחד לעזרת יהודי פולין הופיעה בימים אלה חוברת 'שואת יהודי פולין', הכוללת חומר רב על מצבם של יהודי פולין בשני שטחי הכיבוש הנאצי והסובייטי, וקורותיהם בימי המלחמה ובימי הפלישה הראשונים". אך בד בבד היו בהקשר לשואה שגורים גם הכינויים החורבן הגדול או ההשמדה הגדולה. למשל, בעיתון המשקיף מ-21 בנובמבר 1941 כתוב כך: "רק עכשיו מתחילים להגיע פרטים על החורבן הגדול, שהמלחמה עם רוסיה הביאה על היהודים ברומניה".

ביידיש משמשת לציון השואה מילה עברית עתיקה אחרת חורבן –  מילה מימי הבית השני. בלשונות אירופה משמשת המילה ,Holocaust מילה שמקורה ביוונית, ומשמעה היסודי 'קרבן הנשרף כליל באש'. ולצידה החלה לשמש המילה העברית .Shoah