אורליה (ארנקה) פולק – אשת סוד במחלקה הפוליטית באושוויץ

המחלקה הפוליטית באושוויץ, שהייתה ממוקמת בבניין של מטה האס-אס, הייתה המרכז האדמיניסטרטיבי של כל המחנות בשלזיה עילית שבפולין. כל ההתכתבות של מחנה אושוויץ עברה במחלקה מיון. נשים יהודיות דוברות גרמנית עבדו במחלקה הפוליטית בתפקידי מזכירות. היו להן תנאים טובים משהיו לשאר האסירות, שכן האס-אס דאג לסביבה תברואתית נאותה יותר לאסירות שעימן בא במגע יומיומי. אחרי הכול לא רצו אנשי האס-אס להידבק במחלות שהשתוללו במחנה. אותן נשים לבשו שמלות אסירות אפורות וסינרים, ועטו על ראשן מטפחות לבנות. הנשים שעבדו בשביל האס-אס שוכנו באושוויץ בבניין המטה, בניין דו-קומתי גדול, ולא בבירקנאו. אסור היה שתימצא כינה אחת על הנשים, מפני שהכינים היו הגורם העיקרי להתפשטות מגפת הטיפוס, שהשתוללה בבירקנאו.

ההנחה היא שהאס-אס העדיף להעסיק נשים יהודיות בתפקידי מזכירות, משום ששלטו בשפות רבות ומשום שלא היו עתידות לצאת לחופשי ואגב כך להסגיר סודות. ואולם, כמה מזכירות שרדו את פינוי אושוויץ בינואר 1945. אחת מהן היא אורליה פולק. אורליה פולק נולדה ב-1896 בטרנבה שבסלובקיה. היא הייתה נשואה ללא ילדים, והייתה פקידה במקצועה. ב-8 באפריל 1942, כשהייתה בת 46, נשלחה פולק לאושוויץ עם בעלה: היא ברכבת המיועדת לנשים, והוא ברכבת המיועדת לגברים. יהודי סלובקיה היו מהראשונים שהגיעו לאושוויץ. לפניהם במרס 1942 הגיעו 1,000 אסירות מרוונסבריק (Ravensbrück), מחנה הריכוז לנשים הגדול ביותר בגרמניה, ששכן כמאה קילומטר מצפון לברלין. רק מעטות מהן היו אסירות פוליטיות. רובן היו זונות, גנבות ופושעות אחרות. פולק עבדה בקומנדו שעסק בסלילת כבישים, סילוק חורבות בתים ובהקמת צריפים.

בסוף חודש יולי 1942, לאחר שלושה חודשים של עבודה בתנאים בלתי אנושיים, וכאשר הייתה קרובה להתמוטטות, הועברה פולק  למחלקה הפוליטית. היא שימשה פקידה וכתבנית, הואיל וידעה גרמנית על בוריה, קצרנות והדפסה. במחלקה עסקה בעדכון רשימות המתים. מתוקף תפקיד זה היה עליה ועל שאר הפקידות לזייף את סיבת המוות של האסירים שהוצאו להורג ולכתוב שמתו ממחלה. בכך ביקשו הנאצים להעלים מן העולם שהם נחנקו מגז. אחת הפקידות לילי זוננפלד (לאחר הנישואים קופצקי) ניצלה את האפשרות לזייף כרטיסיות כדי לזייף פרטים אישיים בכרטיסיות לשם הצלת חיי אדם. למשל, כאשר נודע לה שנדרשים בעלי מקצוע מסוים במחנה, היא נהגה לשנות בסעיף המקצוע את מקצועם של אסירים יהודים רבים למקצוע הדרוש.

לאחר מכן התמנתה פולק לכתבנית של איש האס-אס קרומר. הוא טיפל בחליפת המכתבים הרגילה של המחנה. העבודה אפשרה להבין את מבנה המחנה על כל סוגי האסירים שהובלו אליו. ומדי פעם בפעם נלקחה כדי להקליד פרוטוקולים של חקירות. בעבודה זו נאלצה לראות גברים עירומים מוצלפים בשוט גומי ארוך, שבקצהו כדור עופרת. ואסור היה לה להראות התרגשות מן הנעשה בחדר. בשלב מסוים התמנתה להיות מזכירה של שרפירר שינדלר, שהיה אחראי על כל ההעברות של האסירים מהמחנה. בתוקף תפקידה הכינה את הניירת הדרושה להעברה ואת הצידה לדרך. היהודים לא היו בדרך כלל בין המועברים. אבל במחצית השנייה של 1944 הועבר יהודי ארץ-ישראלי למחנה מעצר בקרויצבורג, ושם הייתה אמורה להתבצע עסקת חילופי שבויים. זמן קצר לאחר מכן הועבר עוד יהודי, אזרח קובני, למחנה מעצר.

בינואר 1945 נאמר שיעזבו את אושוויץ, ויצאו ברגל לדרך ארוכה למדי. החורף הקשה היה בשיאו. שלג וכפור כיסו כל פיסת אדמה. הפקידות נעלו נעליים קלות, כלל לא מתאימות להליכה ממושכת. לפולק היה דודן במחסן הבגדים של מחנה הגברים. היא שלחה לו הודעה, וביקשה ממנו להשיג לה זוג נעליים חזקות. לשם כך ביקשה מהבוס שלה לסדר לה ליווי למחנה הגברים. הבוס שלה קרא לזקיף ונתן לו הוראות. הם עברו דרך השער שמעליו הכתובת העבודה משחררת. שומריו התעלמו מהם, והם הגיעו בלי בעיות למחסן הבגדים. דודנה נתן לה זוג נעלי גברים גבוהות וזוג מכנסי צמר. את הנעליים נעלה מייד וגם את המכנסיים לבשה במקום. בתמורה הייתה צריכה פולק לסייע לסגן מפקד המחלקה הפוליטית לארוז את חפציו. כשסיימו היא וחברותיה לארוז, נפרד מהם הסגן במתן עצות לדרך: "אתן יוצאות עכשיו לדרך ארוכה. עכשיו חורף וקר מאוד. אני יכול לתת לכן רק את העצה הזאת: התלבשנה היטב ובמקום לסחוב שטויות קחו עימכן רק מזון. ועוד דבר: אם יקרה משהו לאחת מחברותיכן, אל תעצורנה. תמיד צריך להמשיך ללכת ואסור להסתכל אחורה!"

 ב-18 בינואר 1945 יצאו לבסוף לצעדת המוות. הנשים הוצעדו שלושה ימים עד שהגיעו למחנה הריכוז רוונסבריק. לאחר ששהו כשלושה שבועות במחנה זה הועברו הנשים למחנה נוישטט-גלבה (Neustadt-Glewe), ששכן ליד המבורג. ב-1 במאי 1945 שוחרר המחנה. למוחרת היום הוקמה במחנה מפקדה רוסית. הוכרז שהמלחמה תמה, וכל האסירות חייבות לחזור למולדתן. פולק חזרה לטרנבה. בדירתה התגוררו משפחות של אנשי משמר הלינקה הפשיסטי, שהיה הזרוע הצבאית של מפלגת העם הסלובקית הימנית-קיצונית. לבסוף הוחזר רכושה. נשארו מעט יהודים, אך רבים בשביל חלק מסוים של האוכלוסייה. היא שמעה הערה מאחורי גבה: "מתברר שלתאי הגז היו חורים…" בעקבות כך החליטה לעלות ארצה. בארץ עבדה בתור עוזרת בית עד שלמדה עברית. ואז החלה לעבוד בתור מזכירה. היא נפטרה בארץ ב-1985 בגיל 89.

חייה של פולק ניצלו במידה רבה בזכותו של איש האס-אס קרומר. קרומר היה יליד יוגוסלביה. הוא לא היה מלאך, אך היה איש האס-אס היחיד במחלקה הפוליטית שהעדיף להתנדב לשירות צבאי פעיל וללחום בחזית מלהשתתף בסלקציות וברצח אזרחים. בקיץ 1944 הגיעו טרנספורטים רבים מהונגריה עד שחסר כוח עבודה לחיסולם. אנשי המחלקה הפוליטית חויבו לעשות תורנויות בתחנת הרכבת ובמקומות אחרים. אז החליט קרומר לוותר על משרתו ולצאת מאושוויץ. הוא התנהג כלפי פולק בנדיבות זהירה, כלומר השאיר לה חצי ביסקוויט או שארית מזון אחר. כך סיפרה פולק:

הוא ישב מולי, מקלף לו תפוח-עץ גדול, אדום, יפהפה. אני, רעבה כרגיל, כמעט התעלפתי מהריח… היה לו מנהג משגע לדחוף את הקליפות הבודדות לתוך האפר במאפרתו, לסובב אותן בתוך האפר כאילו רצה לכבות סיגריה. מקלף, אוכל פרוסה, ושוב מקלף. כל פעם שפזלתי לעבר המאפרה נראו לי הקליפות עבות יותר, ובסוף הוכתרה הערמה בליבת התפוח. אז קם האיש ואמר, 'אחזור בעוד עשר דקות; בינתיים סלקי מהשולחן את הלכלוך הזה". כך נשארתי לבדי עם מאפרה מלאת אוצרות. את הליבה לעסתי עד שהגרעינים התמוססו בפי. בינתיים הסרתי חלק של האפר מן הקליפות והן נעלמו תחת החולצה – הרי צריכים לחשוב תמיד על יום מחר…

פולק אף הצילה חיים בשעה ששלחה מהמחנה גלויות לבני משפחה ולמכרים שבסלובקיה. היא כתבה בגלויה אחת: "הצטרכתם לדחות את האירוסין של אלזה וד"ר שורני". שמו של ד"ר שורני עלה גם בגלויה אחרת. ד"ר שורני היה עורך דין ידוע בטרנבה. הוא שם קץ לחייו לפני תחילת הגירוש ההמוני על ידי שאיפת גז. הזכרת שמו נועדה לספר מה קורה באושוויץ. רבים שקראו את הגלויות הבינו את הרמז והסתתרו בעוד מועד, וכך ניצלו חייהם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עדה הרצברג  ביום 7 ביולי 2020 בשעה 5:51 AM

    הדר יקרה –
    תודה כרגיל על הרשימה ואודה לך מאוד אם כבר נמצאים ברשותך התאריך של יום הפטירה של אורליה פולק ומיקום קברה ותוכלי להעביר לי אותם .
    בתודה מראש ובברכה רבה לך ולפועלך-
    achfirst@gmail.com

    • hadarperry  ביום 7 ביולי 2020 בשעה 8:19 AM

      אכן, אחרי הפרסום שמתי לב שלא ציינתי מועד פטירה. אוסיף בפוסט ואשלח אלייך אישית למייל.

  • עדה  ביום 7 ביולי 2020 בשעה 8:30 AM

    תודה רבה מאוד!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: