קישואים

הקישוא מוזכר במדבר יא ה: "זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים וְאֶת-הַשּׁוּמִים". מסורת התרגומים העתיקים לקישואים מלמדת על זיהוי הקישוא (בלשון המשנה קישות) עם מלון הקתא (בלועזית: cucumis). זהו צמח מקשא רב-צורתי ממשפחת הדלועיים. ואכן, תרגום יונתן הוא קַטְיָא, ורס"ג תרגם קת'א. בטרם הגיע המלפפון לאזורנו, גידלו כאן הערבים את הזן הארוך, המגיע עד 80 ס"מ, והדק. בכל מקרה אין הכוונה למין הקרוי בימינו קישוא (קוסא בערבית), שכן מוצאו מאמריקה, והוא לא נודע בעולם העתיק. 

אך, היו שזיהו את הקישואים הנזכרים בספר במדבר עם המלפפונים. ואכן, רש"י כותב על אתר: "הם קוקומברו"ש בלע"ז". וגם במילון החדש של אברהם אבן-שושן בערך קשוא נכתב שהקישואים הם הירק המכונה בימינו מלפפון. להן הדברים: שמו המקורי של הצמח הקיצי והמטפס, שפריו המאורך או המעוקל בצורת קשת נאכל חי, מלוח או כבוש. הוא הנקרא בלשון הדיבור (בטעות!) 'מלפפון' ('גורקע' Cucumis sativus).

ועד הלשון קבע שהירק קישוא הוא הנקרא גורקע בלעז או cucumber, ובערבית כ'יאר, ואילו מלפפון הוא אבטיח צהוב, מלון בלעז. ולכן ועד הלשון ביקש להמיר מלפפון בקישוא. ואכן, בסיפורו של י"ח ברנר הטיפה מובאים הקישואים במשמעות של מלפפונים: "הריני אוחז מיד בצד החבית של הקישואים החמוצים". אך בקרב הציבור הרחב השתמשו במילה קישוא במשמעות מלפפון ולהפך. וכך השמות התקבעו לבסוף. למשל, בעיתון דבר מ-18 במאי 1941 כתוב כך: "זוכר אני עיירה שזרעה קישואים (מלפפונים בלשוננו עתה)". אף י"ד ברקוביץ נאלץ לשנות את שם סיפורו קישואים חמוצים למלפפונים כבושים לאחר ניצחון השם המוטעה מלפפונים. גם בשירו של ח"נ ביאליק בערוגת הגינה מוזכר המלפפון במשמע שהיה מקובל בפי כול.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: