סטתוסקופּ

השם סטתוסקופּ נגזר מיוונית: stethos חזה, skopein לראות. הוא מכשיר רפואי המשמש להאזנה לקולות הנשימה או לפעימות הלב ולאוושותיו. את המסכת המציא בשנת 1816 רנה לאנק (René Laennec), רופא צרפתי, שהיה רופאו של נפוליאון. האקדמיה ללשון עברית קבעה שהשם העברי לסטתוסקופ הוא מסכת. למרות זאת יש לסטתוסקופ שמות רבות בעברית, הגזורים משורשים הקשורים לחוש השמיעה. בסיפור "דוליט בלימפפו" של רפאל ספורטה כונה הסטתוסקופ מִקשבות: "מרכיב לאוזניו טלפון – מקשבות". גם בעיתון למרחב מ-5 ביוני 1959 נכתב מקשבות: "רופא קטן פורץ מן החוץ, מקשבות תקועות לו בעורף…"

כמו כן, בספר רצח באישון הלילה של אגאטה כריסטי, שיצא לאור בישראל ב-1967, כונה הסטתוסקופ תשמוע: "… אחר ישב בכיסאו וניפנף לעיניה את התשמוע (סטטוסקופ)". בעיתון הארץ מ-5 בינואר 1943 נכתב שפופרת-רופא: "רופא אחד נקנס אתמול בבית משפט השלום בתל-אביב ב-7 לא"י על שנמצא אצלו שפופרת-רופא (סטטוסקופ) גנובה מהצבא". ואילו בעיתון דבר מ-28 באוגוסט 1981 כונה הסטתוסקופ מאזנת: "…בדיקה חיצונית בעזרת מאזנת (סטטוסקופ). ובאותו עיתון מ-9 בדצמבר 1964 נכתב קנה-שמע: "מעתה נראה במוסד זה בעלי חלוקים לבנים כשבכיסיהם 'סטתוסקופ' (קנה-שמע)…"