רב סעדיה גאון – קווים לדמותו ולדרכי הפרשנות שלו למקרא

רב סעדיה גאון (להלן: רס"ג) נולד ב-882 בעיירה דלאץ שבמחוז פיום אשר במצרים. מסיבות בלתי ברורות עזב את מולדתו לבבל, מרכז היצירה היהודית באותם הימים. בשנים 915–920 שהה רס"ג בטבריה. שם למד תורה אצל עלי בן יהודה הנזיר (או בשמו הערבי אבו כת'יר יחיי בן זכריא), שהיה מדקדק, פילוסוף ומן הראשונים שתרגמו את המקרא לערבית. בארץ ישראל עסק רס"ג בתחומי המקרא, המסורה, הדקדוק והפיוט, ורכש לו השכלה רחבה בתחומים האלה. בשנת 921 שהה רס"ג זמן קצר בעיר חלב שבסוריה. ובשנת 922 הגיע לבגדאד, ומוּנה בה למשרת "ראש כלה" בישיבת פומבדיתא. בשנת 928 מינה אותו ראש הגולה דוד בן זכאי לגאון ישיבת סורא. הוא קיבץ אליו את תלמידי הישיבה שעברו לישיבה המתחרה פומבדיתא, והחזיר לה את מעמדהּ הקודם. בשנת 932, לאחר ויכוח קשה בינו לבין ראש הגולה, נאלץ רס"ג לוותר על הגאונות ולמצוא מקלט כארבע שנים. בשנת 937 השלימו השניים, ורס"ג חזר לכהונתו. שנותיו האחרונות עברו עליו בשלווה ובלא חיכוכים, עד שנפטר בשנת 942.

פירוש רס"ג לתורה נחלק לשני חלקים, ואלו הם: א. הפירוש הקצר: תרגום המקרא לערבית באותיות עבריות ('תפסיר') ובו ביאורים קצרים מעבר לתרגום המילולי, שנועדו לקהל הרחב, יהודים ולא יהודים; ב. הפירוש הארוך: גם פירוש זה נכתב בערבית באותיות עבריות, אך הוא נועד לקוראים המלומדים. פירוש זה כולל דיון בנושאים שונים מתחומי הבלשנות, ההלכה והפילוסופיה.

באשר לפירוש הקצר, רס"ג לא היה הראשון שתרגם את המקרא ללשון הערבית. התרגומים שקדמו לו מתאפיינים במילוליות יתר, בשימוש בחלופות תרגום רבות ובהיעדר הכרעות פרשניות חד-משמעיות. שלא כמו התרגומים הקדומים, נטל לעצמו רס"ג חירות רבה לשנות את מבנה הפסוק העברי ולהתאימו לכללי הדקדוק והתחביר הערביים. כך, למשל, הפך הגאון פסוקים קצרים לרצף ענייני אחד באמצעות הוספת אותיות או מילות חיבור. כאשר בפסוק מופיעים מספר שמות עצם זהים, המיר הגאון את חלקם בכינויי גוף או בכינויי גוף, כגון בפסוק הזה: "וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ" (במדבר ח, יט). הצירוף "בני ישראל" נזכר בפסוק חמש פעמים, אולם רס"ג מתרגם אותו פעם אחת בלבד, ובשאר המקרים הוא מסתפק בהפניה אליו באמצעות כינויים: "וג'עלתהם להרון ולבניה מן בין בני ישראל ליכ'דמו כ'דמתהם פי כ'בא אלמחצ'ר ויסתפגרו ענהם ולא יחל בהם ובא אד'א הם תקדמו אלי אלקדס" [=ונתתי אותם לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל כדי שישרתו את שירותם באוהל מועד ויכפרו עליהם, ולא יהיה בהם נגף אם הם יגשו את הקודש].

במקרים אחרים הגאון מוסיף בתרגומו מילים לצורך הבהרת הפסוק. כך, למשל, הוא מקדים לדברי אברהם לשרה "וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ" (בראשית יב, יב) את הפועל "אכ'אף אן ראוך" [=אני ירא שכאשר יראו אותך…]. הסיבה לתוספת שאברהם לא נהרג כפי שהוא עצמו קבע בפסקנות שיקרה. כמו כן, לעיתים הוא משנה את סדר המילים בפסוק כדי למנוע קשיים פרשניים. למשל, על אבני החושן נאמר: "וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…" והדבר בלתי אפשרי בעליל. ולכן רס"ג בתרגומו משנה את סדר המילים כדי שיהיה הפסוק הגיוני: "ותכון עלי אלחג'ארה אסמא בני ישראל" [=שמות בני ישראל יהיו על האבנים].

המטרות העיקריות שעמדו לנגד עיניו של רס"ג בכתבו את חיבוריו, ובייחוד את פירושיו למקרא, היו ביטול המחלוקות בקרב האומה, ביעור הבערות, חיזוק האמונה ועקירת דעות משובשות ומלחמה בקראים ובכופרים למיניהם. רס"ג אף קובע שבארבעה מקרים חייב הפרשן להוציא את הכתוב מפשוטו: אם פשט הכתוב סותר את מה שהאדם משיג בחושיו או בשכלו, את קבלת חז"ל על הפסוק או פסוק אחר במקרא. לדוגמה הפסוק "… לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט) סותר את קבלת חז"ל, שהרי חז"ל אסרו לאכול כל בשר בחלב ולא רק בשר גדי בחלב אימו. לפיכך תרגם הגאון: "ולא תאכל לחמא בלבן" [=לא תאכל בשר בחלב]. הוא לא תרגם למעשה את המילה אימו, ולא אפיין בתרגומו את סוג הבשר. רס"ג ביקש למעשה להניח לפני הקורא טקסט בערבית יהודית מנופה מכל קושי לשוני, הגיוני, הלכתי או תאולוגי.

השפעתו של רס"ג על פרשנות ימי הביניים עמוקה ורחבה ביותר. היא השפיעה במישרין על הפרשנים בימי הביניים המוקדמים, ובעיקר על אלה שפעלו בין המאה העשירית לבין המאה השלוש עשרה, ובעקיפין גם על פרשנים מאוחרים שאולי לא ראו את חיבוריו במו עיניהם, אך הכירו אותם באמצעות ביאורי קודמיהם. פירושי המקרא של רס"ג התפשטו בכל ארצות המזרח מבבל, שם נכתבו, ועד לקצה ספרד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • arikbenedek  ביום 8 בפברואר 2021 בשעה 2:51 PM

    מרתק. מה אנחנו יודעים אם בכלל על חייו הפרטיים?
    זכור לי ממנו, ההוכחה שלו לקיום האל – חשיבת על האינסוף עד שנתקעים בנקודה מסוימת = אלוהים. יתכן ואני טועה, אבל זה זכרוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: