השרח המוגרבי

בכל ארצות צפון אפריקה הילך עד הדורות האחרונים ממש תרגום לערבית של חלקים מספרי המקרא ושל ספרות לא מקראית. תרגום זה נקרא שַרְח (מילולית בערבית: פירוש). השרח נהג בכל קהילותיהן של ארבע הארצות שהיוו את הפזורה של צפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ולוב. השרח נמסר על-פה עד הדור האחרון. בתוניסיה הוא הועלה בכתב באופן מקיף, ובמקומות אחרים באופן מצומצם יותר. השרח הוא תרגום מילולי קפדני בעיקרו. כנגד כל מילה בטקסט העברי עומדת מילה בטקסט הערבי, ורק המילה את לא מצאה לה על פי רוב עזר כנגדה. אף סדר המילים נשמר בדרך כלל בקפדנות, שאין עליה עוררין.

השרח היה מוּכר בקהילות היהודיות, שכן נעזרו בו בקריאה בבתי הכנסת, בלימוד בבתי המדרש ואף בבתי המגורים. השרח נועד, למעשה, לשכבות העממיות, ולכן חלק גדול ממנו התגבש גיבוש מקומי. מסורות השרח הידועות כיום התגבשו, כנראה, לפני שנת 1500 (לפני גירוש ספרד), וביסודן עמדה מלכתחילה מסורת אב אחת. זו הלכה והתפלגה למסורות משנה. כל אחת מאלה הותאמה התאמת מקום והתאמת זמן לדיאלקטים בקהילות השונות.

בשרח יש, כנראה, שלוש שכבות לשון: הראשונה לקוחה מתרגום רס"ג, שרווח בצפון אפריקה במאות הראשונות של האלף השני. השכבה השנייה כוללת לשון גבוהה, והיא בעלת דקדוק ואוצר מילים, שאינם משמשים בלשון הדיבור. שכבה זו משקפת פעולה שנעשתה בעיקרה סמוך לשנת 1500. יש בה יסודות מורָשים מן הערבית היהודית במגרב בימי הביניים, יסודות מן הלשון הגבוהה של המוסלמים, וכנראה גם קווים שנלקחו מן הלשון הכתובה, שהייתה נהוגה בצפון אפריקה בספרות מקור ובספרות תרגום. השכבה השלישית מאוחרת יותר, והיא בנויה ממרכיבים של הלשון המדוברת, המשתנה ממקום למקום על פי לדיאלקט המקומי.

השרח המוגרבי הועלה לראשונה על הכתב במאה הט"ז, מכיוון שיהודי המגרב לא הבינו עוד בתקופה זו את לשון רס"ג ואת הערבית היהודית הקלאסית. אכן, מנהיגי הקהילות והמלמדים יצרו שרחים משלהם. אולם, הם לא יצרו יש מאין, אלא המשיכו להתבסס על מסורת תרגום רס"ג או על מסורת שרח שהשתלשל ממנו. יסודות מסוימים בלשון השרחים הורגשו בכל זאת ארכאיים, וגם השרח הוולגרי ביותר כולל ביטויים עתיקים, שהם אטומים מבחינה סמנטית ודקדוקית לקורא. כלומר, מאחר שהתרגום נועד להנחיל לקורא את העברית של המקרא, הרי הערבית הנקוטה בשרח לא הייתה מובנת ולא הועילה לקורא להבין את העברית. הקושי בהבנת השרח הביאו את משכילי צפון אפריקה לתבוע את ביטולה או לפחות את תיקונה של לשון השרח כדי להתאימה למטרות הדידקטיות הראשונות. אכן, בצפון אפריקה, בעיקר בתוניס, נעשו ניסיונות להעלות שרחים המצמצמים את לשון רס"ג ומקרבים את לשונם ללשון הדיבור היומיומי. לתוך השרח חדרו אף מילים וביטויים בלשונות זרות, בעיקר צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית טורקית וברברית, בשל שינויים חברתיים-תרבותיים שחלו בקרב הקהילות היהודיות בצפון אפריקה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: