הסולל – כלי ללימוד עברית

מטרת המאמר היא להראות כיצד תרם כתב העת הסולל, שראה אור במהלך שנת תרפ"א, להחדרת העברית בקרב פועלי העבודות הציבוריות, עולי העלייה השלישית, ולהפיכתה מלשון יחידים ללשון רבים. אך תחילה יוצג כתב העת.

כתב העת הסולל ועורכיו

כתב העת הסולל היה ביטאון של פועלי העבודות הציבוריות. שש חוברות של כתב העת יצאו לאור בשנים 1921–1920 מטעם פועלי הכבישים והעבודות הציבוריות, עולי העלייה השלישית. הסולל הופיע לראשונה בדצמבר 1920, כשבועיים לאחר ועידת היסוד של ההסתדרות. הוא היה עיתונם של פועלי שני הכבישים – כביש טבריה-צמח וכביש טבריה-טבחה – אשר נסללו בהנהלת הסתדרות הפועלים החקלאיים של אחדות העבודה ובאחריותה. הסולל נועד מלכתחילה להיות כלי ביטוי לבעיותיו המיוחדות של ציבור סוללי הכבישים. בכתב העת השתתפו רבים מאנשי העלייה השנייה ועולי העלייה השלישית החדשים בארץ, אשר היו פועלים או מנהיגים במפלגות הפועלים: אחדות העבודה והפועל הצעיר, אנשי השומר הצעיר וחברי גדוד העבודה, רובם ככולם אנשי תנועת העבודה.

 גיליונות הסולל ראו אור בעריכתו המדעית של חיים גולן בהוצאת יד טבנקין בשנת 1991.

יוסף חיים ברנר (1881–1921) העורך בראשית הסולל, ושמואל גולדזייגר-סבוראי (1896–1971) בהמשכו, הם ששיוו לעיתון את אופיו הייחודי. חמש מתוך שש החוברות נכתבו בכתב יד, בכתיבה תמה, והופיעו כעיתון משוכפל. החוברת השלישית יוחדה כולה לפרוטקול המועצה, והיא היחידה המודפסת במכונת כתיבה. הלשון של העורך רהוטה ומדויקת. כללי הדקדוק, הניקוד והדיגוש נשמרו בקפידה, ובדפיו יש גם מונחים חדשים בעברית. העורכים נמנעו ממליצות מכבידות, וגם תרגמו, ככל הנראה, רשימות מלשונות אחרות. העורך שמר על גיוונו של העיתון בפרסמו רשימות הוויי, דוחות מהאספות וממהלך העבודה, מאמרים אידאולוגיים, חידושי לשון, הוראות מקצועיות ועוד.

הדרכים להחדרת העברית בקרב העולים

למילים רבות בכתב העת הסולל הובאו בסוגריים התרגום שלהן ליידיש או בכלל ללעז כדי שיהיה קל לעולים להבין את המילים וללמדם מילים חדשות. לדוגמה, בחוברת הראשונה נכתב אנחנו בעלי אמון אשראי, ובסוגריים נכתב קרעדיטפעהיג. באותה חוברת הובאו שלוש מילים, ולכל מילה הוכנס פירושה בלעז: קשת-הדרך (שבלונה), פאות הדרך (בנקטים) וריצוף (סולינג). עוד דוגמה היא המילה הר געש, ובסוגריים נכתבה המילה הלועזית וולקנים. המילה הר געש נזכרת בעיתונים כבר משנות ה-60 של המאה ה-19. בעיתון המליץ נזכר גם הביטוי הר שרפה. במילון בן-יהודה נכתב כך על המילה: "וקצת הסופרים החדשים השתמשו בהשם געש בצרוף להר, הר-געש, כנוי להרי האש".

כמו כן, בגיליון מספר שלוש של הסולל מופיעה המילה בלמים, ובסוגריים טורמזים כדי שידעו הקוראים לְמה הכוונה. טורמז הוא המעצור אשר במרכבות. המילה בֶלֶם הייתה נפוצה בעיקר בשנות השלושים. לפניה הייתה בשימוש רב המילה מעצור. למשל, בכתבה בדואר ישראל מ-17 במרס 1929 כתוב: "ולא יכול לעצור באפניו כי מעצור הרגל נתקלקל". ניכר שהמילה בלם הייתה בגדר חידוש לשוני באותה תקופה. ובכל מקרה, אין היא נזכרת במילונו של אליעזר בן-יהודה.

עוד דרך להחדרת העברית בקרב העולם בכתב העת הסולל היא הכנסת מילים שרק חידש אותם ועד הלשון כדי להטמיעם ככל האפשר בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב העולים החדשים בפרט. להלן כמה דוגמאות: בגיליון מספר ארבע הוכנס שיר, המתאר את הוויי הקבוצה. בשיר הוחדר חידוש לשוני שקבע ועד הלשון ב-1912. כתוב בו: "מאכילים אותנו פה בגדוד, 'בורשט' ובורשט מלא-הדוד, וזה נקרא חמיצה". הובאה המילה ביידיש בורשט, ומייד הכניסו את הפירוש העברי חמיצה. בפעם הראשונה שהמילה חמיצה נכנסה לעיתונות היה ב-1920. למשל, בסיפור הסנדל מז'וזיקובקה, שהתפרסם בפועל הצעיר מ-21 במאי 1920, כתוב כך: "…ושרה לאה, בהגישה אל השלחן חמיצה ודיסה, אוספת לבסוף את שולי סנורה…" ובעניין הזה, במילון הלשון העברית של אליעזר בן-יהודה כתוב בערך חמיצה: "תבשיל חמוץ מעשבים חמוצים וכדומה, נהוג בדיבור העברי בא"י".יש להעיר שיוסף חיים ברנר בתרגום שלו לחיבור החטא ועונשו השתמש במילה חמיצה. לדוגמה: "כשהובאה החמיצה, והוא התחיל לאכלה, ישבה נסטסיה אצלו על הספה והתחילה מפטפטת".

להלן עוד כמה דוגמאות. בחוברת מס' 4 כתוב כך: "שלושה חומרים יסודיים שבהם הינם הקברצה, פצלת השדה ונציץ". הקברצה היא הקוורץ. השם קוורץ מקורו מהשפות הסלביות או הגרמניות הקדומות. הקוורץ הוא מינרל נפוץ המורכב מצורן ומחמצן בלבד המופיע בטבע במגוון צורות וצבעים. הקוורץ יוצר סלעים חשוב, והוא מרכיב עיקרי של החול ואבן החול. בכל אופן, המילה קברצה לא נזכרה בעיתונות בת התקופה.

פצלת השדה היא חידוש מתקופת העת החדשה. כמעט לא נזכרה בעיתונות, ואם כן רק מ-1948. למשל, בעיתון קול העם מ-27 באוקטובר 1948 כתוב: "הכוון השני שבו יש להפעיל את תכניות הפיתוח הוא בנצול האוצרות המינרליים בדרום הנגב, ובעיקר חול הזכוכית, פצלת השדה ומינרלים אחרים". המונח פצלת השדה נכנס למילון למונחי כימיה בשנת 1928, אך אינו נזכר במילון גור ובמילון בן-יהודה. פירוש המילה הוא קבוצת מינרלים המכילה חומרים צורניים וחמרניים עם אשלגן, סידן, נתרן ובריום. פצלת השדה היא מינרל קשה, הנמצא ברוב הסלעים המגמתיים, ובמגעה עם מים נהפכת לחרסית ולטיט. השם הוא מגרמנית פֶלְדסְפָּט (Feldspat).פלד הוא שדה, וספט הוא סלע שאינו מכיל מחצב. ואילו המילה נציץ הופיעה בעיתונות העברית רק בשנת 1929. למשל, בעיתון דבר כתוב כך: "… מציאותם של פחם, נציץ ועוד מינרלים". גם המילה נְציץ חודשה בשנות העשרים של המאה העשרים. היא נכנסה למילון הכימיה בשנת 1928. נציץ הוא מינרל בעל הרכב בסיסי המתפצל ללוחיות. נציץ הוא החלופה העברית למיקה (בלטינית: micare, לנצנץ), והוא נגזר מתכונות המינרל: לנצנץ.

זאת ועוד, בכרך השישי של כתב העת הסולל הוספה רשימה לתחום הלשון, וכותרתה הצעת מונחים לעבודות ציבוריות. להלן הרשומה: "החציבה נעשית באמצעות חומרי ניפוץ. את הסלע מפוצצים בפטיש. האבנים הגדולות המתקבלות אחרי הפיצוץ הן אבני כביש או גבש. בגבש משתמשים לגיבוש הדרך (הנחת סולינג) לאחר אשר התקינו את יצוע הכביש. מהאבנים הקטנות חוצצים חצץ ומשטחים אותו (ולא מפזרים) על גבי הגבש. סוללים סוללת עפר. נוטלים עפר (ולא מורידים)".

בקטע הזה אפשר לראות שיש מונח לכל פעולה הקשורה לעבודות הציבוריות: לפוצץ בפטיש, לגבש דרך, להתקין את היצוע, לחצוץ חצץ ולשטח חצץ, לסלול סוללה, ליטול עפר. המטרה בכך להעשיר את השפה העברית המדוברת בפי הפועלים העולים. אחת הטענות שהעלו הבלשנים בכל התקופות שהשפה דלה ואינה עשירה. וכאן יש ניסיון להטמיע בקרב הדוברים פועל לכל פעולה כדי שלא ישתמשו כל העת בפועל אחד לפעולות רבות. בן-אור בספרו לשון וסגנון אומר שחשיבות יתירה נודעת לשימוש הנכון בכל מילה ומילה, לשיבוץ המילה הבודדת במקום המתאים לה בחטיבה הלשונית. הוא מוסיף וכותב שהדרישה היסודית מכל דובר או כותב היא ידיעת המשמעות האמיתית, המדויקת, של כל מילה ושל כל צירוף מילים, המשמשים לו כלי הבעה, אמצעי המשא והמתן עם הזולת.

לסיכום, עולה מן העיון בכתב העת הסולל שהיה רצון להחדיר מילים רבות בעברית, ומקצתן אף מילים שהן חידוש לשוני, בתחום העבודות הציבוריות. המטרה הייתה להחדיר ללשון הפועלים מילים שהן בשימוש היומיומי שלהן כדי שישתמשו בהן תדיר בלשונם. המטרה הסופית הייתה שמילים אלו ייטמעו בכלל בלשון הדיבור בארץ, ויהיו נחלת הכלל.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • arikbenedek  ביום 2 באפריל 2021 בשעה 2:15 PM

    תודה רבה. וואווווווו, זה מאוד מאוד מעניין. מעניין גם איך השפה משתנה לה, והיתרון בן הזמן הוא היכולת לדעת את הזמן והמקום המדויק בו מתחילים השינויים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: