למה לערוך את המחקר שלך?

להלן כמה נימוקים לכדאיות עריכת עבודות חקר (תזות ודוקטורטים):

• תמיד טוב שעוד עין עוברת על המחקר. לחוקר בשלב מסוים קשה לראות את הטעויות של עצמו. עורך לשון, ששם לב לדקויות הקטנות, הופך את הדוקטורט מטוב למושלם. הוא שם לב לאי אחידות בטקסט. והדבר יכול להתבטא שפעם החוקר כתב תל אביב ופעם תל-אביב. הוא משמיט חזרות. פעמים רבות הוא שם לב לטעויות בתוכן. למשל, פעמים רבות מראה מקום בתנ"ך אינו מדויק. תיקון טעויות אלו מונעות מבוכה של החוקר.

• בזכות עורך הלשון המחקר חף מטעויות כתיב, ניסוח, תחביר ופיסוק. בשנים האחרונות יש הקפדה יתרה על ענייני לשון. קוראים יקבלו רושם לא טוב על דוקטורט אם הוא כתוב בעילגות ולא לפי כללי כתיב חסר הניקוד של האקדמיה אף על פי שרעיונותיו יפים. 

• לכותב בשלבי סיום של כתיבת המחקר כבר אין כוח להתעסק עם מראי המקום של העבודה ועם הביבליוגרפיה. ולשם כך בא לעזרתו עורך הלשון. תוך כדי העריכה עורך הלשון עובר על מראי המקום ומתקן אותם לפי הנחיות הפקולטה שהחוקר לומד בה. הוא מסדר את הפריטים בביבליוגרפיה לפי האל"ף-בי"ת של שמות המחברים. הוא מקפיד על אחידות בכתיבה. כמו כן, פעמים רבות הוא משלים חלקים חסרים בפריטים. הוא אף מקפיד שכל מראי המקום בגוף העבודה יופיעו בביבליוגרפיה. 

• לפעמים הטיעונים של הכותב טובים, אך ניסוח לא ברור ומסורבל מקשה להבין אותם. ובכך הרעיון הכללי נפגם, והרושם של הבודק על העבודה אינו טוב. וקושי זה אפשר לסלק בעריכה.

• ובכלל, קורא שמקבל עבודה שהיא קוהרנטית וברורה, הכתובה לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, מושפע ממנה לחיוב. מהניסיון שלי עבודות שעברו עריכה מאושרות במהירות יחסית עם בקשות לתיקונים קלים. הסיבה היא שאני מעירה לקורא על דברים חסרים או לא הגיוניים. והשינויים נעשים במהלך העבודה. מרגע שהתואר דוקטור ניתן לחוקר, הוא יכול לבקש תוספת שכר מן המוסד שהוא עובד בו. ככל שהעבודה מאושרת מהר בלא עיכובים, כך תוספת השכר ניתנת מהר יותר. ובכך הכותב מחזיר את הוצאות העריכה.

לאור כל זאת, עריכה טובה מעניקה לחוקר שקט נפשי!