מעלית היא תא או קרון להעלות ולהוריד אנשים וחפצים בבניינים רבי קומות או במכרות וכדומה. השורש של מעלית הוא על"י. בערבית מכוּנה מעלית مصعد. גם בערבית השורש صعد מורה על עלייה.
את המתקן שמעלה נוסעים כינו בהתחלה בשם מעליה. כך נכתב בעיתון העולם מ-24 באוגוסט 1925: "באחד הבתים החדשים בתל-אביב נגשו לסדור המעליה החשמלית (ליפט) הראשונה בארץ". פעם ראשונה שהופיעה המילה מעלית בעיתונות הייתה ב-1926. בעיתון דבר שיצא לאור ב-1 בינואר 1926 נכתב כך: "בתוך כל תורן הותקנה מעלית חשמלית, שיש בה מקום לשלושה אנשים".
היו עוד הצעות שנדחו. אליעזר בן-יהודה תמך בביטוי "מעלה ומוריד". הצעה אחרת היא מדריג חשמלי. למשל, בעיתון דואר היום מ-16 באוקטובר 1927 כתוב כך: "ובהרבה בתים חסר מדריג חשמלי (ליפט בלעז)…" ולעיתים הושארה המילה הלועזית ליפט. למשל, בעיתון דואר היום מ-23 בספטמבר 1927 נכתב כך: "…ויש לו ליפט, שהוא מעלה ומוריד את האורחים". בספר האנשים הראשונים על הירח בתרגומו של יעקב קופליביץ, שהוא ישורון קשת, תורגמה המילה lift מכונת תנופה.
המעלית הראשונה בארץ הותקנה בשנת 1925 בחצר הפנימית של "פסאז' פנסק" ברחוב הרצל 16 בתל אביב. היא הייתה חשמלית, והשתמשו בה בעיקר כדי להעלות סחורות ולהורידן. היא כונתה, כאמור, מעליה.
נקודת ראות 
תגובות
המדריג החשמלי מצא את מקומות ב"מדרגות חשמליות". מעלית מתאימה לעברית כמו המונית, העובדה – שתיהן תפסו, עד שכמעט לא שומעים טקסי, חוץ מ"גט-טקסי".
תודה
תודה לך.