השורש של מרפסת הוא רפ"ס. הפירוש של הפועל רפס הוא רמס, דרס, דרך ברגליים. אכן, הכוונה במרפסת ללוח שדורכים עליו. ולפי זה פירש הרמב"ם את המילה מרפסת: "ונקרא מרפסת לפי שהוא מדרס מהפועל רפס-רמס. בדומה למדרכה-מדרכת".
המילה מרפסת מופיעה לראשונה בלשון חכמים. לפי מילון בן-יהודה, הפירוש שלה ברובד זה הוא "נסר וכיוצא בזה קבוע בכותל לפני הפתחים של העליה שעולים עליה בסולם, וממנה נכנסים דרך הפתחים אל חדרי העליה". כלומר, מדובר במשטח עשוי עץ, שצמוד לקיר החיצוני של הבית בגובה. אל המשטח עולים מבחוץ בסולם, ונכנסים ממנו לחדרי הקומה העליונה דרך דלת או דלתות.
במילון של גור מלון עברי נוספה גם ההגדרה: "בניין צדדי בבית בלי קירות מסביב". גם במילון עברי שלם של ראובן אלקלעי זו ההגדרה: "יציע לפני הבית, גזוזטרה רחבה (עפ"ר בקומת הקרקע)". הגדרה דומה במילון אבן שושן: "גזוזטרה מרווחת בקומת הקרקע". ואכן, ביצירה אורח של בנימין תמוז כתוב כך: "עליתי בשלוש המדרגות המובילות אל מרפסת הכניסה ודפקתי על הדלת".
רק במילונים שהתחברו לאחר מכן התקבלה המשמעות של משטח בעל מעקה סביב הצמוד לקיר חיצוני של בניין, והגישה אליו מאחד החדרים. בעיתונים משמעות של מרפסת הצמודה לדירה, הממוקמת בקומה גבוהה, החלה להופיע בתחילת שנות ה-20. למשל, בעיתון הפועל הצעיר מ-16 באוקטובר 1921 כתוב כך: "לכל בית מרפסת באוויר".
לפי אליעזר בן-יהודה, הצורה הנכונה היא מ"ם בפתח: מַרְפֶּסֶת. גם במילון עברי של יהודה גור המ"ם במילה מרפסת מנוקדת בפת"ח. ובמילונים שהתחברו לאחר מכן המ"ם כבר מנוקדת בחיריק.
נקודת ראות 
תגובות
כרגיל, תודה רבה 🙂
חבל שדוגמת המרפסת עם חיריק לא עברה למדפסת, למספרה וכו'
כן כותבים מספרה בחיריק, כי זהו משקל של שמות מקומות, כמו מרפאה ומשתלה.