קובץ תיקוני לשון מספר 2

עוד תיקוני לשון, שהם המשך לקובץ מספר אחת.

  1. מוטב להקדים את המילה כבר לפועל: כבר נתנו, כבר שילמתי.
  2. פירוש המילה כדי הוא למען, ואילו פירוש המילה בכדי היא במידה שווה ל, בשיעור מספיק.
  3. על מנת – משמע: על תנאי מחושב, מתוך חישוב מכוון, מתוך כוונה, מתוך מחשבה, כגון "כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" (משנה אבות א ג). אם אין זו הכוונה, יש להשתמש במילה כדי.
  4. הכול – פירושו כל בני אדם, כל הדברים; כולם – פירושו הם כולם. לפיכך, אין לומר כולם אם לא נזכרו קודם לכך הם. לפי זה, הכול יודעים שהארץ היא כדור; ראובן, שמעון, לוי ויהודה – כולם בני יעקב.
  5. פירוש המילה כלום הוא דבר מה, משהו, ולכן אם רוצים להביע שלילה, יש להוסיף את מילת השלילה לא או אין: אין הוא חייב כלום, לא נשאר בבית כלום.
  6. כִּלְיָה – איבר זוגי בגוף המפריש את השתן; ואילו כְּלָיָה  – הרס, אבדון.
  7. יש לומר אדם כן, מעשה כן ולא כנה.
  8. יש להימנע מהשימוש בכיסוי במקום סיקור: סיקור המאורעות בעיתון; סיקור החדשות.
  9. כֶּרֶךְ  – חלק כרוך של חיבור בין ספרים אחדים; ואילו כְּרָךְ  – עיר גדולה.
  10. יש להימנע מהשימוש המופרז במילת היחס לאור במקום הנרדפות לנוכח, בשים לב, בהתחשב, מחמת, לרגל, מבחינת ולאחר עיון. ובשום פנים ואופן אין להשתמש במילה זו באשר לדברים שליליים: לאור הצרות, לאור הכעס.
  11. לאט-לאט פירושו במתינות, באיטיות, ואין לערבבו עם מעט-מעט, קמעא-קמעא: הזקנים הולכים לאט-לאט; "מעט-מעט אגרשנו מפניך" (שמות כג, ל).
  12. יש לשים לב להבדל שבין לווה לשאל. לווה – לקח דבר, בפרט כסף, מחברו לזמן כדי להשיב לו תמורה; שאל – לקח חפץ מאחר כדי להשתמש בו ולהחזיר לו את החפץ עצמו. לפיכך, אפשר ללוות לא רק כסף, אלא גם לחם קמח, שמן וכו'.
  13. למען לפני פועל תבוא בלא למ"ד השימוש: למען הקל, למען עשות ולא למען להקל, לעשות.
  14. במקום למרות ש ראוי לדייק ולומר אף על פי ש…
  15. אין לומר לקח דבריו בחזרה, אלא חזר בו: "הנותן עירבון טבעת לחברו וביקש לחזור בו – חוזר בו" (ירושלמי שביעית).
  16. לרגל – בגלל, עקב; ואילו לרגלי – במדרון, כגון לרגלי ההרים.
  17. מאומה פירושו דבר מה, משהו: "היכול אוכל דבר מאומה" (במדבר כב, לח). ורק עם מילת שלילה פירושו לא כלום: "אין להם מאומה" (ירושלמי לט, י).
  18. שימו לב להבדל: עמד במבחן – עבר בהצלחה את הבחינה; עמד למבחן – ניגש לבחינה.
  19. שימו לב להבדל: מָגֵן  – מכשיר הגנה, שריון; מֵגֵן – האדם שתפקידו להגן ולהדוף התקפה.
  20. שימו לב להבדל שבין מזלף, כלי השקאה, לבין משפך, שפופרת רחבה מלמעלה וצרה למטה, המשמשת להרקת נוזלים מכלי אחד למשנהו. 
  21. יש לשים לב להבדל שבין מחה למחא: מחה פירושו מחק, ניקה, השמיד, כגון למחות את זרעו; מחא פירושו הכה, כגון למחוא כפיים, מחאתי כפיים (ולא מחיתי).
  22. יש לשים לב להבדל שבין מחיר לשכר: מחיר – ערך, תמורה להעברת קניין, למשל מחיר הדירה (הכסף ששולם לקנייתה); שכר – תשלום בעד עבודה או בעד שימוש, למשל שכר דירה (הכסף ששולם לשכירתה), שכר העובד.
  23. מן הראוי להבחין בין מחר למוחרת: מחר – היום התכוף להווה. למשל, היום יום שבת ולא אוכל לשלם, אבל בוא אליי מחר ותקבל את שכרך. ואילו מוחרת – היום הרצוף לקודם לו (בעבר או בעתיד). למשל, אשלם את חובי למוחרת החג.
  24. יש לומר מטבע חוץ (מט"ח) ולא מטבע זר.
  25. יש לשים לב להבדל שבין מיץ לרוטב: מיץ – עסיס הנסחט מפירות ומירקות; ואילו רוטב – מיץ מבושל של בשר, פירות וכו'.
  26. מכנסיים ולא מכנס. מכנסיים הם זכר רבים, כגון מכנסיים ארוכים.
  27. יש לומר פלוני נמנה עם ולא על, כגון "זכה להימנות עם גדולי העיר" (ירושלמי).
  28. יש לשים לב להבדל שבין מנוי למינוי: מנוי – אדם שחתם על עיתון וכו', כגון כרטיס מנוי לתאטרון; מינוי – הטלת תפקיד, חיוב מראש לשלם ולקבל דבר, ייפוי כוח, כגון ועדת מינויים, כתב מינוי.
  29. במקום לומר יש לו מספיק כסף יש לומר יש לו דֵי כסף.
  30. שם עצם אחר מספר יסודי מ-2 עד 10 בא רק בריבוי: שלושה אנשים, חמש כיתות, תשע אגורות, עשרה דברים וכו'. מ-11 ומעלה בא השם של העצם הספור גם במספר רבים וגם במספר יחיד: שלושים איש, שלושים אנשים; מאה שנה, מאה שנים וכו'.
  31. מֵעל ל פירושו ממעל ל, כגון "המים אשר מעל לרקיע" (בראשית א, ז); ואילו מֵעל פירושו מן, כגון הסבל הוריד את הסל מעל כתפו.
  32. מן הראוי להבחין בין מקצת – חלק – לבין קצת – מעט: ביום השלג לא באו למשרד כל העובדים, אלא מקצתם; לא הספקתי לקרוא הרבה, אלא קצת.
  33. מן הראוי להבדיל בין מרובע לריבוע: מרובע – שטח בן ארבע צלעות, ריבוע – שכל ארבע צלעותיו שוות. על כן יש לומר מטר רבוע (מ"ר) ולא מטר מרובע.
  34. יש לשים לב להבדל שבין מסך למרקע: מסך – יריעה, וילון, פרגוד; ואילו מרקע – לוח או אריג, המשמש רקע לתמונות הבאות מן המטול. למשל, באולמות הקולנוע נמצא מסך לפני המרקע. כשעולה המסך, מתגלה המרקע. ובהקשר הזה יש לומר צג המחשב ולא מסך המחשב.
  35. אף על פי שאין הבחנה מדוקדקת בספרות הקדומה בין המשיך לבין הוסיף, מוטב להבדיל ביניהם: הוסיף לפעול, המשיך בפעולה; הוסיף לעבוד, המשיך בעבודה.
  36. לעיתים השימוש במילה במשך מיותר. יש לומר שהיתי שבוע בתל אביב ולא במשך שבוע.
  37. יש לשים לב להבדל שבין נטש לנתש: נטש פירושו עזב, הפקיר, ואילו נתש פירושו תלש, עקר. לדוגמה, האיכר נתש את מטעיו אך לא נטש את חוותו.
  38. יש לשים לב להבדל שבין נוכחתי לבין נכחתי: נוכחתי (נפעל משורש יכ"ח) – נתבררה לי אמיתות הדבר, כגון נוכחתי לדעת שאין יסוד לשמועה; ואילו נכחתי (קל משורש נכ"ח ) – נמצאתי, כגון נכחתי בישיבת ההנהלה.
  39. יש לומר נקודתיים – שתי נקודות – ולא נקודותיים.
  40. יש להימנע מצירוף ב אחר נקט, כגון נקט עמדה ולא נקט בעמדה.
  41. מן הראוי לדייק יותר במיקומם של נראה ש וכנראה. וכך: נראה שההחלטה שלילית; ההחלטה שלילית, כנראה.
  42. יש להבחין בין סבלן – עוצר ברוחו, סובל כאבים – לבין סובלן – לא קנאי, המתייחס בסובלנות לדעות ולמנהגים שאינם לפי רוחו.
  43. נהוג להשתמש בסוגריים בתוך סוגריים (עגולים בתוך מרובעים ולהפך).
  44. יש לשים לב לניגוד שבין הסכיל – עשה שטות – לבין השכיל – נהיה חכם, מלומד.
  45. אין לומר הוא עבד שעות על גבי שעות. אלא עדיף לומר שעות על שעות.
  46. מן הראוי להבחין בין עשוי לעלול: עשוי – רגיל, נוטה, כגון "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה" (בבא מציעא כא ב); עלול – מסוגל, נוטה, ובעיקר לפעולה שלילית ולא רצויה: עלול להצטנן, עלול להשתמט, עלול לבגוד.
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: