על תרגום המונח קריסיס לעברית

על תרגום המונח קריסיס לעברית

היפוקרטס (460–370 לפנה"ס (?)), המכוּנה בספרות הערבית אבוקראט או בקראט, נחשב לגדול הרופאים של יוון העתיקה, אשר השפיע על התפתחות תורת הרפואה שאחריו. הוא כונה אבי הרפואה. אחד העקרונות ברפואה ההיפוקרטית היה ה'קריסיס' ((krisis. 'קריסיס' הוא השלב הקריטי במחלה, שלב ההכרעה, ובו ניכר בעליל המאבק בין הטבע לבין המחלה, שתוצאותיו או שהחולה יתגבר על המחלה או שימות. ה'קריסיס' תורגם לערבית 'בחראן' (بحران). זהו הפירוש במילונות הערבית: "البُحْران (طب) تغيّر مفاجئ يحدث لمريض الحُمّى الحادّة، يصحبه عرق غزير وانخفاض سريع في درجة الحرارة" [='אלבחראן' (מונח ברפואה) הוא שינוי פתאומי, שמתרחש לחולה הקדחת החדה, ומלווים אותו זיעה מרובה וירידה מהירה בדרגת החום].

למילה 'קריסיס' לא היה פירוש אחיד לעברית. במאמר הזה נבחן כיצד תורגם מונח זה בכתבי יד שהכילו תרגומים לעברית לפירושים של האפוריזמים של היפוקרטס. החיבור האפוריזמים של היפוקאטס נחשב לאחד מספרי היסוד של הרפואה העתיקה, מכיוון שהוא הקיף את כל הידע שהצטבר בתחום הרפואה עד אז. החיבור היה נר לרגלם של רופאים ומשכילים במערב ובמזרח למעלה מאלפיים שנה, ונחשב ל"תנ"ך" של הרפואה. חיבור זה מכיל שבעה מאמרים, הבנויים בצורת אִמרות (בסך הכול 412 אִמרות). נכתבו פירושים רבים לאפוריזמים. קלאודיוס גלינוס בן המאה השנייה לספירת הנוצרים, גדול הרופאים של העולם הרומי אחרי היפוקרטס, ובולט כחוקר באנטומיה, פיזיולוג, פיזיקאי, מנתח ופרמקולוג, כתב את הפירוש החשוב ביותר לחיבור האפוריזמים. חנין בן אסחאק תרגם את הפירוש של גלינוס לחיבור האפוריזמים עם החיבור עצמו של היפוקרטס במאה התשיעית לסורית ולערבית בעבור אבו ג'עפר מחמד בן מוסא (מתמטיקאי, אסטרונום וגאוגרף. חי במחצית הראשונה של המאה ה-9).

אחד המפרשים העבריים של האפוריזמים היה משה בן יצחק ריאיטי (1388–1467), מלומד איטלקי, רופא ומשורר. הוא פירש אותם ללטינית. המתרגם לעברית היה הלל בן שמואל מווירונה, בן המאה ה-13.[1] הלל בן שמואל השתמש בשני מונחים לתרגום ה'קריסיס' לעברית, ואלו הם: בחראן וקץ. בחראן הוא, כאמור, התרגום המקובל לערבית ל'קריסיס' היוונית. וכך נכתב על הקץ בפירוש לאפוריזמים: "הקץ לפי לשון גאלינוס הוא תנועה פתאומית חזקה מהחולי כשהחולה יכנס למות או לחיים". תרגום דומה נמצא בעיתון המליץ מ-14 בנובמבר 1867, והוא קצה: "… כי היא כסמי מרפא המוסיפים אונים להחולה למען יוכל לעמוד בפרץ מול חמת המחלה בהגיע למקום קצה – קריזיס".[2]

ואילו משה בן שמואל אבן תיבון (נפטר בערך ב-1283), שהיה מתרגם, רופא ופילוסוף, כינה את המונח 'קריסיס' ניקיון בתרגומו את הפירוש של הרמב"ם (1138–1204) לאפוריזמים של היפוקרטס.[3] ניקיון היה אף תרגומו של יעקב בן יוסף אבן זברה למונח 'בחראן' כשתרגם את האפוריזמים של היפוקרטס עם פירושו של גלינוס לעברית.[4]

נוסף על זאת, תרגום אחר ל'קריסיס' הוא גבול. כך נהג לתרגם נתן המאתי, בן המאה ה-13 מהעיר צ'נטו שבאיטליה.  הדבר בא לידי ביטוי בתרגום שלו לפירוש של יהודה בן שמואל שלום לאפוריזמים של היפוקרטס[5] ובתרגום שלו לפירוש של גלינוס לאפוריזמים של היפוקרטס.[6] מכאן שנתן המאתי עקיב בתרגום שלו למונח 'קריסיס'/'בחראן'. עוד תרגום ל'קריסיס' טבע שם טוב בן יצחק מטורטושה (נולד ב-1196), שהיה רב, רופא ומתרגם כתבי רפואה לעברית. בתרגום שלו לעברית לפירוש פלדיוס לאפוריזמים של היפוקרטס כינה את ה'קריסיס' ימי הדין.[7]

והיו עוד תרגומים למונח 'קריסיס' שלא מתוך פירושים לאפוריזמים. לדוגמה, מנדל לפין (1749–1826), מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש, כינה בספרו רפואת העם את ה'קריסיס' רגע המשקל: "באים לפעמים כמה מקרים קשים מאוד: צרת הנפש, דפיקת הלב, דפק מטורף: קוצר הנשימה מחמיר, תנועות של שגרונא (צוקונגן, קראמפף): וזהו הנק' בפי הרופאים, רגע המשקל (קריזיס)". ואילו תרגומים אחרים ל'קריסיס' הציע יעקב בן אליעזר פאהנברג, שהיה מורה ללשון, בתרגמו ב-1869 את הספר דרכי הרפואה, ואלו הם: "הכרעת המחלה", "יום הגבולי" ו"יום מלחמת הטבע". ה'קריסיס' אף תורגמה לחותך. למשל, בעיתון הלבנון נכתב כך: "… אך אם תקרינה על גוף הפועל איזה השבתות גדולות ותכופות לבריאותן ותנועות גופו לא תועילנה לפעול לטוב את החותך (קריזיס) לחיים ולהיפך…"[8]

המילה משבר לתרגום ה'קריסיס' היווני התקבלה רק במאה ה-19. אליעזר בן-יהודה כותב על כך במילונו בערך משבר: "ובזמן האחרון פשט השמוש במלה זו במשמעות שנוי פתאום לרעה או לטובה במחלה, במצב הדברים אשר לעסק מהעסקים או להנהלת עניני המדינה".[9] בענייני רפואה השתמש ישראל פרנקל בשנת 1890 בספרו שומר הבריאות במילה משבר בתור חלופה לקריסיס:

אשה צעירה לימים אֵם לבנים קטנים חלתה מחלה זו [= טיפוס הבטן]. שבועים ימים שוררת מבוכה בבית החולה […] מצב המחלה הולך ורע מדי פעם בפעם, וכל בני הבית מפחדים לרגעים ומצפים בכליון עינים לרגע המשבר, אשר מאתו משפט החולה יצא לשבט או לחסד. והנה הרגע ההוא בא, המחלה באה עד משבר ותעבור בשלום, כי הטבע גברה עליה: החום נתמעט, חושי החולה שבו אליה והיא תראה פנים שוחקות לבניה ולאשרם אין קץ.[10]

המילה משבר מופיעה בתנ"ך. פירושה פריצת הוולד לצאת מרחם אמו. במקרא באה המילה לדימוי על צרתה של ממלכה באין מוצא ומפלט, כגון "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה, הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר, וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה" (מלכים ב יט, ג); "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר, וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה" (ישעיהו לז, ג). רש"י פירש כך את הכתובים "עד משבר וכח אין ללידה": עת צרה הדומה לאישה היושבת על המשבר ואין כוח לוולד לצאת". בלשון המשנה משבר הוא כיסא שמושיבין עליו את היולדת, כגון "ישבה על המשבר, ממתינין לה עד שתלד" (משנה ערכין א, ד). ובהמשך התרחבה המשמעות של משבר מעבר למשמעות הרפואית, והיא מעבר מכריע ממצב למצב השונה ממנו.


[1] דוגמאות לכתבי יד שמכילים את פירושו של ריאיטי בתרגום לעברית: ספריית האוניברסיטה באמשטרדם, אמשטרדם, הולנד, Ms. VI E7; ספריית קזנטנזה, רומא, איטליה, Ms. 2834; הספרייה הלורנציאנית, פירנצה, איטליה, Ms. Plut 88.54; אוסף ברגינסקי של כתבי יד עבריים וספרים מודפסים, ציריך, שווייץ, Ms. 125; ספריית המדינה בברלין, ברלין, גרמניה, Ms. Or. Qu. 517; ספריית המדינה בברלין, ברלין, גרמניה, ;Ms. Or. Qu. 511 הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת, Ms. Heb. 1112.  

[2] יחיאל מיכל פינס, "אמנם הזהרו כבני עניים", המליץ, 14 בנובמבר 1867, עמ' 5.

[3] על הפירוש לרמב"ם לאפוריזמים של היפוקרטס ראה: רבינו משה בן מימון, פירוש לפרקי אבוקראט: בתרגומו של רבי משה אבן תבון, הוציא לאור זיסמן מונטנר, ירושלים תשכ"א.

[4] להלן כתבי היד שמכילים את התרגום של יעקב בן יוסף אבן זברה: ספריית המדינה של רוסיה, מוסקבה, רוסיה, Ms. Guenzburg 1125; ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית, .Ms. 2713 אלכסנדר מרכס במאמרו "תרגום האפוריסמים של איפוקרטס ליעקב אבן זברה" טוען שאבן זברה הושפע בתרגומו מהתרגום של אבן תיבון, ומכאן הדמיון בין שני התרגומים. ראה: אלכסנדר מרכס, "תרגום האפוריסמים של איפוקרטס ליעקב אבן זברה", דביר: מאסף-עתי לחכמת ישראל, ספר שני (תמוז–אלול תרפ"ג), עמ' 208–213.   

[5] להלן דוגמאות לכתבי יד שמכילים את התרגום של נתן המאתי לפירוש של יהודה בן שמואל שלום לאפוריזמים של היפוקרטס: הספרייה העירונית של ורונה, ורונה, איטליה, Ms. 192; הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל, Ms. Heb. 4°125; ספריית היברו יוניון קולג', סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית, Ms. 921; הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת, Ms. hebr. 1113; ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית, Ms. 2735; הספרייה הלאומית של אוסטריה, וינה, אוסטריה, Cod. hebr. 37.

[6] להלן דוגמאות לכתבי יד שמכילים את התרגום של נתן המאתי לפירוש של גלינוס לאפוריזמים של היפוקרטס:

הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת, Ms. hebr. 1107; הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת, Ms. hebr. 1108; הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת, Ms. hebr. 1109; הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת, Ms. hebr. 1110; הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת, ;Ms. hebr. 1111 ספריית אוניברסיטת ליידן, ליידן, הולנד, Ms. Or. 4719; ספריית המדינה בברלין, ברלין, גרמניה, Ms. Or. fol. 1588; ספריית אוניברסיטת קמברידג', קמברידג', אנגלייה, .Ms. Add. 2664

[7] ראה כתב היד: ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית, Ms. 2720.

[8] ברוך זאב ברי"ס קאפלאן, "חקר דבר על המרחצאות ופעולתם", הלבנון, 8 ביוני 1875, עמ' 7.

[9] אליעזר בן-יהודה, הערך "משבר", מלון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך שביעי, ירושלים 1959, עמ' 3354–3355.

[10] יעקב עציון, "משבר בשלוש מערכות", בתוך: אתר האקדמיה ללשון העברית: https://hebrew-academy.org.il/2016/03/06/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/?fbclid=IwAR1WQREymKeGbbLXH9cZRSzcKNWhbuPrBM2kRhfaWRaH37aqh7TyY9GAwl4 (נדלה ב-26 בספטמבר 2021).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • habaheer  ביום 12 באוקטובר 2021 בשעה 9:26 PM

    מעניין שהשורש بحر שממנו נגזרת המילה بحران הוא גם בעל משמעות של בקע או שבר (וזו גם אחת המשמעויות של 'קריסיס' ביוונית עתיקה) מבחינה זו התרגום ל'משבר' בעברית נראה תואם למשמעות בערבית, ושניהם תואמים את המשמעות המקורית ביוונית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: