עגבנייה

עגבנייה היא ירק גינה ממשפחת הסולניים. מוצא העגבנייה באמריקה הטרופית, וממנה הובאה לאירופה במאה ה-16. עד למאה ה-18 נמנעו בני אירופה מלאכול את העגבנייה מחשש שיש בה רעלים. והיא שימשה צמח נוי ורפואה. נראה שבארץ ישראל בזכות אקלימה הנוח נפוצה העגבנייה כבר בתחילת המאה ה-19. ידוע שבאיטליה נפוץ גידול העגבנייה שנים רבות קודם שנפוץ בארצות אירופה האחרות. מאיטליה ודאי הובאה העגבנייה לארץ. מעיד על כך השם הערבי בנדורה, שאינו אלא גלגולו של הכינוי האיטלקי pomodoro.

מחדש המילה עגבנייה היה יחיאל מיכל פינס. ב-1886 תרגם פינס את הספר "עבודת האדמה בסוריה בכלל ובארץ ישראל בפרט" מאת ד"ר ליאו אנדרלינד. באותם ימים, כאמור, היו העגבניות פרי נדיר למדיי באירופה, ועל כן כינו אותה בכינויים שונים. בספר כונתה העגבנייה Der Liebes oder Paradiesapfel [=תפוח האהבה או תפוח גן העדן]. כך תרגם פינס: "העגבניות (בּנדארא או טאמטא בלע"ז) מצויות בכל מקום וביחוד בגינות אחלב". מקור השם עגבנייה הוא במילה עגבים, שפירושה אהבים. שם זה הוא זכר לאמונה שרווחה באירופה במאה ה-16, ולפיה העגבנייה היא פרי המעורר את האהבה ואת החשק המיני.

היו שבכלל כתבו את המילה עגבנייה באל"ף במקום בעי"ן. לדוגמה, בעיתון המליץ מ-22 בדצמבר 1895 נכתב כך: "ועל חמשה דונאם השניים יזרע ירקות הקיץ, כמו פולים, מלפפון (אוגערקעס), אבטיחים, אגבניות (טאמאטעס), חטי תרוס ועוד". היו שכינו את הפרי עגבנית במקום עגבנייה. למשל, בעיתון דֹאר היום מ-16 באוקטובר 1935 כתוב: "מוסיפים בצל קצוץ, לימון, שמן ומלח. אפשר גם להוסיף חתיכות עגבנית". גם חיים נחמן ביאליק בשיר "בערוגת הגינה" כתב עגבנית: "זאת הסלק ראה/והנה גם הוא בא/איתו עגבנית/והשמחה רבה".

השם עגבנייה לא מצא חן בעיני תושבי הארץ, ודוברי העברית נמנעו מלהעלות את המילה ה"גסה" הזאת על שפתותיהם כעשרים שנה, עד ימי העלייה השנייה. למשל, י"ח ברנר כותב כך נגד המילה עגבנייה בסיפור "שכול וכישלון": …"אבל עגבניות איני רוצה: איני עגבן… איזו שמות מכוערים לפירות ארץ ישראל ואיטליה… אבל לעגבניות לא נמכרתי…עגבן אינני…" אליעזר בן-יהודה נתן את השם בדורה, שהוא צורה עברית של השם בערבית בנדורה. הציעו עוד חלופות לעגבנייה: אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ הציע סומקנייה, תמה ואהבנייה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • shik100  ביום 15 באוקטובר 2021 בשעה 9:36 AM

    תודה על הרחבת הדעת, מעניין למה בסופו של דבר כן תפס השם "עגבניה" ולא בדורה….

  • אלישע פרוינד  ביום 15 באוקטובר 2021 בשעה 8:41 PM

    הי. רבות נכתב על מקור השם של הירק הזה, שהוא בעצם אדום ובעבר גם זהוב. המילה TOMATO נגזרה משם הירק בשפה האצטקית, שם גודל לראשונה. משמעות המילה "פרי תפוח". לאירופה הגיע בתחילה זן שצבעו היה יותר כתום מאשר אדום ולפיכך, כך הסברה, נקרא POMME DE ORO שמשמעו "תפוח זהב". אחרים טוענים שהמילה POMMODORO היא שיבוש של POMME DEI MORI, באיטלקית "תפוח של כהי העור (ילידי מרכז אמריקה היו כאלה. MORO באיטלקית משמעו כהה). היהודים שחיו בגלות בצפון אירופה, סברו שהירק הזה אינו טוב למאכל וכינו אותו "טרייפה אפפל" (תפוח טריפה). הירק הפך לנפוץ וזול ברחבי איטליה עד שהפך כמעט למזון בסיסי ומכאן כול המאכלים האיטלקיים המכילים רוטב עשוי מעגבניות. בתחילת שנות ה 60, ניסה משה דיין, אז שר החקלאות להחדיר לארץ זן עמיד יותר שנקרא MONYMAKER תוך שימוש (כך טוענת האגדה האורבנית) שהשם יאיץ את החקלאים לגדל את הזן הזה "וירוויחו יותר". בזמנו זכו העגבניות הללו לכינוי "עגבניות משה דיין".

  • arikbenedek  ביום 17 באוקטובר 2021 בשעה 7:51 AM

    אין שם מתאים יותר לעגבנייה מאשר עגבניה.

  • אלישע פרוינד  ביום 17 באוקטובר 2021 בשעה 8:39 AM

    בעגה האמריקנית (לפחות של תחילת המאה שעברה) הכינוי TOMATO משמעו "חתיכה" נערה יפה ומושכת – ע"ע סיפוריו של דיימון ראניון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: