המילית נא במקרא

המילית נא מופיעה במקרא כמילית עזר כארבע מאות פעם. היא מתבארת ברוב המקרים כלשון בקשה. במקצתם – כמילה שאין בה תוכן מיוחד, כמו אפוא, אכן. כבר אמרו בתלמוד: "אין נא אלא לשון בקשה" (ברכ' ט)

לפי מילון התנ"ך של שטיינברג, נא היא מילת קריאה, הבאה לעורר ולהטות לחפצו את זולתו, כגון "שא נא עיניך" (בראשית יג יד); "הבט נא השמימה" (שם טו ה). וכן היא באה לחזק את מילת הבקשה אנא, כגון "אנא שא נא פשע אחיך" (בראשית נ, יז). ותמיד היא באה לתת לדברים טעם של בקשה, כגון "איעצך נא עצה" (מ"א א, יב) – עניינו הבה שמעי לעצתי. ויש שהמדבר מזרז את עצמו במילת נא, כגון "אסרה נא ואראה" (שמות ג, ג). אם נא עניינו כמו לוּ, המתנה על הדבר המבוקש, כגון "אם נא מצאתי חן בעיניך" (בראשית יח, ג). ויש שבאה מילת נא רק כדי להטעים את הדיבור לשומע, כגון "הנה נא ידעתי כי אשת יפת מראה את" (בראשית יב, יא). אפשר לראות שאין במילון זה פירוש הקשור לזמן. גם במילון בן-יהודה אין משמעות של כעת, עכשיו.

אבן ג'נאח בספר השורשים מבאר שפירוש המילית נא הוא או עתה או בקשה. כאשר מבקש אהרן ממשה להתפלל עבור מרים "אל נא תהי כמת…" (במדבר יב, יב) פירש ג'נאח את נא כלשון תחינה ובקשה. בדברי משה "אל נא רפא נא לה" (שם, יג) הוא ביאר את ההופעה הראשונה של המילה לשון בקשה, ואת השנייה עתה, כלומר "בבקשה רפא עתה לה". לעומת זאת, ראב"ע מעדיף לפרש את כל ההופעות של המילה "נא" באותה משמעות. כך כתב ראב"ע בפירושו לשמות ד, יג:  "…כבר פירשתי כי כל נא במקרא כמו עתה. וככה 'דבר נא באזני העם' (שמות יא, ב), 'שמע נא יהושע' (זכריה ג, ח), 'יומת נא את האיש הזה' (ירמיה לח, ד), 'אוי נא לנו כי חטאנו' (איכה ה, טז)". ראב"ע מסביר בשיטתיות את כל ההופעות של המילה "נא" בלשון "עתה" בלבד.

רס"ג אינו מתרגם כלל את המילית נא, מפני שלטעמו היא איבר אנקליטי ללא הטעמה מִשל עצמו. כלומר מילית זו אינה תורמת כלל להבנת המשפט, ולכן אפשר להשמיטה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משה קלרטג  ביום 8 בדצמבר 2021 בשעה 8:44 PM

    א. יש הֶבדל בין שני אֵלֶה?
    1. הגיבי נא…
    2. נא הגיבי…
    ————————————
    ב. מילון התנ"ך של שטיינברג – אפשר עוד מִלונים?
    ג. לקבוצת "העברית שלנו" בפייסבוק – ולקבוצות נוספות.

    • hadarperry  ביום 9 בדצמבר 2021 בשעה 8:00 AM

      1. לא נראה שיש הבדל.
      2. יש קונקורדנציות, המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, יש מילונים מימי הביניים כמו ספר השורשים של אבן ג'נאח. גם רס"ג כתב מילון האגרון ופירוש ל-70 מילים בודדות במקרא.

  • habaheer  ביום 8 בדצמבר 2021 בשעה 9:07 PM

    אני הקטן מצדד ברס"ג. במקור, מן הסתם, היה ל'נא' פירוש ספציפי, אבל בתקופה בה היא מופיעה בתנ"כ כבר איבדה כל פירוש והפכה לסוג של Filler בשפת הדיבור, כמו 'יעני' בערבית מדוברת, 'כזה כאילו' בעברית מדוברת, וכו'.

  • galsaba  ביום 10 בדצמבר 2021 בשעה 6:20 AM

    מעניין שהמלה "נא" בתנך מתורגמת פעמים רבות ל"כען" או "כדון" בארמית. אך שתי מלים ארמיות אלה מתורגמות לעברית כ"עתה". זה מתאים ל"ארדה נא" אמלטה נא" שציינת.

    יפה כתב habaheer שהמלה "נא" היא כמו filler

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: