המילה פרחח נזכרת בספר איוב (ל, יב): "עַל-יָמִין, פִּרְחַח יָקוּמוּ: רַגְלַי שִׁלֵּחוּ; וַיָּסֹלּוּ עָלַי, אָרְחוֹת אֵידָם". מילה זו יחידאית במקרא, המציינת, כנראה, אדם צעיר. שורש השם הוא "פרח", וממנו נגזרות מילים, כגון פרחי כהונה ואפרוח. ראב"ע, למשל, כתב על אתר: "פרחח – קטנים; כאשר הם פורחים". גם רד"ק ראה במילה פרחח אדם צעיר בכותבו על אתר: "'על ימין פרחח יקומו' (איוב ל, יב) בהכפל הלמ"ד ופירושו הקטנים והנערים יקומו על ימינו ללעוג עליו. וכן נקראו קטני העופות 'אפרוחים': 'אפרוחים או ביצים' (דברים כב, ו), וכן בדברי רבותינו ז"ל (יומא א, ז): 'פרחי כהונה' והם בני הכהנים והנערים". על סמך הפסוק באיוב התפתחה המשמעות של אדם ריקן וקל דעת. למשל, קארל צ'אפק בחיבורו הנס במגרש כותב כך: "… ובסוף הודה מקרב לב, כי הוא היה נער טוב ומנומס ולא פרחח שכזה, כמו צעירים רבים בימינו".
אך שלא כמו הפירושים שהובאו, רב סעדיה ראה במילה פרחח פרח. הוא תרגם פרחח 'עכאריש', והסביר שם את תרגומו: "ואלעכרש הוא נוע מן אלשוך" [=ואלעכרש הוא ממיני הקוצים]. במילונות הערבית כתוב כך: "אלעכרש נבאת שבה אלת'יל כ'שן אשד כ'שונה מן אלת'יל תאכלה אלארנב" [=אלעכרש צמח דומה ליבלית, קשיח, קשיחותו גדולה מן היבלית; משמש מאכל לארנבות]. בשם עכריש ידועים צמחים שונים, ובהם: מין של חרשף (כינוי לצמחים דמויי ארטישוק) או צמחים זיפניים, כגון בר עכנאי זיפני (Echiochilon fruticosum) או דבקה זיפנית (Galium aparine).
נקודת ראות 
תגובות
גם בלי ההקשר השלילי בפסוק באיוב, גם בערבית ניתן למצוא מילה שהיא במקורה נייטרלית ומציינת אדם צעיר, אך בהקשרים מסוימים יש לה משמעות שלילית של פרחח. כוונתי ל'שבאב' (ריבוי של 'שאב'). גם בעולם המודרני אנו מזהים לעתים קרובות גיל צעיר (במיוחד שנות ההתבגרות אצל בנים), עם פריקת עול ולעתים בריונות. על אחת כמה וכמה היה הדבר נכון בחברות מסורתיות בעבר, שבהן בדרך כלל גם לא היו מסגרות מוסדרות לנוער.
תודה על ההערה.
רציתי להוסיף שפושטק היא המילה הנרדפת ל-פרחח. פרחח בלשון גבוהה ופושטק בסלנג, של זמני. היום אני מניח שפושטק = ערס או משהו דומה.
נכון, הצעירים של היום אינם מכירים את המילה פרחח.