הגניזה הקהירית היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים שנכתבו בין המאה התשיעית למאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת "אבן עזרא" בקהיר. מתפלליו נהגו מנהג ארץ ישראל הקדום, ובו הורו תורה הרמב"ם, ר' אברהם בנו וגדולים אחרים. בית כנסת זה נבנה ב-882 על תילה של כנסייה קופטית, שנמכר ליהודים. אומנם ב-1890 חוּדש הבניין, אבל עליית הגג נשארה כמות שהייתה. העלייה היא בקצה עזרת הנשים, ואין בה לא חלונות ולא דלת, וניתן להגיע אליה רק בסולם דרך חור גדול שבצידה. כל השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו ונשחתו, אלא גם מסמכים משפטיים – כתבי בית דין – כלכליים – אגרות ושטרות – רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים, מתוך יחס של כבוד לכל שנכתב באות עברית. האקלים היבש של מצרים סייע להשתמרות הכתבים.
את הגניזה הקהירית כבר ראו שמעון פון גלדרן, שהיה נוסע, הרפתקן, אוריינליסט וביבליופיל יהודי גרמני, ב-1753 ויעקב ספיר, חוקר כתב יד, שד"ר ותייר, ב-1864. אלא שלא ניתן להם לבדוק מה שנמצא בתוכה מחמת אמונה תפלה מקובלת אצל אנשי המקום, שמי שייקח ספרים מהגניזה, תוטל עליו קללה. בכל זאת הוצאו מזמן לזמן דפים שונים שלא ברשות ונמכרו לתיירים. ב-1896 קנו שתי תיירות נוצריות כמה עבריים בקהיר, וכשחזרו לאנגלייה הראו אותם לשניאור זלמן שכטר, שהיה מרצה לספרות רבנית באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגלייה. הוא הכיר כי דפים אלו הם מתוך ספר בן סירא העברי, שאבד ונודע רק בתרגום יווני. בסוף 1896 נסע שכטר לקהיר, ולאחר השתדלויות ועבודה מאומצת של כמה חודשים העביר כמאה אלף דפים מתוך הגניזה הקהירית לקיימברידג'. על ידי חוקרים וחובבי ספר שבאו אחריו לחפש חומר בגניזה הקהירית הגיעו לספריות הגדולות שבעולם עוד כמאה אלף דפים.
הגניזה הקהירית העלתה לאור עולם אוצרות של ספרות ושל תעודות היסטוריות. בין השאר נמצאו בה: 1. רובו של ספר בין סירא העברי; 2. קטעים מתוך התרגום היווני של עקילס למקרא; 3. ספר ברית דמשק; 4. פיוטים עתיקים של פייטנים מארץ ישראל, מבבל ומספרד; 5. חומר רב לתולדות היהודים בארץ ישראל ובמצרים בזמן כיבוש הארץ על ידי הערבים עד מסע הצלב הראשון. על תקופה זו לא ידעו עליה החכמים ולא כלום; 6. חומר רב לתולדות הקראות; 7. תעודות אותנטיות וחתימות של אישים חשובים; 8. חומר היסטורי ותרבותי מגוון ביותר, ובתוכו פיוטים אשכנזיים וכתבים (מכתבים ושירים) מהמאות ה-13 וה-15 ביהודית אשכנזית. התעודה הקדומה ביותר, שתאריך בצידה, היא זיכרון עדות מפוסטאט עצמה משנת 1062 לספרות, שהיא 750 לספירת הנוצרים.
בשנת 2000 יזם דב פרידברג, חוקר ונדבן קנדי, את פרויקט הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך התמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים מנחם בן ששון וחגי בן-שמאי מהאוניברסיטה העברית ופרופסור ג'יימס דיימונד מאוניברסיטת ווטרלו. לניהול הפרויקט התמנה הפרופסור יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט החל בינואר 2006, וב-2008 הושק אתר האינטרנט של הפרויקט. לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד כה צולמו על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת מרבית הדפים שבאוסף בית המדרש לרבנים בניו יורק, באוניברסיטת תל אביב, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ובספרייה למדעים בבודפשט (קטעי הגניזה שבאוסף קאופמן). הצילומים באתר באיכות כה טובה, שלעיתים קל יותר לקרוא את הקטעים באתר משלקרוא אותם במקור.
נקודת ראות 
תגובות
מעניין מאוד
תודה וחג שמח!