אלעזר הלוי סגל

אלעזר הלוי סגל נולד בעיירה צ'אוס במחוז מוהילב שבבלארוס בשנת 1856. היה בקי במקורות, שומר מצוות, איש לשון וציוני. כשהיה סגל בן 13, החל לשקוד על הכנת קונקורדנציה קומפקטית לתנ"ך, והיא הודפסה לבסוף בווילנה לאחר 40 שנה בשנת 1909. עותק שלה קיים כיום בספרייה הלאומית. אלעזר גויס לצבא הרוסי ב-1876, כשהיה בן 21, ושירת בו חמש שנים רצופות. כשהשתחרר בגיל 26 למד אצל אחיו את מקצוע החריטה ועשיית חותמות וגלופות. באותה העת נישא לפסיה לבית קנטור. יום אחד נכנס קצין רוסי אל האח והזמין חותמת צבאית לפי דוגמה שהביא. אחר כך התברר שהקצין המזמין ניצל את החותמת להרקת מחסן אפסנאות צבאי ביום ראשון, שלא עבדו בו במחסן. והעונש שקיבל אלעזר על מכירת חותמת מזויפת היה הגליה לסיביר. בסיביר ישבה המשפחה באירקוטסק. שם נולדו לבני הזוג סגל שמונה ילדים, ואלו הם: אסתר פייגה (ילידת 1888), שטרנה (ילידת 1890), צביה (ילידת 1892), צבי (יליד 1894), אליהו (יליד 1896), מרדכי (יליד 1897), ירושלים, סבא רבא שלי (יליד 1898) וציון (יליד 1900). בבית דיברו רוסית ויידיש, אך הייתה שעה, שהיה חובה לדבר בה רק עברית. היה מותר באותה שעה לשאול בלועזית איך אומרים מילה מסוימת בעברית.

בשנת 1905 אירחה המשפחה לשבת את הרב גראשטר, לימים רבהּ הראשי של דרום אפריקה, ציוני נלהב, שֶאף נשא נאום ברוח זו בבית הכנסת. לאחר הלשנה למשטרה נאסרו הרב ואלעזר סגל. הרב גורש מהעיר, וסגל נידון לגירוש מסיביר לתחום המושב לחמש שנים. שנתיים ניסה סגל להתחמק מהעונש על ידי תשלום שוחד לשוטרים, החלפה תכופה של דירות ולינה מחוץ לבית. לבסוף עבר להתגורר בווילנה, בירת ליטא, שהייתה בתחום המושב, ומרוחקת 7,000 קילומטרים מאירקוטסק. אלעזר סגל רצה לקחת את כל בניו איתו כדי שילמדו בישיבה, אבל לאחר ויכוח עם אשתו הוחלט שרק ירושלים וצבי יתלוו אליו. לאחר שהסתיימה תקופת הגלייתו, החליט אלעזר סגל לחזור לאירקוטסק. ב-1913 עלה לארץ ישראל עם אשתו וכמה מהילדים. סבא רבא שלי הצטרף אליו. המשפחה ישבה תחילה בכפר תבור, שהתגוררה בה הבת הבכורה אסתר-פייגה. לאחר זמן עברו ההורים והתיישבו בתל אביב. ילדיהם, אליהו, צביה וירושלים, נשארו בגליל. אלעזר סגל נפטר ב-6 בינואר 1935, ונטמן בבית העלמין בנחלת יצחק.

אלעזר הוא שהחדיר את האהבה לעברית למשפחה. הוא העניק חשיבות רבה לידיעתה מתוך אמונה שֶרק העברית תהיה שפתו של היהודי בארץ ישראל. ההתעסקות בעברית עברה בחוט השני במשפחה. כמו אלעזר גם אני אוהבת לעסוק במילים. בילדותי אהבתי לקרוא מילונים. בלימודי הערבית בבר-אילן כתבתי תזה על תרגומי שמות צמחים בשרחים (תרגומי המקרא) הצפון-אפריקניים. כיום אני מנהלת בלוג, שעוסק בעיקר בפירושי מילים בעברית ובגלגולים שעברו על מילים מן העברית המקראית ועד היום. ולפרנסתי אני עוסקת בעריכת לשון לאחר שסיימתי בהצטיינות לימודי עריכת לשון בבר-אילן.

סבא רבא שלי ירושלים סגל עשה קריירה שלמה מן העברית. בקום המדינה ניהל אולפן עברית בביתו. והוא היה מתרגם הסרטים הראשון בארץ. החל לתרגם בשנות ה-30 של המאה העשרים. לעיתים נאלץ לחדש מילים בעברית לצורך עבודתו. הוא, למשל, טבע את השם הקוסם מארץ עוץ בתור תרגום ל- The Wonderful Wizard of Oz. ארץ עוץ נזכר באיוב א, א: "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ". ויש עוד במשפחה שעוסקים בלשון העברית: קרוב משפחה אחד הוציא לאור קונקורדנציה לשירת ביאליק בשנות ה-60 של המאה העשרים, וקרובת משפחה אחרת היא פרופסור ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים.