מסכה

המילה מסכה מופיעה בתנ"ך. בתנ"ך יש למילה כמה משמעויות, ואלו הן: 1. יציקה, פסל יצוק ממתכת, כגון "וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה" (שמות לב, ד). רש"י כותב על אתר: "לשון מתכת"; 2. מכסה, כיסוי, כגון "כִּי-קָצַר הַמַּצָּע, מֵהִשְׂתָּרֵעַ; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה, כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח, כ). יש להעיר שברשימת כלי בית של ועד הלשון משנת תרע"ד (1914) נקבעה המילה מַסֵּכָה לצד המילה שְׂמִיכָה במשמעות "המכסה שמתכסים בו בעת השכיבה" על סמך פסוק זה; 3. מזימה, מחשבה. הדבר ניכר בישעיהו ל, א: "הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם-יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל-חַטָּאת". רש"י כתב על אתר: "ולנסוך מסכה – להמשיל עליהם מושל ולא רוחי ודעתי בדבר ומהו הנסוך הוא פרעה", ורד"ק כתב על אתר: "כמו לעצות עצה כי העצה בסוד ובסתר, וכן לנסוך מסכה עניין כסוי וסתר העצה". רד"ק סבר שמסכה ועצה באו יחדיו, משום שגם עצה נותנים  בהסתר.

בעברית החדשה קיבלה המילה מסכה משמעות של מסווה, מכסה ששמים על הפנים או רק על מחציתם העליונה, ובו חורים לעיניים לשם התחפשות או לשם העלמת הזהות. במילון אבן-שושן נכתב שמשמעות זו ניתנה הן בהשאלה מן המשמעות מכסה הן על יסוד דמיון הצלילים למילה הלועזית mask. בן-יהודה כתב במילונו מילון הלשון העברית הישנה והחדשה: "והתחילו להשתמש בשם זה בזמן החדש במשמעות סתר פנים". המילה מסכה במשמעות זו כלולה במונחי תיאטרון, שפרסם ועד הלשון בשנת ת"ש (1940).