ארכיון קטגוריה: הלשון העברית

תוכי

התוכי נזכר פעמיים במקרא: "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם, עִם אֳנִי חִירָם; אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" (מלכים א י, כב; דברי הימים ב ט, כא). בשתי הפעמים התוכיים, עם שאר הסחורות – הזהב, הכסף, השנהבים והקופים, הובאו לארץ ישראל אחת לשלוש שנים במסגרת עסקה חוצת גבולות וימים בין שלמה המלך למלך חירם. מדובר בסחורות יקרות, שאינן נמצאות במרחב הארץ-ישראלי. להמשיך לקרוא

ריבה

ריבה היא ממרח מתוק עשוי מפירות מבושלים בסוכר. את המילה ריבה חידש אליעזר בן-יהודה בהשראת המילה הערבית מֻרַבָּא (קונפיטורה). הוא תלה את חידושו במילה ריבה הנזכרת בתלמוד הירושלמי בהקשר של טיגון מנחות. ואף סבר שיש קשר בינה לבין המילה הערבית. בעיתון הצבי משלושה במרס 1888 מסביר אליעזר בן-יהודה כיצד חידש מילה זו: להמשיך לקרוא

תירס

תירס הוא תבואת קיץ ממשפחת הדגניים. מקורו של התירס במרכז אמריקה. עם גילוי יבשת אמריקה הופץ השימוש בתירס לכל חלקי העולם. ב-1561 התפשט התירס מספרד לאיטליה. משם עבר לתורכייה ולמזרח הקרוב. השם המדעי של התירס הוא Zea mays. עם הבאת התירס לאירופה הובא איתו השם מאיס, שבו מכונה השם בפי תושבי פרו או האיטי. השם מאיס נקלט בשפות אחדות: ספרדית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, אנגלית ועוד. להמשיך לקרוא

חצבת

מאמר זה עוסק בשינויים שחלו בשם המחלה. חצבת היא מחלת ילדים מידבקת, הנגרמת על ידי נגיף. בגינה לחולה יש חום גבוה ופריחה אדמדמה. שם המחלה היה בראשיתו חַצְבָּה. השם נוצר  בתקופת ימי הביניים בהשפעת שם המחלה בערבית "חצבה" (حصبة). למשל, "דע כי החצבה היא כאלו היא גדרה אדומה ואין הפרש ביניהם ברוב הענינים…" (קאנון). שם המחלה נקבע לפי מראה התפרחת בעור. העור כאילו חצוב מנקודות אדומות, שלפעמים מתאחדות לשטח רצוף, ומכסים שטחים בפנים, בצוואר, בחזה, בגב, בבטן וברגליים. ואכן, במילונו של אליעזר בן יהודה מלון הלשון העברית ובמילונו של יהודה גור מלון עברי מופיע רק הערך חצבה לציון המחלה.      להמשיך לקרוא

מי נתן לצה"ל את שמו?

צבא הגנה לישראל, ובראשי תיבות צה"ל, הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו, וראש הממשלה דוד בן-גוריון חתם על פקודת צבא הגנה לישראל, תש"ח-1948 ב-26 במאי 1948. צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה כדי לשמש הכוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית ומן המחתרות האחרות – האצ"ל והלח"י. על פי הפקודה המקימה את צבא ההגנה למדינת ישראל, הצבא יהיה מורכב מחילות יבשה, מחיל הים ומחיל האוויר. במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא. כמו כן, כל אדם שישרת בצבא יהיה חייב להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים. ואסור להקים או לקיים כל כוח מזוין מחוץ לצבא. להמשיך לקרוא

שירי פעוטות

ליקטתי כמה שירי ערש לפעוטות, שאינם מוּכרים. אתם מוזמנים לשמור ולהקריא לילדיכם.

 

אַחֲרֵי הָרוּחַ (שרה לוי-תנאי)

בָּא הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב

בּוֹאוּ וְנִרְדֹּף אַחֲרָיו
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
כָּךְ הָרוּחַ מְשׁוֹרֵר
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
וְעָלֶה נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר.

הִנֵּה בָּא אֶל הֶהָרִים
נַעֲלֶה נָא חֲבֵרִים!
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ להמשיך לקרוא

תרגום יהואש את זמרת הארץ ליידיש

לצמחים במקרא אין תמיד זיהוי ודאי. במאמר הזה אנסה לראות כיצד יהואש מתרגם ליידיש את זמרת הארץ, המופיעה בבראשית מג פסוק יא. זמרת הארץ היא דבש, צורי, נכאת, לוט, בוטנים ושקדים, ועליהם ארחיב בהמשך. את תרגומו של יהואש אשווה לתרגום התנ"ך של משה מנדלסון (1729–1786) לגרמנית באותיות עבריות, המכוּנה נתיבות שלום. מנדלסון צירף לתרגום ביאור בעברית. כמו כן אשווה את תרגום יהואש לתרגום אונקלוס ולתרגומים של מפרשי תנ"ך בולטים במהלך הדורות. בהשוואה זו אנסה לראות אם שאב מהם את זיהוי הצמחים הנחשבים לזמרת הארץ או ממנדלסון. להמשיך לקרוא

שזפה

השורש שז"ף מופיע בתנ"ך שלוש פעמים, למשל "… ששזפתני השמש" (שיר השירים א, ו). הפועל שָזַף משמעותו שיזף, השחים את העור, גרם לשיזוף. גם הפרי שזיף גזור מן השורש שז"ף, וייתכן שנקרא כך על שום שנראה כשזוף.

בעניין הזה, במכתב משנת 1937, שנמצא בארכיון יד טבנקין, נכתב כך: "האגמים והיערות של אוגוסטובּ מושכים אליהם אלפי תיירים וקיטנים. השזפה (פלאזה) מלאה נשים ואנשים. אני רוחץ בכל יום באגם". משמעות המילה פלאזה היא רצועת חול על שפת הים; טיילת; חוף רחצה. המילה שזפה מורה שבאותה טיילת יכלו לשבת על כיסאות או על ספסלים כדי ליהנות מקרני השמש, בייחוד באזורים קרים כמו אוגוסטוב, שהיא עיר בצפון-מזרח פולין, שבהם השמש לא יצאה לעיתים קרובות.

פרפר

פרפר הוא חרק בעל זוג מחושים ושני זוגות כנפיים, בדרך כלל צבעוניות. את המילה פרפר חידש אליעזר בן-יהודה ב-1892. הוא השתמש לשם כך בפועל פִּרְפֵּר, הקיים במקרא, ובמילה פרפר, המופיעה במלכים ב ה, יב: "הֲלֹא טוֹב אבנה (אֲמָנָה) וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא-אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה". הכוונה בפרפר בספר מלכים לשם של נהר מגדולי נהרות דמשק. יש גם דמיון צלילים למילים שבלעז: בערבית המילה היא פֻרְפוּר (فرفور), בצרפתית  papilio ובאיטלקית parfala. להמשיך לקרוא

השפעת העברית על היידיש

על אף לבושה הגרמני החיצוני ספגה היידיש חלק גדול מדרכי ההתבטאות, אוצר המילים, עולם המושגים, דרכי השיחה והאינטונציות של הטקסטים בארמית ובעברית. היא גם שבה והשפיעה עליהן בעצמה. יתר על כן , סגנון מיוחד – "נוסח הסופרים" – השתמש בפסיפס של קטעי עברית וארמית בטקסט אחד עם קטעי יידיש, אפילו בתוך משפט אחד, והשפיע מכל שפה על סגנונה של השנייה. הערכה היא שמספר המילים מלשון הקודש ביידיש הוא 15–20 אחוזים מכלל הלשון. להמשיך לקרוא