ארכיון קטגוריה: הלשון העברית

חצבת

מאמר זה עוסק בשינויים שחלו בשם המחלה. חצבת היא מחלת ילדים מידבקת, הנגרמת על ידי נגיף. בגינה לחולה יש חום גבוה ופריחה אדמדמה. שם המחלה היה בראשיתו חַצְבָּה. השם נוצר  בתקופת ימי הביניים בהשפעת שם המחלה בערבית "חצבה" (حصبة). למשל, "דע כי החצבה היא כאלו היא גדרה אדומה ואין הפרש ביניהם ברוב הענינים…" (קאנון). שם המחלה נקבע לפי מראה התפרחת בעור. העור כאילו חצוב מנקודות אדומות, שלפעמים מתאחדות לשטח רצוף, ומכסים שטחים בפנים, בצוואר, בחזה, בגב, בבטן וברגליים. ואכן, במילונו של אליעזר בן יהודה מלון הלשון העברית ובמילונו של יהודה גור מלון עברי מופיע רק הערך חצבה לציון המחלה.      להמשיך לקרוא

מי נתן לצה"ל את שמו?

צבא הגנה לישראל, ובראשי תיבות צה"ל, הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו, וראש הממשלה דוד בן-גוריון חתם על פקודת צבא הגנה לישראל, תש"ח-1948 ב-26 במאי 1948. צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה כדי לשמש הכוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית ומן המחתרות האחרות – האצ"ל והלח"י. על פי הפקודה המקימה את צבא ההגנה למדינת ישראל, הצבא יהיה מורכב מחילות יבשה, מחיל הים ומחיל האוויר. במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא. כמו כן, כל אדם שישרת בצבא יהיה חייב להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים. ואסור להקים או לקיים כל כוח מזוין מחוץ לצבא. להמשיך לקרוא

שירי פעוטות

ליקטתי כמה שירי ערש לפעוטות, שאינם מוּכרים. אתם מוזמנים לשמור ולהקריא לילדיכם.

 

אַחֲרֵי הָרוּחַ (שרה לוי-תנאי)

בָּא הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב

בּוֹאוּ וְנִרְדֹּף אַחֲרָיו
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
כָּךְ הָרוּחַ מְשׁוֹרֵר
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
וְעָלֶה נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר.

הִנֵּה בָּא אֶל הֶהָרִים
נַעֲלֶה נָא חֲבֵרִים!
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ להמשיך לקרוא

תרגום יהואש את זמרת הארץ ליידיש

לצמחים במקרא אין תמיד זיהוי ודאי. במאמר הזה אנסה לראות כיצד יהואש מתרגם ליידיש את זמרת הארץ, המופיעה בבראשית מג פסוק יא. זמרת הארץ היא דבש, צורי, נכאת, לוט, בוטנים ושקדים, ועליהם ארחיב בהמשך. את תרגומו של יהואש אשווה לתרגום התנ"ך של משה מנדלסון (1729–1786) לגרמנית באותיות עבריות, המכוּנה נתיבות שלום. מנדלסון צירף לתרגום ביאור בעברית. כמו כן אשווה את תרגום יהואש לתרגום אונקלוס ולתרגומים של מפרשי תנ"ך בולטים במהלך הדורות. בהשוואה זו אנסה לראות אם שאב מהם את זיהוי הצמחים הנחשבים לזמרת הארץ או ממנדלסון. להמשיך לקרוא

שזפה

השורש שז"ף מופיע בתנ"ך שלוש פעמים, למשל "… ששזפתני השמש" (שיר השירים א, ו). הפועל שָזַף משמעותו שיזף, השחים את העור, גרם לשיזוף. גם הפרי שזיף גזור מן השורש שז"ף, וייתכן שנקרא כך על שום שנראה כשזוף.

בעניין הזה, במכתב משנת 1937, שנמצא בארכיון יד טבנקין, נכתב כך: "האגמים והיערות של אוגוסטובּ מושכים אליהם אלפי תיירים וקיטנים. השזפה (פלאזה) מלאה נשים ואנשים. אני רוחץ בכל יום באגם". משמעות המילה פלאזה היא רצועת חול על שפת הים; טיילת; חוף רחצה. המילה שזפה מורה שבאותה טיילת יכלו לשבת על כיסאות או על ספסלים כדי ליהנות מקרני השמש, בייחוד באזורים קרים כמו אוגוסטוב, שהיא עיר בצפון-מזרח פולין, שבהם השמש לא יצאה לעיתים קרובות.

פרפר

פרפר הוא חרק בעל זוג מחושים ושני זוגות כנפיים, בדרך כלל צבעוניות. את המילה פרפר חידש אליעזר בן-יהודה ב-1892. הוא השתמש לשם כך בפועל פִּרְפֵּר, הקיים במקרא, ובמילה פרפר, המופיעה במלכים ב ה, יב: "הֲלֹא טוֹב אבנה (אֲמָנָה) וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא-אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה". הכוונה בפרפר בספר מלכים לשם של נהר מגדולי נהרות דמשק. יש גם דמיון צלילים למילים שבלעז: בערבית המילה היא פֻרְפוּר (فرفور), בצרפתית  papilio ובאיטלקית parfala. להמשיך לקרוא

השפעת העברית על היידיש

על אף לבושה הגרמני החיצוני ספגה היידיש חלק גדול מדרכי ההתבטאות, אוצר המילים, עולם המושגים, דרכי השיחה והאינטונציות של הטקסטים בארמית ובעברית. היא גם שבה והשפיעה עליהן בעצמה. יתר על כן , סגנון מיוחד – "נוסח הסופרים" – השתמש בפסיפס של קטעי עברית וארמית בטקסט אחד עם קטעי יידיש, אפילו בתוך משפט אחד, והשפיע מכל שפה על סגנונה של השנייה. הערכה היא שמספר המילים מלשון הקודש ביידיש הוא 15–20 אחוזים מכלל הלשון. להמשיך לקרוא

צימרמן

צימרמן הוא כינוי ישראלי לאי-התאמה בולטת בין מילים למנגינה ולחוסר מוזיקליות של שיר. מקור הביטוי הוא בשיר מתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים "אז הלכנו אל צימרמן". בני נוער מכפר תבור ניסו להתאים מילים ללחן שחיבר מרדכי זעירא לשיר "חבר'ה לצים, חבר'ה יאטים, בחורים כארזים". הביטוי אף הוכנס למילון העולמי לעברית מדוברת של דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה: "צימרמן – כינוי לשיר, הכתוב בחרוזים, כשהמשקל לא נשמר מפאת חוסר כישרון, והדבר מעורר גיחוך". להמשיך לקרוא

ישן מפני חדש תוציאו?

במאמר הזה הובאו כמה מילים וביטויים שכיחים בעברית הישראלית של ימינו, הבאים לדחות את רגליהם של ביטויים פשוטים ורגילים מדורי דורות, אשר בשל כך הולכים ונעשים נדירים.

מישהו, משהו, איזה שהוא דבר

הרבה דרכים בעברית כדי להביע כינוי של סתמיות, המציין איש או דבר בלתי מסוים: מישהו, כלשהו, משהו, כל דבר שהוא, איזה דבר שהוא. אולם, היום נראה שהצירופים דבר זה או אחר, איש זה או אחר, תופסים את מקום הצירופים הראשונים. והמשונה בחידוש זה הוא שבדרך כלל הישראלים מקצרים בדיבורם, אבל כאן דווקא מאריכים. להמשיך לקרוא

זרקור

זרקור הוא פנס גדול, הממקד את אורו באלומה חזקה ומאירה למרחקים. בלעז השם הוא פרוז'קטור. ניתנו הצעות רבות לעברות המילה פרוז'קטור. למשל, בעיתון דבר מ-9 במרס 1932 השתמשו במילה מזרקור: "מזרקור (פרוז'קטור) שבו אפשר לשלוח ידיעות ותמונות למרחק של קילומטרים אחדים הומצא על ידי המהנדס הברלינרי ד"ר מאנהיימר". זורק אור היה אף אחד מהעברותים למילה פרוז'קטור. לדוגמה, בעיתון הבקר מ-21 בנובמבר 1935 נכתב כך: "זורק אור הכה אותו בסנורים. על כן לא ראה את הספינה השניה". עוד חלופה שהוצעה הייתה זרקאור. למשל, בעיתון הבקר מ-29 ביולי 1938 נכתב כך: "מצב הבטחון בנקודה רופף מאד, משום שאין בה לא זרקאור...". חלופה אחרת הייתה זורקור. כגון, בעיתון דאר היום מ-13 בינואר 1935 נכתב כך: "זורקור של מלון ענק נזדקר כלפי השמים האפלים".

לבסוף, ב-1940 פסק ועד הלשון שהחלופה העברית לפרוז'קטור היא זרקור. המילה אף הוכנסה למילון למונחי תיאטרון. המילה זרקור היא הלחם של שתי המילים זרק ואור. בהכנסת שתי המילים פרוז'קטור וזרקור למנוע החיפוש של גוגל עולה ששתי המילים בשימוש בשפה, אך יותר משתמשים במילה זרקור. למילה זרקור היו 1,150,000 תוצאות, ואילו לפרוז'קטור היו 243,000 תוצאות. כלומר המילה פרוז'קטור לא נדחקה לחלוטין מן השפה.