ארכיון קטגוריה: יידיש

דת

מקור המילה דת בפרסית. מובנה בשפת המקור (data) הוא חוק. והכוונה היא שמה שניתן, נתון. כלומר מה שניתן על יד המלך או האל, הוא החוק. המילה דת מופיעה בתנ"ך בספרים המאוחרים: אסתר, דניאל ועזרא. בלשון חז"ל נעשתה משמעות אמונה, רליגיה, חוקי האמונה ומצוותיה, כגון "… ואין המרת דת פוסלת בתרומה…" (פסחים צו א). לבסוף חדרה המילה דת ליידיש, והיא נהגית בהגייה האשכנזית דוֹס (דל"ת בחולם, והתי"ו נשמעת כסמך). המילה חזרה לעברית בהגייה האשכנזית. והיא כינוי בסלנג לאדם דתי או חרדי. 

חיידק

חיידק (בלעז בקטריה) הוא יצור זעיר חד-תאי, הנראה רק במיקרוסקופ. החיידקים נמצאים באדמה, באוויר, במים, במזונות ועל גבי העור. חיידקים רבים גורמים למחלות מידבקות שונות, ויש גם המועילים לאדם, כגון החיידקים שמסייעים להחמצת חלב, לתסיסת יין ועוד.

מקור השם הלועזי בקטריה מיוונית, ופירושו "מקלות קטנים", משום שכך נראו החיידקים בעיני החוקרים הראשונים שצפו בהם תחת מיקרוסקופ. השם העברי חיידק הוא פרי חידושו של אליעזר בן-יהודה. הוא הֶלחם של המילים חי ודק.

בתחילה נקראו החיידקים בשם היידי מיקראָבען או באַקטעריען. למשל, בעיתון המגיד מ-26 בינואר 1888 כתוב: "… למען לא ישיגוהו שם היצורים המצערים המסבכים מחלות הנקראים "מיקראבען" או "באקטעריען", הממלאים כל חלל אויר הערים הגדולות". לחיידקים היו עוד כינויים, כגון בצילים. בציל בא מהמילה הלועזית בצילוס (bacillus), שפירושה מקל קטן. למשל, בעיתון המליץ מ-4 בדצמבר 1889 כתוב: "ובכל מקום אשר נמצאו בצילים באויר ובאבק שעל פני כלי הבית, שם ירקו החולים החולים על רצפת הבית או לתוך מטפחותיהם או גם טנפו את מכסה המטה ומצעותיה". כינויים אחרים הם מזיק, יצורצור (יצור קטן); מתג בשל צורת החיידקים שהתגלתה לחוקריהם הראשונים, מעין קו קטן דוגמת המתג שבטעמי המקרא, קו ומרכה כשם הטעם שבמקרא.

הנחלת העברית ברשת בתי הספר תרבות

תרבות הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה, ובייחוד בפולין, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. שפת ההוראה בבתי הספר של רשת תרבות הייתה עברית. אך בבתים שבאו מהם התלמידים לא תמיד דיברו עברית. במאמר הזה אראה כיצד הנחילו את העברית בבתי הספר של רשת זו, ובעיקר בכיתות הנמוכות.

 

לקריאת המאמר לחץ כאן.

שואה

המילה שואה מופיעה בתנ"ך בכמה משמעויות, ואלו הן: 1. שממה, כגון "יוֹם עֶבְרָה, הַיּוֹם הַהוּא: יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו). רש"י כתב על אתר: "יום שואה: לשון שממון"; 2. חושך, כגון "וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה–אַתָּה, וְכָל-אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים רַבִּים, אוֹתָךְ" (יחזקאל לח, ט). רש"י כתב על אתר: "כחשך המכסה את הארץ, שואה ברואינ"ה בלע"ז"; 3. אסון וחורבן, כגון "וּמַה-תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא…" רש"י כתב על אתר: "שואה: לשון חורבן". להמשיך לקרוא

בית ספר תרבות בעיירה לנין

העיירה לנין ממוקמת במחוז הומל שבבלארוס. בעיירה לנין גרו 1,000 יהודים. בעיירה היה בית ספר עברי. בית ספר תרבות הוקם בעיירה לאחר מלחמת העולם הראשונה, והיה מסונף למרכז התרבות בוורשה. בית ספר תרבות היה בית ספר עברי וציוני, ושפת ההוראה בו הייתה עברית. בכל שנה למדו בו כ-150 ילדים ב-4–5 כיתות. המורים היו לרוב בני ערם אחרות, ונשלחו לעיירה מטעם מרכז התרבות בוורשה חוץ מהמורה א"ל זייציק, שנמנה עם תושבי העיירה, ולימד קרוב ל-50 שנה. לאחר סיום בית ספר תרבות המשיכו בעלי היכולת והאמצעים ללמוד בגימנסיה העברית בפינסק, בסמינר למורים בווילנה או בבית הספר המקצועי אורט שבבריסק.

אחרי הלימודים נפגשו בני הנוער במועדון תרבות, ובו היה אפשר לקרוא עיתונים וירחונים בכל מיני שפות. בו גם נערכו אסיפות והרצאות מפי שליחים מארץ ישראל. ליד המועדון הייתה ספרייה עשירה. רוב הספרים בה היו בעברית וביידיש. עם העברת השליטה לסובייטים ב-1939 נהפך בית הספר העברי למוסד סובייטי, ושפת הלימוד בו הייתה יידיש.

הגרמנים כבשו את לנין ב-18 ביולי 1941. ב-10 במאי 1942 הוקם בלנין גטו. הגטו עצמו חוסל ס-13 באוגוסט 1942. כוחות צבא ומשטרה רצחו את 1,100 יושביו בבורות מחוץ לעיירה. אחד הנרצחים היה מנחם מנדל גלנסון. אביו צבי יקותיאל היה סוחר, ונשוי לחיה-שרה. סבו ר' ישראל גלנסון היה הגבאי של בית הכנסת של העיירה. למנחם מנדל, יליד 1930, היו שישה אחים: אריה (לייב), יליד 1913; חיים, יליד 1917; רחל, ילידת 1920; שלמה, יליד 1924; אליעזר (לייזר), יליד 1926, ואהרן גלינסון, יליד 1914, שרד במלחמה, ועלה לארץ ישראל. אריה, חיים, שלמה ואליעזר נהרגו בעת שברחו ממחנה העבודה הנצביץ'. ב-1938, כשהיה מנחם מנדל תלמיד כיתה בי"ת בבית הספר בלנין, כתב בחוברת ד' של כתב העת עולמי הקטן, שיצא לאור בי"ח אייר תרצ"ו (10 במאי 1936) איך התחילו ילדי לנין ללמוד עברית. כך הוא מספר:

עיירתנו לנין היא קטנה. בלנין יש בית ספר עברי בן ארבע מחלקות. עד השנה הזאת תלמידי בית הספר דיברו יהודית. השנה התחילו תלמידים לדבר עברית.

איך זה נעשה? מדודגרודק באו שלושה תלמידים מאגודת "בני יהודה". הילדים התאספו, וגם אני הייתי בתוכם. נשבענו לדבר רק עברית. כעבור כמה ימים נסעו התלמידים מבני יהודה בשלום. כמעט כל הילדים התחילו לדבר עברית. עכשיו יש כבר ארבעים ילד השייכים לאגודת "בני יהודה" ומדברים רק עברית.

לביבות

המילה לביבות מופיעה כבר בתנ"ך. וכך כתוב: "וַתֵּלֶךְ תָּמָר בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ וְהוּא שֹׁכֵב וַתִּקַּח אֶת-הַבָּצֵק ותלוש (וַתָּלָשׁ) וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו וַתְּבַשֵּׁל אֶת-הַלְּבִבוֹת /וַתִּקַּח אֶת-הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו" (שמואל ב יג, ח–ט). לפי התיאור מדובר במאכל שעשוי מבצק שמבשלים אותו, ויוצקים אותו בקערה. אך לא ברור מהי הצורה של חתיכות הבצק הללו, שהכינה תמר. יש אומרים שהייתה להן צורת לב, ועל כן נקראו לביבה. ויש אומרים לביבות כי הן מושכות את הלב לתאוות המאכל. רס"ג תרגם זלאביה, שהוא מאכל מתוק, הנעשה מבלילת קמח חיטה ומטוגן בשמן עמוק, ולרוב בסירופ סוכר. רש"י כותב על אתר: "ותחלוט סולת מורבכת במים רותחין תחלה ואחר כך בשמן". ורד"ק פירש: "הוא הבצק הרקיק שקולין אותו במשרת". אליעזר בן-יהודה כתב במילונו מלון הלשון העברית בערך לבִבה: "ובזמן החדש השתמשו במלה זו למאפה בצק רך נפוח מטגן בשמן ובדבש וכדומה". להמשיך לקרוא

תרגום יהואש את זמרת הארץ ליידיש

לצמחים במקרא אין תמיד זיהוי ודאי. במאמר הזה אנסה לראות כיצד יהואש מתרגם ליידיש את זמרת הארץ, המופיעה בבראשית מג פסוק יא. זמרת הארץ היא דבש, צורי, נכאת, לוט, בוטנים ושקדים, ועליהם ארחיב בהמשך. את תרגומו של יהואש אשווה לתרגום התנ"ך של משה מנדלסון (1729–1786) לגרמנית באותיות עבריות, המכוּנה נתיבות שלום. מנדלסון צירף לתרגום ביאור בעברית. כמו כן אשווה את תרגום יהואש לתרגום אונקלוס ולתרגומים של מפרשי תנ"ך בולטים במהלך הדורות. בהשוואה זו אנסה לראות אם שאב מהם את זיהוי הצמחים הנחשבים לזמרת הארץ או ממנדלסון. להמשיך לקרוא

השפעת העברית על היידיש

על אף לבושה הגרמני החיצוני ספגה היידיש חלק גדול מדרכי ההתבטאות, אוצר המילים, עולם המושגים, דרכי השיחה והאינטונציות של הטקסטים בארמית ובעברית. היא גם שבה והשפיעה עליהן בעצמה. יתר על כן , סגנון מיוחד – "נוסח הסופרים" – השתמש בפסיפס של קטעי עברית וארמית בטקסט אחד עם קטעי יידיש, אפילו בתוך משפט אחד, והשפיע מכל שפה על סגנונה של השנייה. הערכה היא שמספר המילים מלשון הקודש ביידיש הוא 15–20 אחוזים מכלל הלשון. להמשיך לקרוא

קפה ציברוכן

קפה ציברוכן (שבור ביידיש) היה חנות המכולת של אליהו אלישע מכפר תבור. אליהו אלישע נולד בטבריה בשנת 1898, והיה חייל בגדוד העברי. בשנת 1920 הגיע לכפר תבור. חנות המכולת נמצאה בקצה הצפוני של כפר תבור. הכביש המחבר את עפולה במערב עם טבריה במזרח עבר בעיקול לצידה של החנות. חנות זאת הייתה מעין כולבו. היה אפשר לקנות בה חוץ מדברי מזון ומשקאות גם פריטים שמועילים לעבודות הבית ולגינה, כגון מעדר, את חפירה, מגרפה, פטיש וצבת. להמשיך לקרוא

טוב שכן קרוב מאח רחוק

הפתגם טוב שכן קרוב מאח רחוק מקורו בספר משלי. פירוש הפתגם הוא ששכן, הקרוב אליך קרבה גאוגרפית, טוב מאחֵר שהוא בן משפחה, הגר במרחק רב, שֶכּן התראוּת רצופה ויומיומית עם השכן יש בה כדי להביא לקרבה רגשית, ואילו אח המתגורר בריחוק מקום מתנתק רגשית מאחיו, ואינו ער למצוקותיו.

להלן כמה פירושים לדברים. רש"י כותב על אתר: "טוב שישכון ביניכם הקרוב לקוראיו משתבואו אצל אח שנתרחק לאמור יקרבו ימי אבל אבי וגו'". מצודת דוד כותב על אתר: "יותר טוב שכן הקרוב עמך בכל עת כרע אהוב מאח הרחוק ממך ולא יתחבר עמך". ואילו מלבי"ם כותב על אתר: "מי שהוא קרוב לך על ידי שהוא שוכן אצלך תמיד ממי שהוא רחוק, הגם שהוא אח".

פתגם זה חדר גם ללדינו:  mejor es un buen vino que un hermano o un primo   [= עדיף שכן טוב מאח או מבן דוד]. פתגם זה קיים גם בערבית. בערבית אומרים: جَارُكَ ٱلْقَرِيب وَلَا أَخُوكَ ٱلْبَعِيد [=שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק]. פתגם דומה קיים גם ביידיש: גלײַכער אַ היימישער גנבֿ איידער אַ פֿרעמדער רבֿ [=עדיף גנב מוּכר מרב זר].