ארכיון קטגוריה: יידיש

קפה ציברוכן

קפה ציברוכן (שבור ביידיש) היה חנות המכולת של אליהו אלישע מכפר תבור. אליהו אלישע נולד בטבריה בשנת 1898, והיה חייל בגדוד העברי. בשנת 1920 הגיע לכפר תבור. חנות המכולת נמצאה בקצה הצפוני של כפר תבור. הכביש המחבר את עפולה במערב עם טבריה במזרח עבר בעיקול לצידה של החנות. חנות זאת הייתה מעין כולבו. היה אפשר לקנות בה חוץ מדברי מזון ומשקאות גם פריטים שמועילים לעבודות הבית ולגינה, כגון מעדר, את חפירה, מגרפה, פטיש וצבת. להמשיך לקרוא

טוב שכן קרוב מאח רחוק

הפתגם טוב שכן קרוב מאח רחוק מקורו בספר משלי. פירוש הפתגם הוא ששכן, הקרוב אליך קרבה גאוגרפית, טוב מאחֵר שהוא בן משפחה, הגר במרחק רב, שֶכּן התראוּת רצופה ויומיומית עם השכן יש בה כדי להביא לקרבה רגשית, ואילו אח המתגורר בריחוק מקום מתנתק רגשית מאחיו, ואינו ער למצוקותיו.

להלן כמה פירושים לדברים. רש"י כותב על אתר: "טוב שישכון ביניכם הקרוב לקוראיו משתבואו אצל אח שנתרחק לאמור יקרבו ימי אבל אבי וגו'". מצודת דוד כותב על אתר: "יותר טוב שכן הקרוב עמך בכל עת כרע אהוב מאח הרחוק ממך ולא יתחבר עמך". ואילו מלבי"ם כותב על אתר: "מי שהוא קרוב לך על ידי שהוא שוכן אצלך תמיד ממי שהוא רחוק, הגם שהוא אח".

פתגם זה חדר גם ללדינו:  mejor es un buen vino que un hermano o un primo   [= עדיף שכן טוב מאח או מבן דוד]. פתגם זה קיים גם בערבית. בערבית אומרים: جَارُكَ ٱلْقَرِيب وَلَا أَخُوكَ ٱلْبَعِيد [=שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק]. פתגם דומה קיים גם ביידיש: גלײַכער אַ היימישער גנבֿ איידער אַ פֿרעמדער רבֿ [=עדיף גנב מוּכר מרב זר].

מוות מקדחת בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים

ארבעה אחים של סבא רבא שלי משה יעקב כהן מתו מקדחת. כך סיפר על דרך מותו של בנימין, אחד האחים, בספר המסחאים של מרדכי קרניאל: בשנים הראשונות למושבה כפר תבור לא היו רופאים במקום. הרוקח נתן תרופות לחולים. חולה אנוש היה נשלח לבית החולים בטבריה או לבית החולים בנצרת או לבית החולים בזיכרון יעקב. בנימין חלה בקדחת. בלע חינין (תרופה לקדחת), אך מצבו החמיר. המשפחה החליטה להעבירו לטיפולו של ד"ר הלל יפה בזיכרון יעקב, כי הסבים משה ואיטה וילדר גרו במקום. על משה יעקב כהן הוטל להסיע את בנימין לרופא. החולה והמלווה רכבו על פרדות. בדרך, במרחק לא רב מזיכרון יעקב, גבר חוליו של בנימין. נעצרו למנוחה קלה, ולפתע ראה האח שבנימין מפרפר. הוא ניסה להחיותו, אך ללא הצלחה, ובנימין לבסוף מת. משה יעקב כהן הרים את אחיו בנימין, העמיס אותו על גב הפרדה, קָשַרוֹ בחגורות, והובילו לבית הסבים בזיכרון יעקב. בנימין נטמן בבית העלמין של זיכרון יעקב. להמשיך לקרוא

יוחנן פערלאָוו

לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה כתבתי כמה מילים ביידיש לשיעור יידיש בבר-אילן על קורות חייו של יוחנן פרלוב בשואה ועל הקשר שלו לסבא רבא שלי הרב בנימין גרושבסקי. להלן הדברים: להמשיך לקרוא

שטינקר

שטינקר היא מילה ביידיש, ופירושה המילולי מסריח. לאחר מכן הורחבה משמעותה למלשין. בשם הגנאי שטינקר כינו בעולם התחתון היהודי של ורשה את המלשינים למשטרה. התואר המפוקפק הזה הועתק למציאות היהודית הארץ-ישראלית, והודבק לערבים שסייעו לנו. ממילה מהלעג הצבאי חלחלה המילה שטינקר לעולם התחתון. בעולם התחתון אדם שחשוד בשיתוף פעולה עם המשטרה או בהלשנות על חבריו מכונה "שטינקר". עוד כינויים הם "מניאק" או "שתול". אותו עבריין מקבל למעשה חסות מן המדינה בתמורה למידע שהוא מוסר למשטרה. כלומר מדובר בעֵד מדינה. היום מילה זו נפוצה גם בקרב הקהל הרחב במשמעות של מלשין. למשל, בשנת 2007 הפיקו תלמידי בית ספר סרט ששמו שטינקר על ילד שמסר מידע על התנהגות בלתי הולמת של חבריו לכיתה. מן המילה שטינקר נגזרו שני פעלים: הִשְטַנְקֵר ושְטִנְקֵר, ומשמעות שניהם להלשין.

דוד כהן מכפר תבור: כותב הקמעות

אני מביאה ככתבו וכלשונו חיבור שכתבתי לשיעור יידיש למתמחים באוניברסיטת בר-אילן אצל הגב' ורד קופל:

איך וויל דערציילן אַ מעשֹה וועגן דוד כהן. דוד כהן איז געווען איינער פֿון די גרינדער פֿון כפֿר-תּבֿור. דוד כהן איז געזעסן אויף אַ באַנק אין דער קליניק פֿון כפֿר-תּבֿור. אויף דער פּאָדלאָגע איז געזעסן אַ פֿרוי פֿון איינער פֿון די בעדואינערע שבֿטים וואָס האָבן זיך געפֿינען לעבן כפֿר-תּבֿור. זי האָט געפּרוווּט צו זייגן איר עופֿעלע, אָבער דאָס עופֿעלע האָט געוויינט אָן הפֿסקה. דוד כהן האט געזען אַז דאָס עופֿעלע און זיַין מוטער זיַינען מאָגער. און די ציצקע פֿון דער פֿרוי איז געווען אויסגעמאָגערט. כהן האָט געטראַכט אַז דאָס עופֿעלע איז הונגעריק. דערפֿאַר האָט ער דערקלערט דער פֿרוי ווי קאָכן אַ קאַשע פֿאַר איר עופֿעלע. די פֿרוי איז צוריקגעגאַנגען אין איר שבֿט. מיט עטלעכע וואָכן שפּעטער איז די פֿרוי געקומען אין כהן'ס הויז מיט איר עופֿעלע. דעם עופֿעלע'ס בעקלעך זיַינען געווען פֿול און רויט.  זי האָט געברענגט כהנען אַ מתּנה. און זי האָט אים געבעטן אַז ער זאָל שריַיבן אַ קמיעלע פֿאַר איר. כהן האָט גענומען אַ פּאַפּיר און האָט געשריבן עפּעס. זי האָט געהאָנגען  דאָס קמיעלע אַרום דעם עופֿעלע'ס האַלדז מיט אַ שנירל. די כהן'ס עצות זיַינען געווען העלפֿיק, וויַיל  די עופֿעלעך'ס פּראָבלעמען זיַינען געווען פּשוטע פּראָבלעמען. אַזוי איז דוד כהן געווען דער שריַיבער די קמיעלעך פֿאַר די בעדואינער. איין טאָג האָט מען אים געפֿרעגט וואָס ער שריַיבט אינעם פּאַפּיר. האָט  ער געענטפֿערט: "די פֿינף קופים". "וואס איז די פֿינף קופים?" האָט כהן געענטפֿערט: "קליינע קינדער קאַקן קליינע קופּעלעך".

סופגנייה

מאמר זה עוסק במקור השם סופגנייה. הסופגנייה היא עוגה עגולה, רכה ותפוחה כעין ספוג, המטוגנת בשמן עמוק, בייחוד לימי החנוכה. דוד ילין הוא שחידש בשנת 1896 את המילה סופגנייה מן המילה סופגן בתוספת הסיומת xיָּה. המילה הופיעה בספר שתרגם בשנת תרנ"ז המוכיח מוקפילד: "כי בהעשות הספגניות המובאות אל השלחן יפות, ידי אהליבה אפו אותן". ולאחר מכן הופיעה המילה בספר שתרגם בשנת תרנ"ב ספורי אלף לילה ולילה: "תופינים ועגות וספגניות ולביבות". ובהערה שם כתוב: "מיני מאפה רכים". חיים נחמן ביאליק התנגד לחידוש הזה של דוד ילין, ובמקומו הציע את הצורה אספוגים על משקל אתרוגים. להמשיך לקרוא

תכשיט

המילה תכשיט שייכת לחטיבה של ספרות התלמודים והמדרשים העתיקים. הפירושים שלה הם עדי, מעשה קישוט, חפץ שאדם מתקשט בו, כגון "תכשיטי נשים" (פסחים ג, א); קישוט, נוי, תוספת חן, כגון "אם לרפואה כדי לכחול עין אחת, אם לתכשיט כדי לכחול שתי עיניים" (שבת ח, לג). 

המילה תכשיט נכנסה ליידיש מהעברית. אך במרוצת הזמן קיבלה משמעות אירונית, והיא כינוי לקונדס ולמזיק, ובייחוד לנער שובב ופוחז. למשל, ביצירה של נחום-מאיר שייקביץ' (1849–1905) "דער קאָרטן-שפּילער" [=הקלפן] כתוב כך: "דו וועסט פֿון דיַין תכשיט לאָזערקע אַ מאָל האָבן אַזעלכע חרפּות און בושות…" [=יהיו לך פעם מהתכשיט שלך לאזרקע כאלו חרפות ובושות].  המילה תכשיט במשמעות האירונית חדרה לעברית, ובעיקר לסלנג. ההגייה היא מלעילית ולא מלרעית. דוגמה לשימוש האירוני במילה תכשיט ביצירתו של י"ל פרץ (1852–1915) "תמונות מעולם-התוהו": "הכּוֹל יודעים את ה"תכשיט" כעוכר ישׂראל גמור, כאיש אשר בהפקירא ניחא ליה".

חכם בלילה

מאמר זה עוסק בביטוי חכם בלילה. מקור הביטוי ביידיש (הגייה: כאָכעם-באַליַילע). חכם בלילה הוא דיבור הלצי, וכוונתו כי רק בלילה, כשהאדם ישן, יוכל להיחשב לחכם, אבל לא בהקיץ. כלומר הכוונה היא בלשון סגי נהור לאדם טיפש. בסיפור "אַ מענה-לשון פֿון אַ שטיפמאַמע" [מענה-לשון של אם חורגת] עורך הילד היתום לקסיקון של כל קללותיה של אמו החורגת. באות חי"ת הילד מכניס את הביטוי חכם-בלילה. להמשיך לקרוא

שירים ביידיש בנושא ט"ו בשבט

להלן קובץ של שלושה שירים ביידיש, העוסקים בעצים. לנוחיות הקוראים הוספתי לכל שיר מקראה למילים קשות והפניה לקובץ קול.

לידער וועגן ביימער