ארכיון קטגוריה: נוף מולדתי

זאב שטורם – ילד מוכשר בכתיבה

זאב שטורם נולד בלודמיר ב-1930 ונספה בשואה ב-1942. זאב אהב לכתוב בעברית שירים וסיפורים. יצירותיו שהתפרסמו בכתב העת עולמי הקטן מוצגים במאמר זה. יהי זכרו ברוך!

לקריאת המאמר לחץ כאן.

אלעזר הלוי סגל

אלעזר הלוי סגל נולד בעיירה צ'אוס במחוז מוהילב שבבלארוס בשנת 1856. היה בקי במקורות, שומר מצוות, איש לשון וציוני. כשהיה סגל בן 13, החל לשקוד על הכנת קונקורדנציה קומפקטית לתנ"ך, והיא הודפסה לבסוף בווילנה לאחר 40 שנה בשנת 1909. עותק שלה קיים כיום בספרייה הלאומית. אלעזר גויס לצבא הרוסי ב-1876, כשהיה בן 21, ושירת בו חמש שנים רצופות. כשהשתחרר בגיל 26 למד אצל אחיו את מקצוע החריטה ועשיית חותמות וגלופות. באותה העת נישא לפסיה לבית קנטור. יום אחד נכנס קצין רוסי אל האח והזמין חותמת צבאית לפי דוגמה שהביא. אחר כך התברר שהקצין המזמין ניצל את החותמת להרקת מחסן אפסנאות צבאי ביום ראשון, שלא עבדו בו במחסן. והעונש שקיבל אלעזר על מכירת חותמת מזויפת היה הגליה לסיביר. בסיביר ישבה המשפחה באירקוטסק. שם נולדו לבני הזוג סגל שמונה ילדים, ואלו הם: אסתר פייגה (ילידת 1888), שטרנה (ילידת 1890), צביה (ילידת 1892), צבי (יליד 1894), אליהו (יליד 1896), מרדכי (יליד 1897), ירושלים, סבא רבא שלי (יליד 1898) וציון (יליד 1900). בבית דיברו רוסית ויידיש, אך הייתה שעה, שהיה חובה לדבר בה רק עברית. היה מותר באותה שעה לשאול בלועזית איך אומרים מילה מסוימת בעברית.

להמשיך לקרוא

גוואלד

גוואלד

המילה גוואלד (ביידיש: גֶעוואַלד) היא שם עצם, שמקורו ביידיש. ביידיש למילה היו כמה משמעויות: שוד ושבר (קריאת צער בשעת סכנה) ואלימות. מן היידיש חדרה המילה לסלנג העברי. בעברית פירוש המילה הוא קריאה לעזרה: הצילו! הושיעו! למשל, ביצירה בבית המרפא של אהרן ראובני כתוב: "נו, מה, איפוא, יהיה?… עלי ללכת לבנק… צריך אני… התירוני תיכף ומיד!… אלי! הצילו… גוואלד!… נהמת־פרא יצא מגרונו".

לפני הבחירות המפלגות פוצחות בקמפיין גוואלד. קמפיין גוואלד הוא סוג של קמפיין המרצה של מפלגה מסוימת, המבוסס על הפחדת המצביעים הפוטנציאליים שאם לא יצביעו לאותה מפלגה, יקרה אסון. יעקב מאור, מומחה לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה, הוא שהמציא את המונח קמפיין גוואלד. במדעי המדינה המונח באנגלית הוא GOTV, ראשי תיבות של Get Out The Voters [= הוצא את הבוחרים לקלפיות], והוא תורגם בעברית ל"קמפיין המרצה". מאור סבר שהשם בעברית אינו משקף את יסוד ההפחדה שבקמפיין מסוג זה. ולכן המציא את המונח קמפיין גוואלד, ופרסם אותו בספר הדרכה לניהול קמפיינים, ששמו מה למדנו מארתור פינקלשטיין, שיצא לאור ב-2007. 

גם המפלגות הערביות חיפשו מקבילה ל"גוואלד", ותרגמו את המילה "פזעה". המילה פזעה (פַזְעָה فزعة) פירושה בערבית אזעקה. בהקשר של העימות הערבי-יהודי  המושג שימש לתיאור אזעקת לוחמים בלתי סדירים מכפרי הסביבה לצורך פעולה צבאית. הלוחמים היו מביאים איתם את נשקם האישי מביתם, ולאחר סיום הקרב היו חוזרים לביתם.

פסנתר

פסנתר הוא כלי נגינה המורכב ממיתרים, קלידים ופטישים הנתונים במסגרת עץ. הפסנתר נמנה הן עם משפחת כלי המיתר הן עם משפחת כלי ההקשה. שמו המקורי של הפסנתר הוא Pianoforte,  והוא חיבור של piano ("חלש") ו-forte ("חזק") על שום היכולת לשלוט על חוזק הצליל שהוא מפיק באמצעות עוצמת הלחיצה על הקליד: צליל חלש – פיאנו – וצליל חזק – פורטה, שלא כמו קודמו צ'מבלו. בשפות רבות נקרא הפסנתר עד היום "פיאנו" (Piano) בתור קיצור לשם זה.

להמשיך לקרוא

תרופות בשימוש הראשונים בכפר תבור

בראשית המאה העשרים היו מי המושבה כפר תבור רעים ונאלחים. ולכן, מחלות העיניים והקדחת היו שגורות במושבה. גם הכולרה פגעה בבריאות. באותה תקופה סוגי הטיפולים והתרופות המקובלים היו חוקן, כוסות רוח, חינין, מלח אנגלי ושמן קיק. את כל הטיפולים הללו העניק בדרך כלל הפלדשר, שהיה מעין עוזר רופא. השכלתו הרפואית הייתה מצומצמת מִשל רופא. סוגי רפואות אלו בכלל היו מקובלים בכלל באותה תקופה, כמו שמפורט להלן.

להמשיך לקרוא

משפחת רמו בגטו ברסט ליטובסק (בריסק)

לפני כמה שנים נכנסתי למאגר שמות קורבנות השואה של יד ושם. הקלדתי בחיפוש מורחב בשורת שם המצהיר את שמו של סבא רבא שלי הרב בנימין גרושבסקי ז"ל. מן החיפוש עלה שהוא מילא 49 דפי עד. היו שמות משפחה שונים, ואחד מהם היה רמו. מצאתי שרמו היה שם הנעורים של אימו של בנימין. מאותו הרגע התחלתי לחקור את משפחת רמו ואת תולדותיה. סיכום של המחקר שלי מובא במאמר זה. יהיה זכרם ברוך של בני המשפחה שנספו בשואה.

לקריאה יש ללחוץ כאן.

תחפושת

תחפושת היא לבוש, אביזרים, איפור וכדומה שאדם עוטה על עצמו כדי להידמות למישהו אחר או למשהו אחר. השורש של המילה הוא חפ"ש. ופעלים משורש זה נמצאים במקרא. למשל, "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל, וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ, וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאִשָּׁה לָיְלָה; וַיֹּאמֶר, קסומי- (קָסֳמִי-) נָא לִי בָּאוֹב, וְהַעֲלִי לִי, אֵת אֲשֶׁר-אֹמַר אֵלָיִךְ" (שמואל א כח, ח). רש"י כתב על אתר: "שינה בגדיו, וכן (מלכים א כב, ל) התחפש ובא במלחמה, וכן (איוב ל, יח), ברב כח יתחפש לבושי, וכן תרגם יונתן, ואשתני שאול".

המופע הראשון של המילה תחפושת היה רק ב-1927, כשראה אור המילון הגרמני-עברי של טור-סיני ולזר. בו הופיעה המילה תחפושת לצד התחפשות בתור תרגום למילה הגרמנית Verkleidung. שלוש שנים לאחר מכן כָלל יהודה גור את המילה במילונו. יצחק אבינרי ראה במילה תחפושת חידוש שלא לצורך. בעיתונות העברית הופיעה המילה לראשונה ב-1938. בעיתון דבר מ-8 בנובמבר 1938 כתוב כך: "הברית נגד הקומאינטארן בצורתה הראשונה שימשה, כמובן, תחפושת דיפלומאטית לדבר-מה ממשי יותר". כאן התחפושת היא במובן המופשט של שינוי צורה.

ביהדות מקובל להתחפש בפורים. מנהג התחפושות הוזכר לראשונה בספר אבן בוחן, שכתב ר' קלונמוס בן קלונמוס (1286–1328), וכך נכתב בו: "כי ישתגעו וכי יתהוללו… זה ילבש שמלת אשה ולגרגרותיו ענקים, וזה יתחקה כאחד הריקים". מקור המנהג להתחפש הוא, ככל הנראה, בקרנבלים שהיו באירופה, שבהם התחפשו המשתתפים. בקרנבלים הללו נערכו בתקופה הקרובה לחג הפורים. והיהודים ביקשו להתחקות אחר הנוהג להתחפש, וניצלו לשם כך את חג הפורים. ההשפעה של הקרנבלים באירופה ניכרה בתהלוכות העדלאידע שנערכו בתל אביב בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. באותן תהלוכות היו המשתתפים מתחפשים בשלל תחפושות.

מג'דרה

מג'דרה היא מאכל מזרחי, העשוי מאורז או מבורגול ועדשים. מקור המילה מג'דרה הוא ערבית. השורש הוא ג'ד"ר. בבניין ראשון جَدِرَ הפירוש הוא חלה באבעבועות, כוסה באבעבועות. וגם בבניין שני הפירוש הוא חלה באבעבועות. ובבינוני פעול של בניין שני (مُجَدَّر) הפירוש הוא נגוע בסימני אבעבועות. והתבשיל אכן נראה בגלל העדשים שהוא מכוסה באבעבועות.

המג'דרה היא מאכל אהוב הן בקרב היהודים הן בקרב הלא יהודים. במצרים היו היהודים מבשלים בימי חמישי מג'דרה, כי יום חמישי הוא יום כביסה. ולא היה זמן להכין אוכל, ומאכל זה אינו מסובך להכנה. אצל היהודים הפרסים נהגו לאכול מג'דרה בחג השבועות. הוסיפו לאורז לא רק עדשים, אלא עוד קטניות כמו לוביה. ולכבוד שבועות הוסיפו גם מעדני חלב, כגון יוגורט, שמנת ואשל. ואילו בקרב ערביי יפו והמשולש מקובל לאכול את המג'דרה באורז עם עדשים ירוקות קטנות. אך בקרב ערביי צפון הארץ המג'דרה עשויה מבורגול במקום האורז.

מאתר פודי

מעלית

מעלית היא תא או קרון להעלות ולהוריד אנשים וחפצים בבניינים רבי קומות או במכרות וכדומה. השורש של מעלית הוא על"י. בערבית מכוּנה מעלית مصعد. גם בערבית השורש صعد מורה על עלייה.

להמשיך לקרוא

כפר תבור במלחמת העצמאות

כבר למוחרת ההכרזה על תוכנית החלוקה, שהתקבלה ב-29 בנובמבר 1947, פרצו התנקשויות דמים ברחבי הארץ. ולכן ועדת הביטחון של כפר התבור קיבלה הוראה לפתוח את הסליק. הוצאו 25 רובים ממגוון סוגים, תחמושת מגוונת, מרגמה 52 ומאה פגזים ורימוני יד. הוכנה רשימה של כל אוחזי הנשק, חולקו משימות ועמדות, ונקבעו תרגולות.

להמשיך לקרוא