Category Archives: נוף מולדתי

פיילה

 מאמר זה עוסק במילה פיילה (פַּיְלָה בניקוד). מילה זו בשימוש בסלנג. פיילה היא גיגית גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתלייה. בתחילה הייתה עשויה מעץ, מפח מגוולן או מפח פלדה מצופה אמייל, ולאחר מכן גם מפלסטיק. היא נגזרת מהמילה פְּיָלֵי הנזכרת במשנה: "כיצד מטהרין את המצורע: היה מביא פיילי של חרס חדשה, ונותן לתוכה רביעית מים, ומביא שתי ציפורים דרור" (נגעים יד, א). במשנה הכוונה לכלי גדול לנוזלים – ליין, למים וכדומה. בעניין הזה כתוב בעיתון מעריב מ-9 במאי 1980: "לעומת זאת היו היוונים נוהגים לנסך יין מתוך פיילה, אותה קערית שטוחה הנזכרת בספרות היוונית ומתוארת בציורי הכלים היווניים". לפי מילון הסלנג המקיף, מקור המילה מלדינו. להמשיך לקרוא

משה וגיטל כ"ץ – מראשוני חובבי ציון ברומניה

"קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל" (מיכה ב, יב)

משה כ"ץ היה רב, שוחט ומוהל במחמודיה, כפר קטן בחבל דוברודזה שברומניה. משה כ"ץ, שהיה מוצאו מליטא, התייתם בילדותו. בן שלוש עשרה היה משה כ"ץ כשגמר את תלמודו בישיבה והוסמך לרבנות. באותה העת בערך באה לליטא משלחת יהודים לחפש להם רב, שוחט ומוהל לקהילתם. על אף גילו הצעיר נפלה בחירתם על משה כ"ץ, והוא נענה להזמנתם ועבר מליטא לרומניה. לימים עבר לחבל דוברודזה, והתיישב, כאמור, בכפר מחמודיה. שם נוסף על תפקידי כהונתו החל גם בכתיבת ספרים על תורת הקבלה וספר על צמחי מרפא. משה כ"ץ נשא את איטה לאישה אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה, שילדה לו שני בנים. איטה כ"ץ הייתה ממשפחה מיוחסת. ארבע בנות ושלושה בנים ילדה גיטל:  דוד, אהרן (ראש משפחתנו), יצחק הלל, פרידה, חנה, מלכה ודבורה. להמשיך לקרוא

הודי חמודי

שם השיר במקור היה למה. את השיר הודי חמודי כתב משה דפנא (1884–1963), משורר ומחנך, על נכדו אהוד, כשהיה בזמן כתיבת השיר בן שלוש (1942). את השיר הלחין נחום נרדי. אהוד נולד ברעננה, גדל ולמד בחברת הילדים של קיבוץ מעוז-חיים. כשהיה ילד שנא אהוד דפנא את השיר. בעת מלחמת העצמאות, כשישבו הכול במקלט, השמיעו את השיר, ומיד קם אהוד וברח החוצה אף על פי שהיישוב היה תחת הפגזה כבדה. כשהתבגר, למד דפנא לאהוב את השיר. להמשיך לקרוא

דאָס שטעטעלע לענין אין דער חורבן ציַיט

הרצאה כלשונה כמו שהועברה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ז בשיעור יידיש למתקדמים בבית שלום עליכם: להמשיך לקרוא

100 שנה לגירוש תושבי תל אביב היהודים

מאמר זה מתמקד בגירוש תושבי תל אביב למושבות הגליל התחתון. בערב פסח תרע"ז, ב-28 במרס 1917, הכריז המושל ג'מאל פאשה (1872–1922) על גירוש כללי של יהודים מיפו ומסביבותיה. מועד הגירוש היה מידי. לתושבי העיר לא ניתן זמן להתארגנות, והפקודה הוצאה אל הפועל עוד באותו היום. מיד לאחר שניתנה פקודת הגירוש החלו יהודי תל אביב ויפו בהכנות לקראת המסע צפונה. כבר ביום המחרת, ב-29 במרס 1917, פנה מאיר דיזנגוף למושבות הגליל בקריאה נרגשת ובבקשת עזרה דחופה לתושבי תל אביב ויפו. להמשיך לקרוא

ספינת המעפילים פוסידון ב

מאמר זה מוקדש לזכרהּ של סבתי זהבה גרושבסקי, שנפטרה בטרם עת.

מאמר זה עוסק בספינת המעפילים פוסידון. ספינה זו ארגנו פעילים בהגנה ובקיבוץ המאוחד בשנת 1938. זו הייתה הספינה הראשונה ששיגרו גופים אלו לאחר הפסקה של שנים רבות. בשלהי 1937 יצאו לאירופה בחשאי כמה שליחים, חברי ההגנה, כדי לטפל בעלייה בלתי לגלית של חלוצים ופליטים לארץ ישראל דרך הים. בראש הפעילות עמדו אז שליח המוסד לעלייה ב בפולין זאב שינד, יהודה בראגינסקי ולוי שוורץ (שבט). הם החלו בריכוז מועמדים ובחיפוש דרכי עלייה. שליחי העלייה יצאו ליוון, ובאתונה, שהייתה אז מרכז ההעפלה לארץ, קשרו קשר עם ספן יווני, בעל ספינת גיגית, ושמה פוסידון. פוסידון הפליגה פעמיים מיוון, בינואר ובמאי 1938. להמשיך לקרוא

המנון הפלמ"ח

המנון הפלמ"ח החל בתור שיר הפלמ"ח, נהפך לשיר הפלוגות, ולבסוף התקבע בתור המנון הפלמ"ח. זרובבל גלעד (1912–1988), משורר, עורך ומתרגם, הוא שחיבר את השיר. גלעד סיפר שגויס בסוף שנת 1941 לפלוגה א של הפלמ"ח, והצטרף באיחור לקורס הטירונים שנערך בקיבוץ אלונים. לדבריו, ביום האחרון של הקורס הטיל עליו מפקד הקורס מאיר דוידסון לחבר עד הערב שיר למסיבת הסיום. המפקד הציע לשחררו מהאימונים, אולם גלעד סירב להצעה. עם זה, הוא הבטיח לכתוב את השיר המבוקש בשעה שימלא את תורו בשמירה במהלך יום האימונים. ואכן כך היה. את השיר המוגמר, הלוא הוא שיר הפלמ"ח, הביא גלעד למסיבה. להמשיך לקרוא

סיפור העלייה של אליהו-יצחק וסימה-רייזל לובנוב

"מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה – ארץ ישראל"

(מתוך יומנה של חנה סנש)

אליהו-יצחק וסימה לובנוב היו הסבים של סבי יהודה כהן. מידע מועט יש עליהם. אליהו-יצחק לובנוב נולד ב-1866 במחוז מוגילב שבבלארוס. הוא היה בן דוד של הסופר יוסף חיים ברנר. הוא נפטר בשנת 1939 בכפר תבור. סימה-רייזל לובנוב (לבית מנושקין) נולדה בשנת 1869, והיא נפטרה בשנת 1945 בכפר תבור. לאליהו-יצחק ולסימה נולדו תשעה ילדים: זהבה, שמואל ומיכל (תאומים), שרה, נחמה, משה-אהרן, זלמן, לאה וחנה. מיכל התחתנה עם משה יעקב כהן, בן כפר תבור, ונולדו להם שישה ילדים: חיים, יהודה, אהרן, יוסף, חסיה וחנה. יהודה הוא סבי. להמשיך לקרוא

משפחת כהן בכפר תבור

 

 

מאמר זה עוסק בסבי ז"ל, יהודה כהן, דור שני למייסדי כפר תבור, ובתרומתו לפיתוחה של המושבה. תחילה אציג את תולדות חייו של סבו מצד אביו, אהרן כהן, ושל אביו, משה יעקב כהן. להמשיך לקרוא

100 שנה לקולנוע עדן

קולנוע עדן הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שהוקם ב-1914. הבניין עומד ברחוב לילינבלום שבנווה צדק. הקולנוע כלל שני אולמות: תחילה נבנה אולם עם גג (אולם החורף), וכעבור שנים אחדות נוסף אולם הקיץ (חסר גג, ובו הוקרנו הסרטים תחת כיפת השמים). בכל אולם היו 800 מקומות ישיבה. משה אברבנאל, סוחר אריגים, שעלה ארצה מפלך מוהילב (רוסיה) ב-1913, החליט להקים בית ראינוע בעיר. הצטרף אליו לשותפות מרדכי וייסר, אחד מ-60 מייסדי העיר תל אביב. הוזמן במיוחד מהנדס מגרמניה כדי להקים את הבניין. הראינוע הופעל על חשמל לראשונה בתל אביב הקטנה. את השם "עדן" נתן הסופר ש' בן-ציון. ב-1913 קיבלו אברבנאל ווייסר מוועד תל אביב זיכיון בלעדי להפעילו שלוש עשרה שנים. הסרטים הראשונים שהוקרנו בו היו אילמים, והם היו "ימי פומפיאה האחרונים" ו"ספרטקוס". הוקרנו בו בתחילת דרכו בעיקר סרטים רוסיים. אירועים מיוחדים נערכו בו: הרצאות, כינוסים, קונצרטים, מופעי בלט קבלות פנים לאנשים רמי-מעלה, כגון הלורד אלנבי והלורד בלפור, נשפי פורים, בחירת "מלכת אסתר". גם האופרה הראשונה בתל אביב הוצגה בו. להמשיך לקרוא