ארכיון קטגוריה: נוף מולדתי

סיפור אהבה בכפר תבור

זוגות רבים צמחו בכפר תבור, אך מאמר זה מיוחד בסיפור אהבתם של מיכאל ורבקה שנקר. מיכאל שנקר היה עולה חדש מליטא, שעבד בתור פועל במושבה כפר תבור. שנקר היה איש העלייה השלישית. הוא היה חסון ושרירי. מסופר עליו שבאחד הימים הגיע עם עוד כמה איכרים בעגלות למעיין שליד כפר תבור לשאוב מים. הם מצאו במקום עדר צאן גדול, והרועים הבדווים ממלאים מים בשקתות. שנקר ירד מעגלתו, ורמז לאיכרים שבאו עימו להמתין ולא לעשות דבר. מהאיכר שלמה רוטשטיין, שעמד לידו, ביקש שיודיע לרועים בקול רם לאסוף את עדריהם, לעזוב מייד את המקום, ולא לשוב עוד, כי אנו, תושבי הכפר, מכאן ואילך נגן על מקור המים שלנו. שלמה מילא את הבקשה. להמשיך לקרוא

צימרמן

צימרמן הוא כינוי ישראלי לאי-התאמה בולטת בין מילים למנגינה ולחוסר מוזיקליות של שיר. מקור הביטוי הוא בשיר מתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים "אז הלכנו אל צימרמן". בני נוער מכפר תבור ניסו להתאים מילים ללחן שחיבר מרדכי זעירא לשיר "חבר'ה לצים, חבר'ה יאטים, בחורים כארזים". הביטוי אף הוכנס למילון העולמי לעברית מדוברת של דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה: "צימרמן – כינוי לשיר, הכתוב בחרוזים, כשהמשקל לא נשמר מפאת חוסר כישרון, והדבר מעורר גיחוך". להמשיך לקרוא

סיפורה של פועלת עברייה בכפר תבור

במאמר הזה אני מצטטת את דבריה של הניה פקלמן על קורותיה בכפר תבור מתוך ספרהּ חיי פועלת בארץ. הניה פקלמן נולדה ב-1903 בבסרביה, ונפטרה ב-1940 בתל אביב. היא הייתה פועלת וחלוצה בת העלייה השלישית. ב-1935 הוציאה לאור במימון עצמי את ספרהּ, ובו הביאה בגוף ראשון את סיפור חייה. בקטע המצוטט היא מגוללת את שעבר עליה בתור פועלת בכפר תבור ואת היחס של שאר הפועלים, שעבדו בכפר תבור, אליה. בכפר תבור עסקה בעיקר בעבודות הקשורות לטבק. להמשיך לקרוא

תנועת בני בנימין וייסוד העיר נתניה

בשנות העשרים הראשונות של המאה העשרים הקימו צעירים בני המושבות הוותיקות ארגון ששמו בני בנימין על שם בנימין-אדמונד דה רוטשילד. מנהיגיה הבולטים היו עובד בן עמי וגד מכנס מפתח תקווה ואלכסנדר אהרונסון מזיכרון יעקב. מטרתו הייתה לעזור למעוניינים מקרב בני האיכרים לייסד מושבות חדשות. מאחר שלא היה להם סיכוי להיעזר בקרנות הלאומיות, הואיל ואלו העדיפו לסייע להתיישבות השיתופית, הקימו בנק משלהם. מטרתו להעניק למתיישבים הלוואות לצורך זה. מזכיר הארגון היה עובד בן עמי. הוא יזם בשנת 1928 הקמת מושבה לצעירי המושבות בשרון בשטח שהתאים לפרדסנות. היוזמים בחרו בשם המיועד למושבה החדשה – נתניה – בתקווה לזכות במענק נדיב מנתן שטראוס הציוני העשיר מארצות הברית. למגינת ליבם, לא עמד האיש בציפיותיהם, ועם זאת זכה בכל זאת ששמו יונצח במושבה החדשה. תוך חיפוש השטח לרכישה הגיעו דרך מתווך לשיח' של הכפר הקטן אום-חאלד, ממערב לבית ליד. המקום היה רחוק מכל יישוב וללא דרכי גישה. להמשיך לקרוא

יעקב גורקי – האיש שהסגיר את חסן בק לבריטים

יעקב גורקי עלה לארץ בהיותו בן עשר מחבל פודיליה שברוסיה עם דודו ישראל אשכנזי, ממייסדי יסוד המעלה. יעקב נישא לדבורה לבית גולדמן בשנת 1899 בראש פינה. בתם הבכורה אסתר נולדה ב-1900 בראש פינה. בשנת 1901 הגיע יעקב גורקי עם הקבוצה הראשונה שהקימה את כפר תבור. לאחר שנה הצטרפה אליו אשתו. בכפר תבור נולדו לבני הזוג עוד שישה ילדים. גורקי נפטר בשנת 1951, ונקבר בנתניה. יעקב גורקי היה חבר ועד המושבה. והוא נחשב לאיש אמיץ ולפרש מעולה. עלילות גבורה רבות נרקמו סביב גורקי, שהיה כינויו אבו לייזר. דוגמה למעלליו מתוך ספרו של עבר הדני ההתיישבות בגליל התחתון: להמשיך לקרוא

קפה ציברוכן

קפה ציברוכן (שבור ביידיש) היה חנות המכולת של אליהו אלישע מכפר תבור. אליהו אלישע נולד בטבריה בשנת 1898, והיה חייל בגדוד העברי. בשנת 1920 הגיע לכפר תבור. חנות המכולת נמצאה בקצה הצפוני של כפר תבור. הכביש המחבר את עפולה במערב עם טבריה במזרח עבר בעיקול לצידה של החנות. חנות זאת הייתה מעין כולבו. היה אפשר לקנות בה חוץ מדברי מזון ומשקאות גם פריטים שמועילים לעבודות הבית ולגינה, כגון מעדר, את חפירה, מגרפה, פטיש וצבת. להמשיך לקרוא

מי הגה את השם ישראל למדינה?

המאמר הזה עוסק בתהליך קביעת השם ישראל למדינתו. שמות רבים הוצעו למדינה טרם הכרזת העצמאות בה' באייר תש"ח. לבסוף בישיבת מנהלת העם, שהתכנסה ב-12 במאי 1948, ערב ההכרזה הוחלט על השם ישראל למדינה שתקום. רבים זקפו לעצמם את הגיית השם, ומאמר זה יסקור את אותם אנשים שטענו להיות הראשונים שחשבו על השם ישראל.

למאמר לחץ כאן.

משפחת כהן בכפר תבור: לקט סיפורים

דוד כהן ואהרן כהן, ממייסדי כפר תבור, וצאצאיהם תרמו רבות לפיתוח המושבה כפר תבור. ליקטתי קמצוץ של סיפורים עליהם מחומר היסטורי ומספרים על המושבה. מסיפורים אלו עולה הוויי החיים שלהם במושבה. אשמח לקבל עוד סיפורים מבני המשפחה הענפה.

לקריאת החוברת לחץ כאן

איטה ושלמה וילדר

שלמה וילדר נולד בשנת 1847 בעיר מוינשט שברומניה, ונפטר בזיכרון יעקב בשנת 1935. שלמה נישא לאיטה בשנת 1877. איטה אף היא נולדה במוינשט בשנת 1856, ונפטרה בשנת 1941 בזיכרון יעקב. שלמה ואיטה וילדר יצאו מהעיר מוינשט בשנת 1882 לארץ ישראל עם בִתם הבכורה רחל. עִמם עלה גר אחיה של איטה משה יעקב אריזון, שהיה אז בן עשר. הם היו מן המתיישבים הראשונים של זמארין, הלוא היא זיכרון יעקב. רחל נישאה לאהרן כהן, ויחד היו ממייסדי כפר תבור. בנם משה יעקב כהן, סבא רבא שלי, היה ראש המועצה הראשון של כפר תבור. להמשיך לקרוא

דת ולאומיות במושבות הגליל התחתון

הגליל התחתון היה אזור ההתיישבות היהודית האחרון בתקופת העלייה הראשונה. הפעילות באזור החלה בשנת 1899, כשנקנה גוש אדמות נרחב של 30,000 דונם לערך, ונוסדה חוות ההכשרה סג'רה. ב-1901 הוקמו המושבות מסחה (כפר תבור) יבנאל ומנחמיה (מלחמיה), ב-1902 הוקמה סג'רה (אילניה) ובית וגן ב-1903. רוב מייסדי מושבות הגליל התחתון היו ותיקים בארץ, ומנו בעיקר אנשי מושבות מחוסרות קרקע (בני איכרים, פועלים וותיקים), שהגיעו לגליל התחתון ממושבות הגליל העליון או השומרון. המתיישבים היו דתיים שומרי מצוות. במאמר הזה אבחן כיצד הצליחו המתיישבים למלא את המצוות למרות הקשיים שניצבו לפניהם, כגון מחסור בתשתיות של מים וחשמל והתנכלויות של בדואים מהסביבה דווקא בשבת. להמשיך לקרוא