ארכיון קטגוריה: נוף מולדתי

מג'דרה

מג'דרה היא מאכל מזרחי, העשוי מאורז או מבורגול ועדשים. מקור המילה מג'דרה הוא ערבית. השורש הוא ג'ד"ר. בבניין ראשון جَدِرَ הפירוש הוא חלה באבעבועות, כוסה באבעבועות. וגם בבניין שני הפירוש הוא חלה באבעבועות. ובבינוני פעול של בניין שני (مُجَدَّر) הפירוש הוא נגוע בסימני אבעבועות. והתבשיל אכן נראה בגלל העדשים שהוא מכוסה באבעבועות.

המג'דרה היא מאכל אהוב הן בקרב היהודים הן בקרב הלא יהודים. במצרים היו היהודים מבשלים בימי חמישי מג'דרה, כי יום חמישי הוא יום כביסה. ולא היה זמן להכין אוכל, ומאכל זה אינו מסובך להכנה. אצל היהודים הפרסים נהגו לאכול מג'דרה בחג השבועות. הוסיפו לאורז לא רק עדשים, אלא עוד קטניות כמו לוביה. ולכבוד שבועות הוסיפו גם מעדני חלב, כגון יוגורט, שמנת ואשל. ואילו בקרב ערביי יפו והמשולש מקובל לאכול את המג'דרה באורז עם עדשים ירוקות קטנות. אך בקרב ערביי צפון הארץ המג'דרה עשויה מבורגול במקום האורז.

מאתר פודי

מעלית

מעלית היא תא או קרון להעלות ולהוריד אנשים וחפצים בבניינים רבי קומות או במכרות וכדומה. השורש של מעלית הוא על"י. בערבית מכוּנה מעלית مصعد. גם בערבית השורש صعد מורה על עלייה.

להמשיך לקרוא

כפר תבור במלחמת העצמאות

כבר למוחרת ההכרזה על תוכנית החלוקה, שהתקבלה ב-29 בנובמבר 1947, פרצו התנקשויות דמים ברחבי הארץ. ולכן ועדת הביטחון של כפר התבור קיבלה הוראה לפתוח את הסליק. הוצאו 25 רובים ממגוון סוגים, תחמושת מגוונת, מרגמה 52 ומאה פגזים ורימוני יד. הוכנה רשימה של כל אוחזי הנשק, חולקו משימות ועמדות, ונקבעו תרגולות.

להמשיך לקרוא

כפר תבור במאורעות תרצ"ו–תרצ"ט

הערבים כינו את מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט בשם המרד הערבי הגדול (ثورة فلسطين الكبرى). המאורעות היו לוחמה מאורגנת ביהודים ובבריטים במסגרת המרד הערבי. המאורעות התחילו באפריל 1936, ונמשכו עד קיץ 1939 בהפסקות. הערבים ערכו בתקופה זו פעולות טרור אלימות נגד מטרות יהודיות ובריטיות. באלו נכללו מעשי רצח, התקפות על מתקני ממשלה, התנכלות לעורקי תחבורה, שריפת יערות והצתת שדות. במאמר זה נראה כיצד השפיעו מאורעות אלו על כפר תבור ועל תושביה.כפר תבור החלה לסבול כבר מימיה הראשונים של המרד. ובכל תקופת המאורעות סבלה כפר תבור מהצתות, מעקירת פרדסים, מחרישת אדמות, מרגימת אבנים ומיריות. את שדות כפר תבור החריבו: רעו בהם וקצרו אותם באין מפריע. התנועה בכביש לעפולה נהפכה מסוכנת. למשל, ב-28 בדצמבר נשדד אוטובוס, שנסעו בו שמונה יהודים. הוא עצרו אותו בדרך עפולה-מסחה ארבעה אנשים, שהיו שלושה מהם מזוינים. נשדדו משמונת הנוסעים כסף ובגדים.

להמשיך לקרוא

שבט ערב אל-צבח – שבט בדואי הקרוב לכפר תבור

שבט ערב אל-צבח ישב כשני קילומטרים ממערב לכפר תבור. מוצאו של השבט הוא כנראה מאזור הלג'ה הגדולה בצפון חוראן. השבט חדר לארץ ישראל דרך בקעת הירמוך ובקעת הירדן בסוף המאה ה-17 עם בני שבט אחר, בני צקר. בני השבט מאמינים כי הם צאצאי צבחה, בתו של המצביא המוסלמי ח'אלד אבן אל-וליד (584–642), ומכאן שמם. השבט מורכב מארבעה פלגים: מוקטרן, שדידה, דהיראת ושבלי. עוד מימי הקמת המושבות הראשונות בגליל התחתון, עוד מתקופת השומר, ולאחר מכן בעת מאורעות הדמים, וביתר שאת בעת מלחמת העצמאות, היה שבט ערב אל-צבח מעושי הצרות ליהודים ומשופכי דמם. השבט ערב אל-צבח היה ידוע בתור שבט לוחם מאז ומעולם. על חרבם חיו בני השבט, גידלו צאן, ונודעו בפשיטות השוד הגדולות שלהם. בני השבט הטילו אימה על אזורים נרחבים בגליל ובעמק.

להמשיך לקרוא

גטו

גטו הוא רחוב היהודים, מקום מושב מיוחד ליהודים בעיר כדי להפרידם ולהבדילם משאר התושבים בין באונס בין ברצון. מקור הביטוי אינו ברור. לפי מילון אבן-שושן, המילה גטו היא מהמילה האיטלקית borghetto, שפירושה פרוור. לפי סברה אחרת, המילה גטו באה מהמילה האיטלקית ghetto, שפירושה בית יציקה. הגטו הראשון הוקם בוונציה ב-1516 בסביבת בית יציקה. הוא שכן באי מבודד, שהיה אפשר להגיע אליו בשני גשרים, שהיו נסגרים בלילה. ויש עוד סברה, שהמילה באה בכלל מהמילה העברית גט.

להמשיך לקרוא

הסולל – כלי ללימוד עברית

מטרת המאמר היא להראות כיצד תרם כתב העת הסולל, שראה אור במהלך שנת תרפ"א, להחדרת העברית בקרב פועלי העבודות הציבוריות, עולי העלייה השלישית, ולהפיכתה מלשון יחידים ללשון רבים. אך תחילה יוצג כתב העת.

להמשיך לקרוא

קיוסק

מקור המילה קיוסק הוא מפרסית (کوشک – כּוּשׁכּ). פירושה בפרסית הוא ארמון או אכסדרה. המילה חדרה לתורכית, ובה נהגתה כּוֹשְׁכּ (köşk). בתורכית פירוש השם ביתן. השם נגע לסוג המבנה שממוקמת בו עמדת המכירה. ואכן, הקיוסק הקלסי הוא ביתן קטן ממדים, מעוגל או רב-צלעות. המוכר משרת מתוכו לקוחות העומדים מחוצה לו דרך חלון שירות. מהתורכית חדר השם לשפות אירופה. לעברית הגיע השם, ככל הנראה, מהרוסית, ובה נהגה קִיוֹסְק (Киоск). הקיוסקים נזכרים לראשונה בעיתונות העברית רק בשנות העשרים. למשל, בעיתון הצפירה מ-7 באוגוסט 1921 כתוב: "האינבליד היהודי פנה עוד פעם בבקשה אל המגיסטרט, שירשה לו לערוך קיוסק לממכר עיתונים ברחוב גולוחובסקי". ולפני כן דובר על אוהל לממכר גזוז.

להמשיך לקרוא

מתכונים מימיה הראשונים של כפר תבור

מהמזונות שהיו בבית התקינו מאכלים. כך פעמים רבות נוצרו מתכונים טעימים, שעברו מדורי דורות. כרמלה אליאל-פיזם נולדה ב-1928 בכפר תבור, תשיעית מתוך עשרה ילדים. סביה של כרמלה מצד אביה יוסף נמנו עם הסובוטניקים מחבל אסטרחן ליד הים הכספי, שהתגיירו והגיעו לארץ מתוך זיקה לציונות. אמהּ שושנה נולדה בצפת, ומשפחתה הגיעה לצפת בעלייה החסידית  בגיל 23 נישאה כרמלה ונולדו לה ארבעה ילדים. את קורותיה בכפר תבור היא מספרת בספרהּ האוטוביוגרפי ארבע עונות. בספר היא חושפת מתכונים שהתקינו מהגידולים שגידלו בגן הירק ובשדה. במאמר זה אציג את המתכונים של משפחת אליאל ואת הרקע להם:

להמשיך לקרוא

המאכלים שאכלו הראשונים בכפר תבור

במאמר זה אדון בתבשילים שבישלו האיכרים בכפר תבור בעשורים הראשונים לייסוד המושבה ואת הדרכים שהשיגו את חומרי הגלם להם. איכרי כפר תבור סיפקו את צורכיהם בעצמם, כמו שנראה בהמשך: כל מוצרי החלב, אפיית לחם והכנת ריבות. לכל חצר הייתה חאכורה, גן ירק. גידלו בה ירקות לתצרוכת עצמית. בחורף גידלו סלק, גזר, צנון, צנונית, בצל ירוק, קולורבי, כרוב, כרובית וחסה. ובקיץ גידלו מלפפונים, קישואים, עגבניות, תירס, חמניות, פול ואפונה.

להמשיך לקרוא