ארכיון קטגוריה: נוף מולדתי

הסובוטניקים בכפר תבור

סבוטניקים הם בני קהילה רוסית-נוצרית, אשר התייהדה, ושהחלו חבריה לקיים מנהגים ומצוות יהודיות שונות. מקצתם אף התגיירו רשמית. מקור השם סובוטניק הוא מהמילה הרוסית סובוטה Суббо́та [=שבת]. בכפר תבור התיישבו שתי משפחות של סובוטניקים, והן מטביוב ואליאל. להמשיך לקרוא

אשר לבינזון – בונה האפיריון לברון רוטשילד

אשר לבינזון, אשר כונה אבו לייבוש, נולד ברומניה. הוא הגיע לכפר תבור עם אשתו יהודית ועם בנם לייבוש בשנת 1911. המשפחה התגוררה בהרחבה שהוקמה לאחר רכישת אדמות אום אל-ג'בל שמצפון למושבה. בכפר תבור נולדו לזוג לבינזון עוד שני ילדים: שרה ושמעון. אשר היה נגר מעולה. הוא בנה לברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (1845–1934 ) אפיריון. והנה סיפור המעשה: להמשיך לקרוא

חיה-שרה מרמור – האישה הגיבורה

חיה-שרה הייתה בתם של דבורה והרב נפתלי-קדיש מלמד (פוזנר). היא נולדה בשנת 1870 בכפר איבניץ, עיירה באזור מינסק בבלארוס.  אביה של חיה-שרה מרמור שלח אותה ב-1882 בהיותה בת 12 לארץ, אל קרוביה, שהם ממשפחת צלליכין, ממשפחות הבילויים בראשון לציון ובגדרה, כי אמר האב: "נדר נדרתי, בתי, כי בהגיעך למצוות, תהיי עולה לארץ, כשם שנער עולה לתורה ונהייה בר-מצווה". הנערה הופקדה בידי משפחת נוסעים, והחלה נעה-ונדה בין קרוביה. חיה-שרה עבדה בגדרה ובראשון לציון, השתכרה בתפירה, עד שיום אחד בא יהודה-לייב מרמור, שהיה לו מעמד בפקידות, והציע לה להינשא. הנערה היססה, כי לא כך תיארה את נישואיה בלי אב ואם לשאול את עצת פיהם. אך מכיוון שהאם מתה בגולה, נאותה למרמור. השניים נישאו ב-1888 בראשון לציון, והלכה אחריו למקום עבודתו בזיכרון יעקב. שם עבד שלוש שנים עד שיעץ להם בנשימול, מנהל הפקידות בזיכרון יעקב: "18 משפחות פועלים יוצאות למטולה להתיישב. סעו גם אתם עמהם". ויצאו למטולה ברכיבה על חמורים. להמשיך לקרוא

מי נתן לצה"ל את שמו?

צבא הגנה לישראל, ובראשי תיבות צה"ל, הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו, וראש הממשלה דוד בן-גוריון חתם על פקודת צבא הגנה לישראל, תש"ח-1948 ב-26 במאי 1948. צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה כדי לשמש הכוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית ומן המחתרות האחרות – האצ"ל והלח"י. על פי הפקודה המקימה את צבא ההגנה למדינת ישראל, הצבא יהיה מורכב מחילות יבשה, מחיל הים ומחיל האוויר. במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא. כמו כן, כל אדם שישרת בצבא יהיה חייב להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים. ואסור להקים או לקיים כל כוח מזוין מחוץ לצבא. להמשיך לקרוא

אריקה צ'מברס – סיפורה של לוחמת מוסד

מאמר זה עוסק בחלקהּ של אריקה צ'מברס במבצע ההתנקשות בעלי חסן סלאמה, יעד של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד). עלי חסן סלאמה נולד ביפו ב-1932. הוא היה קצין המבצעים של זרוע הארגון ספטמבר השחור במערב אירופה, מייסד ומפקד יחידת כוח 17 של פת"ח וממתכנני רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, שנערכה ב-1972. היה בנו הבכור של חסן סלאמה, מראשי הכנופיות הערביות במאורעות שנות השלושים ובדרום תל אביב בשנים 1947–1948. האב עצמו נהרג בזמן מלחמת העצמאות. להמשיך לקרוא

איליין שטיינר – לוחמת המוסד שהשתתפה במבצע אביב נעורים

מאמר זה עוסק בחלקהּ של לוחמת המוסד איליין שטיינר, שהיה כינויה המבצעי יעל, במבצע אביב נעורים. המבצע אביב נעורים היה ממכלול מבצע זעם האל. זעם האל היה מבצע חשאי, שהייתה מטרתו חיסול בכירי הארגון הפלסטיני ספטמבר השחור. על המבצע החליטו בספטמבר 1972 ראשת הממשלה גולדה מאיר וועדת השרים לענייני ביטחון בעקבות טבח אחד עשר הספורטאים הישראלים, שהשתתפו באולימפיאדת מינכן, שנערכה באוגוסט–ספטמבר 1972. לאחר החלטה זו הקים המוסד יחידת חיסול מיוחדת. ועל אנשיה הוטל למצוא את הטרוריסטים ולהורגם. להמשיך לקרוא

שולמית קישיק-כהן – מרגלת ציונית בביירות ופעילה למען עלייה

שולמית (שולה) קישיק-כהן נולדה ב-1917 בארגנטינה להורים שחינכו את ילדיהם לאהבת ישראל. בהיותה ילדה עלתה המשפחה לירושלים, והיא התחנכה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד. אביה חילק את חייו בין בואנוס איירס לבין ירושלים. כשבגרה הורע מצבהּ הכלכלי של המשפחה בשל משבר כלכלי, שפקד את ארגנטינה. ובגינו בגיל 16 השיאו אותה הוריה ליהודי אמיד, שחי בביירות. והיא עברה להתגורר עימו בביירות בשכונת ואדי אבו-ג'מיל. להמשיך לקרוא

כפר תבור בילקוט הכזבים

ילקוט הכזבים הוא אסופת סיפורי מעשיות קצרצרים, ספק בדיחות, ספק בדותות, שהועלו על הכתב לאחר שסופרו מפה לאוזן במהלך שנות הארבעים. המהדורה הראשונה של הספר התפרסמה ב-1956. את הסיפורים ליקטו דן בן אמוץ וחיים חפר. בספר, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוכנסו 167 סיפורים. הספר מתאר את הוויי הפלמ"ח במהלך שנות הארבעים. בסיפורים האלה מוזכרים בני כפר תבור, או מסחה בלשונם.[1] מבחינת אנשי הפלמ"ח, בני מסחה היו קבוצת שוליים. המסחאים מתוארים עממיים, פשוטים, דוברי עברית עילגת ובעלי מעט קשיי תפיסה. להלן הסיפורים שמוזכרים בהם כפר תבור או תושביה: להמשיך לקרוא

סיפורי לידות מכפר תבור

בשנים הראשונות לייסוד המושבה ילדו הנשים בבית בסיועה של מיילדת, ולא תמיד המיילדת הייתה מוסמכת. המיילדת הלא מוסמכת כונתה בּוֹבֶּה (ביידיש סבתא) במאמר זה מובא לקט של סיפורים על לידות מכפר תבור. להמשיך לקרוא

תרומת המוסד לתהליך השלום בין ישראל למצרים

אחד מתפקידיו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד) הוא פיתוח קשרים חשאיים מיוחדים עם מדינות זרות ותחזוקתם. מתוקף כך למוסד היה תפקיד חשוב במגעים החשאיים שניהלו ראש הממשלה מנחם בגין ושר החוץ משה דיין עם מצרים. מגעים אלו קוימו לצד ניסיונותיה של ארצות הברית להביא להסכמים מדיניים בין ישראל למצרים. פעם אחת נפגש דיין רק עם המלך חסן במרוקו, ובעוד שתי פגישות, שנערכו אף הן במרוקו, השתתף גם חסן אלתהאמי, סגן נשיא מצרים. הפגישות של משה דיין עם בכירים בממשל המרוקני והמצרי התאפשרו בזכות היחסים החמים שרקם המוסד עם הממשל במרוקו. שנים רבות חתר המוסד ליצור בסיס חזק ואמין של אינטרסים אסטרטגיים משותפים בין ישראל למדינה מוסלמית זו, החברה בליגה הערבית. להלן תיאור תפקיד המוסד להוציא לפועל את הפגישות הללו. להמשיך לקרוא