ארכיון קטגוריה: ערבית יהודית

שביתה

המילה שביתה גזורה מן השורש המקראי שב"ת. היא מופיעה בספרות התלמודים והמדרשים. ויש לה שתי משמעויות, ואלו הן: 1. הפסקת העבודה בשבת, מנוחת השבת, קיום מצוות המנוחה ביום השבת, כגון "שהוא מצוּוה על שביתת בהמתו כמוהו" (ירושלמי, שבת ז ב); 2. שהייה ביום השבת, בילוי השבת, כגון "שביתתי במקום פלוני" (עירובין נא ב).

להמשיך לקרוא

לחם

המילה לחם מקורה במקרא. ולה כמה משמעויות, ואלו הן: 1. מזון מקמח חיטה וכדומה, העשוי בצק ואפוי בתנור, כגון "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (בראשית כא, יד); 2. שם כולל למזונות העיקריים למיניהם, כגון "עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה" (דברים י, יח); קיצור של כיכר לחם, חלת לחם, כגון: "… וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן" (שמואל א כה, יח).

בערבית פירוש המילה לחם הוא בשר (لحم). גם בעברית המקראית ללחם הייתה גם משמעות של בשר. את המילה וּלְחֻמָם בצפניה א, יז ("וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַיהוָה חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים") פירש רש"י: "בשרם ול' ערבי בשר קורין אל לחם". הן בעברית הן בערבית אחת המשמעויות של לחם הוא המזון העיקרי שצורך האדם. השמיים הדרומיים, בפרט הרועים, שהיה עיקר מזונם הבשר, השתמשו למזון זה בשם לחם. והשמים הצפוניים, שהיה עיקר מזונם  מהחיטה וכדומה, השתמשו בשם לחם למזון הזה.

לזיהוי זמרת הארץ לפי רס"ג

רס"ג מזהה פעמים רבות את הריאליה המופיעה בתנ"ך שלא כמו הפרשנים שלפניו. הוא מתאים את הזיהויים למקובל בתקופתו. הדבר ניכר בזיהויים שלו למוצרים שבזמרת הארץ, כמו שמנותחים במאמר.

לקריאה לחץ כאן.

השרח המוגרבי

בכל ארצות צפון אפריקה הילך עד הדורות האחרונים ממש תרגום לערבית של חלקים מספרי המקרא ושל ספרות לא מקראית. תרגום זה נקרא שַרְח (מילולית בערבית: פירוש). השרח נהג בכל קהילותיהן של ארבע הארצות שהיוו את הפזורה של צפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ולוב. השרח נמסר על-פה עד הדור האחרון. בתוניסיה הוא הועלה בכתב באופן מקיף, ובמקומות אחרים באופן מצומצם יותר. השרח הוא תרגום מילולי קפדני בעיקרו. כנגד כל מילה בטקסט העברי עומדת מילה בטקסט הערבי, ורק המילה את לא מצאה לה על פי רוב עזר כנגדה. אף סדר המילים נשמר בדרך כלל בקפדנות, שאין עליה עוררין.

להמשיך לקרוא

רב סעדיה גאון – קווים לדמותו ולדרכי הפרשנות שלו למקרא

רב סעדיה גאון (להלן: רס"ג) נולד ב-882 בעיירה דלאץ שבמחוז פיום אשר במצרים. מסיבות בלתי ברורות עזב את מולדתו לבבל, מרכז היצירה היהודית באותם הימים. בשנים 915–920 שהה רס"ג בטבריה. שם למד תורה אצל עלי בן יהודה הנזיר (או בשמו הערבי אבו כת'יר יחיי בן זכריא), שהיה מדקדק, פילוסוף ומן הראשונים שתרגמו את המקרא לערבית. בארץ ישראל עסק רס"ג בתחומי המקרא, המסורה, הדקדוק והפיוט, ורכש לו השכלה רחבה בתחומים האלה. בשנת 921 שהה רס"ג זמן קצר בעיר חלב שבסוריה. ובשנת 922 הגיע לבגדאד, ומוּנה בה למשרת "ראש כלה" בישיבת פומבדיתא. בשנת 928 מינה אותו ראש הגולה דוד בן זכאי לגאון ישיבת סורא. הוא קיבץ אליו את תלמידי הישיבה שעברו לישיבה המתחרה פומבדיתא, והחזיר לה את מעמדהּ הקודם. בשנת 932, לאחר ויכוח קשה בינו לבין ראש הגולה, נאלץ רס"ג לוותר על הגאונות ולמצוא מקלט כארבע שנים. בשנת 937 השלימו השניים, ורס"ג חזר לכהונתו. שנותיו האחרונות עברו עליו בשלווה ובלא חיכוכים, עד שנפטר בשנת 942.

להמשיך לקרוא

הפגנה

הפגנה היא שם הפעולה של הפועל הפגין. במקורות נמצא גם הכתיב הבגין. אך בימינו הכתיב הנכון הוא רק הפגין. מוצא המילה הפגין מפרסית. וממנה חדרה ללשון חז"ל, ומשמעותה צעק. למשל, במסכת ראש השנה, יט, א כתוב: "… אמרה להם בואו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה". רש"י כתב על אתר: "הפגינו – צעקו בשוקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירחמו עליהם".

המשמעות המילולית של המילה demonstration היא חשיפה. ורק בהמשך התקבלה המשמעות של הפגנה: רצון העם נחשף על ידי יציאה לרחובות והבעת דעתו. באופן הזה תורגמה המילה גם לערבית: 'מט'אהרה' (مظاهرة). השורש 'ט'הר' מורה על גילוי או על חשיפה. אליעזר בן-יהודה החליט לתרגם את המילה demonstration על סמך הערבית. מכיוון שהעיצור ט' אינו קיים בעברית, החליף בן-יהודה אותו בעיצור זי"ן, וכך יצר את המילה מזהרה.  אך שמעון מנחם לזר יצא נגד חידוש זה של בן-יהודה, וטען שיש להשתמש במילה הפגין, שמופיעה כבר בתלמוד. להלן דבריו שהתפרסמו בעיתון המגיד בגיליון מ-25 בינואר 1890: "למושג 'דעמאָנסטרירען" אן עוד מלה מתאימה בלשוננו, וגם אי אפשר להשתמש במלה הזרה הזאת. ולדעתי נמצא המושג הזה בתלמוד (בבלי תענית י"ח ע"א): 'בואו והפגינו בלילה, עמדו והפגינו בלילה ואמרו אי שמים לא אחיכם אנחנו לא בני אב אחד אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות'. מי לא יראה, כי השתמשו קדמונינו בפעל 'הפגן' למושג 'דעמאנסטרירען' ממש?"

אביגדור הלוי מרמלשטיין תמך בעיתון המגיד מ-5 באפריל 1890 בהצעתו של שמעון מנחם לזר לקבוע את המילה הפגנה בתור תרגום למילה באנגלית demonstration. וכך הוא כותב: "… יתר טוב ומתאים יהיה הפועל 'הפגן', אשר דלה לנו מר לזר ממעמקי ים התלמוד: 'בוא והפגינו הלילה' (תענית י"ח ע"א). אחרי החפוש מצאתי גם בתרגום 'ישועתי אליך תבוא' מתורגם 'ופגינתי קדמך תיעול', ובב"ק קי"ה 'ועמד זה והפגין בלילה', פירוש: זעק".

שרב וחמסין

מקור המילה שרב במקרא, ולה שני פירושים, ואלו הם: א. מזג אוויר חם ויבש, כגון לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ, וְלֹא-יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ (ישעיהו מט, י); ב. מראה שווא (פטה מורגנה), הנראה לעוברים בארץ מדבר שקרני השמש באד העולה מן הארץ מראות לעיניהם את סביבות המדבר כאגם מים, והם חשים שמה לשבור צמאם, ותקוותם מפח נפש. ולכן אומר הנביא: "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם" (ישעיהו לה, ז). להמשיך לקרוא