המילה מספר היא שם עצם. כשמילה זו באה בתחילת המשפט, היא משמשת בתפקיד הנושא, כגון "מספר המשרות המיועדות לשכירים ירד". מה שירד הוא המספר ולא המשרות, ולכן המילה מספר באה ראשונה. היא המרכז במשפט הזה. אבל יש שהמילה מספר משנה את מקומה במשפט, ואז לא זו בלבד שאיננה הנושא, אלא אף משמעותה משתנה, כגון "בעוד ימים מספר תסתיים ועידת הקיבוץ". המילה מספר באה כאן בהוראת יחידים. אין היא עוד שם עצם, אלא תואר הפועל. במקרים כאלה באה המילה מספר רק אחרי שם העצם שהיא באה לתאר. לא בעוד מספר ימים, אלא בעוד ימים מספר. במקרא, המשמש לנו מקור עיקרי לידיעת הלשון וחוקיה, באה המילה מספר בהוראת מעטים תמיד אחרי שם העצם, כגון "והותרתי מהם אנשי מספר". כל המקדים את המילה מספר לשם העצם הסמוך לו, בעוד שבכוונתו להשתמש בה בהוראת מעטים, חוטא לחוקי הלשון ולהגיונה.
במאמר הזה הובאו כמה מילים וביטויים שכיחים בעברית הישראלית של ימינו, הבאים לדחות את רגליהם של ביטויים פשוטים ורגילים מדורי דורות, אשר בשל כך הולכים ונעשים נדירים.
מישהו, משהו, איזה שהוא דבר
הרבה דרכים בעברית כדי להביע כינוי של סתמיות, המציין איש או דבר בלתי מסוים: מישהו, כלשהו, משהו, כל דבר שהוא, איזה דבר שהוא. אולם, היום נראה שהצירופים דבר זה או אחר, איש זה או אחר, תופסים את מקום הצירופים הראשונים. והמשונה בחידוש זה הוא שבדרך כלל הישראלים מקצרים בדיבורם, אבל כאן דווקא מאריכים. להמשיך לקרוא ←
דבריי עוסקים בטקסטים אקדמיים, כלומר במחקרים. בטקסטים אקדמיים אַל לקורא לכתוב כתיבה אסוציאטיבית. כלומר אל לו לחרוג מהנושא שהוא כותב בו ולהתחיל לכתוב על נושא אחר, שיכול להיות קשור או משיק לתחום שהוא חוקר. כדי לשבר את האוזן, הטקסט משול לשביל ביער. הכותב פוסע בשביל אחד, ולפתע הוא עובר לשבילים אחרים, ולבסוף חוזר לשביל הראשי, שהחל בו. הקושי בכך שלכידות הטקסט נפגמת מכך. הקורא מוצף אינפורמציה שאינה קשורה לְמה שהוא קורא, והוא נאלץ לקרוא קטעים שקוטעים את חוט חשיבתו ומוציאים אותו מהבנת התזה העיקרית, שהכותב מבקש להעביר לו. להמשיך לקרוא ←
לאחר ניסיון של עשר שנים בעריכה של טקסטים אקדמיים אני מגישה לקורא את עשר העצות שלי לכתיבת תזה מנצחת. להלן העצות:
1. יש להקפיד לכתוב שאלת מחקר מתוחמת למקום ולתקופה מוגדרים ומצומצמת לתחום דעת אחד. על שאלת המחקר ראה מאמרי: https://hadarperry.wordpress.com/2016/12/18/%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8/. להמשיך לקרוא ←
ברצוני לעסוק בשימוש בגוף ראשון מדבר במאמרים בתחום מדעי הרוח. צורות הגוף הראשון בעברית מופיעות בהקשרים דקדוקיים רבים: ככינוי גוף פרוד, כמורפמה שהיא חלק מן הפועל, כחלק מצורה שהיא תואר פועל וככינוי גוף חבור לשם, למילת יחס או לפועל בתפקיד מושאי. חוקרים רבים נמנעים מלהשתמש בגוף ראשון מדבר בעבודות המחקר שלהם, הואיל וחשוב שהטקסט יהיה אובייקטיבי, והמחקר יהיה טהור ולא מוטה. אחת הדרכים לכך היא ביטול נקודת המבט האישית של הכותב. הדבר מחייב בראש ובראשונה את סילוקו של הדובר מן הטקסט. המטרה מאחורי הדברים הללו היא להניח לעובדות לדבר בעד עצמן, ללא תיווך וללא התערבות הדובר, ולהביא לקדמת הבמה את ה'מחקר' כישות עצמאית על חשבון מקומו של החוקר. להמשיך לקרוא ←
המאמר עוסק בשאלת מחקר בתחום מדעי הרוח. מטרתו להראות שהוספת שאלת מחקר למחקר מסייעת לארגונו, ממקדת אותו, ומעלה את איכותו. למעשה, עבודה טובה מציגה שאלת מחקר או כמה שאלות. שאלת המחקר היא השאלה המרכזית שאמורים לבדוק אותה במחקר. מטרת שאלת המחקר היא להבהיר היטב מהי בדיוק הסוגיה הדורשת ליבון. עבודת המחקר תענה על שאלת המחקר. יש לנסח את שאלת המחקר באופן שתוביל להעלאת השערות שייבדקו בעבודת המחקר. שאלת המחקר מופיעה במבוא. אפשר לראות בה הציר שעליו מבוססים פרקי העבודה. אלה נועדו להרחיבה, לבססה ולפתחה. להמשיך לקרוא ←
מי שאינו יודע ארמית, מוטב שימשוך ידו ולא יסתכן בביטויים זרים שאינו מבין אותם. כאן הכישלון אורב בכל פינה. יוּמרה של למדנות סופה ביזיון. אין ביטוי ארמי שאין לו מקבילה עברית מסורתית, מדויקת ונאה. כולן רשומות במילונים. לעולם התחליף העברי עדיף, ומטעם פשוט: מפני שהוא מובן יותר גם לקורא וגם לכותב, וקריאתו ושימושו מחוסנים יותר מפני שיבושי דקדוק. להמשיך לקרוא ←
המילה אודות מופיעה בתנ"ך. היא באה תמיד בחיבור עם מילת היחס על. הצירוף על אודות מורה כי דבר פלוני הוא הדבר שעליו אנו מדברים, שבו אנו עסוקים, והוא נרדף עִם על דבר (about), כגון "וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כא, לב). המילה אודות גם מורה שדבר פלוני הוא סיבה לדבר מה ונרדף עִם בגלל, כגון "לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת [=בגלל] הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יג, כד). כמו כן, בספרות ימי הביניים מופיעה המילה אודות במשמעות עניין, מעשה, מקרה ומסיבות העניינים, כגון "ויקראו הערים ההם על שמותם או על שמות בניהם או על שם אודותיהם" (ספר הישר, נח).
במשפטים שהצירוף על אודות משמש בהם אפשר למעשה לוותר על המילה אודות, כגון 'ויגידו לו על הבאר אשר חפרו'. הוספת המילה אודות היא מעין הרחבה להבעת טיבו של הדבר, של האדם או של המעשה. ואולם בימינו רבים בוחרים לוותר דווקא על מילת היחס על ומסתפקים באודות לבדה, כגון "ויגד להם המעשה ויספר להם אודות קורותיו" (יוסיפון, פרק יא). המילה אודות לבדה נפוצה במיוחד באתרים במרשתת ככותרת לדף שבו מובא מידע על האתר (תרגום של about). שימושים אלו – המשמיטים דווקא את מילת היחס על, שהיא הרכיב החשוב יותר – נחשבים לא תקניים.
לסיכום, אין להשמיט את המילה על בצירוף על אודות, ואם כן רוצים להשמיט, אפשר להשמיט את המילה אודות ולהסתפק במילה על לבדה, כגון "סיפרתי לו על המקרה" במקום על אודות המקרה.
קישוריות היא החיבור בין חלקי הטקסט השונים. ללא הקישוריות חלקי הטקסט מנותקים זה מזה. הקישוריות מסייעת אפוא ליצור את הקשרים הלוגיים בטקסט, לחבר בין חלקי הטקסט השונים וללכד אותם ליחידה אחת. הקישוריות נוצרת על ידי אמצעים לשוניים שונים, ובהם מילות קישור, חזרות על מילה (אזכורים) וכינויים. במאמר הזה נתמקד במילות קישור. נביא רשימה של מילות קישור וביטויי קישור העוסקים בחיבור חלקי משפט. להמשיך לקרוא ←
בדקדוק של השפה העברית מכנים בשם ה״א הידיעה או ה״א היידוע את האות ה"א כאשר היא משמשת תווית יידוע לשם עצם או לשם תואר. ה"א הידיעה, לדעת המדקדקים, מילת רמז מקוצרת מן הַל או הן, ולפיכך בא אחריה דגש לתשלום האות (ל, ן) שנשמטה. מאמר זה עוסק בשימושי ה"א הידיעה בלשון העברית, ואלו הם: להמשיך לקרוא ←
נקודת ראות 