השפעת העברית על היידיש

על אף לבושה הגרמני החיצוני ספגה היידיש חלק גדול מדרכי ההתבטאות, אוצר המילים, עולם המושגים, דרכי השיחה והאינטונציות של הטקסטים בארמית ובעברית. היא גם שבה והשפיעה עליהן בעצמה. יתר על כן , סגנון מיוחד – "נוסח הסופרים" – השתמש בפסיפס של קטעי עברית וארמית בטקסט אחד עם קטעי יידיש, אפילו בתוך משפט אחד, והשפיע מכל שפה על סגנונה של השנייה. הערכה היא שמספר המילים מלשון הקודש ביידיש הוא 15–20 אחוזים מכלל הלשון. להמשיך לקרוא

צימרמן

צימרמן הוא כינוי ישראלי לאי-התאמה בולטת בין מילים למנגינה ולחוסר מוזיקליות של שיר. מקור הביטוי הוא בשיר מתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים "אז הלכנו אל צימרמן". בני נוער מכפר תבור ניסו להתאים מילים ללחן שחיבר מרדכי זעירא לשיר "חבר'ה לצים, חבר'ה יאטים, בחורים כארזים". הביטוי אף הוכנס למילון העולמי לעברית מדוברת של דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה: "צימרמן – כינוי לשיר, הכתוב בחרוזים, כשהמשקל לא נשמר מפאת חוסר כישרון, והדבר מעורר גיחוך". להמשיך לקרוא

ישן מפני חדש תוציאו?

במאמר הזה הובאו כמה מילים וביטויים שכיחים בעברית הישראלית של ימינו, הבאים לדחות את רגליהם של ביטויים פשוטים ורגילים מדורי דורות, אשר בשל כך הולכים ונעשים נדירים.

מישהו, משהו, איזה שהוא דבר

הרבה דרכים בעברית כדי להביע כינוי של סתמיות, המציין איש או דבר בלתי מסוים: מישהו, כלשהו, משהו, כל דבר שהוא, איזה דבר שהוא. אולם, היום נראה שהצירופים דבר זה או אחר, איש זה או אחר, תופסים את מקום הצירופים הראשונים. והמשונה בחידוש זה הוא שבדרך כלל הישראלים מקצרים בדיבורם, אבל כאן דווקא מאריכים. להמשיך לקרוא

סיפורה של פועלת עברייה בכפר תבור

במאמר הזה אני מצטטת את דבריה של הניה פקלמן על קורותיה בכפר תבור מתוך ספרהּ חיי פועלת בארץ. הניה פקלמן נולדה ב-1903 בבסרביה, ונפטרה ב-1940 בתל אביב. היא הייתה פועלת וחלוצה בת העלייה השלישית. ב-1935 הוציאה לאור במימון עצמי את ספרהּ, ובו הביאה בגוף ראשון את סיפור חייה. בקטע המצוטט היא מגוללת את שעבר עליה בתור פועלת בכפר תבור ואת היחס של שאר הפועלים, שעבדו בכפר תבור, אליה. בכפר תבור עסקה בעיקר בעבודות הקשורות לטבק. להמשיך לקרוא

תנועת בני בנימין וייסוד העיר נתניה

בשנות העשרים הראשונות של המאה העשרים הקימו צעירים בני המושבות הוותיקות ארגון ששמו בני בנימין על שם בנימין-אדמונד דה רוטשילד. מנהיגיה הבולטים היו עובד בן עמי וגד מכנס מפתח תקווה ואלכסנדר אהרונסון מזיכרון יעקב. מטרתו הייתה לעזור למעוניינים מקרב בני האיכרים לייסד מושבות חדשות. מאחר שלא היה להם סיכוי להיעזר בקרנות הלאומיות, הואיל ואלו העדיפו לסייע להתיישבות השיתופית, הקימו בנק משלהם. מטרתו להעניק למתיישבים הלוואות לצורך זה. מזכיר הארגון היה עובד בן עמי. הוא יזם בשנת 1928 הקמת מושבה לצעירי המושבות בשרון בשטח שהתאים לפרדסנות. היוזמים בחרו בשם המיועד למושבה החדשה – נתניה – בתקווה לזכות במענק נדיב מנתן שטראוס הציוני העשיר מארצות הברית. למגינת ליבם, לא עמד האיש בציפיותיהם, ועם זאת זכה בכל זאת ששמו יונצח במושבה החדשה. תוך חיפוש השטח לרכישה הגיעו דרך מתווך לשיח' של הכפר הקטן אום-חאלד, ממערב לבית ליד. המקום היה רחוק מכל יישוב וללא דרכי גישה. להמשיך לקרוא

זרקור

זרקור הוא פנס גדול, הממקד את אורו באלומה חזקה ומאירה למרחקים. בלעז השם הוא פרוז'קטור. ניתנו הצעות רבות לעברות המילה פרוז'קטור. למשל, בעיתון דבר מ-9 במרס 1932 השתמשו במילה מזרקור: "מזרקור (פרוז'קטור) שבו אפשר לשלוח ידיעות ותמונות למרחק של קילומטרים אחדים הומצא על ידי המהנדס הברלינרי ד"ר מאנהיימר". זורק אור היה אף אחד מהעברותים למילה פרוז'קטור. לדוגמה, בעיתון הבקר מ-21 בנובמבר 1935 נכתב כך: "זורק אור הכה אותו בסנורים. על כן לא ראה את הספינה השניה". עוד חלופה שהוצעה הייתה זרקאור. למשל, בעיתון הבקר מ-29 ביולי 1938 נכתב כך: "מצב הבטחון בנקודה רופף מאד, משום שאין בה לא זרקאור...". חלופה אחרת הייתה זורקור. כגון, בעיתון דאר היום מ-13 בינואר 1935 נכתב כך: "זורקור של מלון ענק נזדקר כלפי השמים האפלים".

לבסוף, ב-1940 פסק ועד הלשון שהחלופה העברית לפרוז'קטור היא זרקור. המילה אף הוכנסה למילון למונחי תיאטרון. המילה זרקור היא הלחם של שתי המילים זרק ואור. בהכנסת שתי המילים פרוז'קטור וזרקור למנוע החיפוש של גוגל עולה ששתי המילים בשימוש בשפה, אך יותר משתמשים במילה זרקור. למילה זרקור היו 1,150,000 תוצאות, ואילו לפרוז'קטור היו 243,000 תוצאות. כלומר המילה פרוז'קטור לא נדחקה לחלוטין מן השפה.

יעקב גורקי – האיש שהסגיר את חסן בק לבריטים

יעקב גורקי עלה לארץ בהיותו בן עשר מחבל פודיליה שברוסיה עם דודו ישראל אשכנזי, ממייסדי יסוד המעלה. יעקב נישא לדבורה לבית גולדמן בשנת 1899 בראש פינה. בתם הבכורה אסתר נולדה ב-1900 בראש פינה. בשנת 1901 הגיע יעקב גורקי עם הקבוצה הראשונה שהקימה את כפר תבור. לאחר שנה הצטרפה אליו אשתו. בכפר תבור נולדו לבני הזוג עוד שישה ילדים. גורקי נפטר בשנת 1951, ונקבר בנתניה. יעקב גורקי היה חבר ועד המושבה. והוא נחשב לאיש אמיץ ולפרש מעולה. עלילות גבורה רבות נרקמו סביב גורקי, שהיה כינויו אבו לייזר. דוגמה למעלליו מתוך ספרו של עבר הדני ההתיישבות בגליל התחתון: להמשיך לקרוא

קפה ציברוכן

קפה ציברוכן (שבור ביידיש) היה חנות המכולת של אליהו אלישע מכפר תבור. אליהו אלישע נולד בטבריה בשנת 1898, והיה חייל בגדוד העברי. בשנת 1920 הגיע לכפר תבור. חנות המכולת נמצאה בקצה הצפוני של כפר תבור. הכביש המחבר את עפולה במערב עם טבריה במזרח עבר בעיקול לצידה של החנות. חנות זאת הייתה מעין כולבו. היה אפשר לקנות בה חוץ מדברי מזון ומשקאות גם פריטים שמועילים לעבודות הבית ולגינה, כגון מעדר, את חפירה, מגרפה, פטיש וצבת. להמשיך לקרוא

כתיבה אסוציאטיבית

דבריי עוסקים בטקסטים אקדמיים, כלומר במחקרים. בטקסטים אקדמיים אַל לקורא לכתוב כתיבה אסוציאטיבית. כלומר אל לו לחרוג מהנושא שהוא כותב בו ולהתחיל לכתוב על נושא אחר, שיכול להיות קשור או משיק לתחום שהוא חוקר. כדי לשבר את האוזן, הטקסט משול לשביל ביער. הכותב פוסע בשביל אחד, ולפתע הוא עובר לשבילים אחרים, ולבסוף חוזר לשביל הראשי, שהחל בו. הקושי בכך שלכידות הטקסט נפגמת מכך. הקורא מוצף אינפורמציה שאינה קשורה לְמה שהוא קורא, והוא נאלץ לקרוא קטעים שקוטעים את חוט חשיבתו ומוציאים אותו מהבנת התזה העיקרית, שהכותב מבקש להעביר לו.    להמשיך לקרוא

סתיו

המילה סתיו מופיעה בשיר השירים ב, יא: "הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ". הכוונה היא לעונת החורף, לימות הגשמים בארץ ישראל. רש"י כותב על אתר: "סתו חורף תרגום סתוא". בספרות החדשה המילה סתיו מופיעה במשמעות של העונה שאחרי הקיץ (autumn) ולפני החורף, בערך החודשים תשרי, מרחשוון וכסלו, כגון "קיץ וחרף בידך כל אלה תקצף ובאלול הסתיו יקדמנו" (יל"ג, שלהי קיטא). גם בערבית המילה شتاء פירושה חורף, גשם. האלף בערבית התחלפה בווי"ו בעברית.