כתיבה בגוף ראשון מדבר

ברצוני לעסוק בשימוש בגוף ראשון מדבר במאמרים בתחום מדעי הרוח. צורות הגוף הראשון בעברית מופיעות בהקשרים דקדוקיים רבים: ככינוי גוף פרוד, כמורפמה שהיא חלק מן הפועל, כחלק מצורה שהיא תואר פועל וככינוי גוף חבור לשם, למילת יחס או לפועל בתפקיד מושאי.  חוקרים רבים נמנעים מלהשתמש בגוף ראשון מדבר בעבודות המחקר שלהם, הואיל וחשוב שהטקסט יהיה אובייקטיבי, והמחקר יהיה טהור ולא מוטה. אחת הדרכים לכך היא ביטול נקודת המבט האישית של הכותב. הדבר מחייב בראש ובראשונה את סילוקו של הדובר מן הטקסט. המטרה מאחורי הדברים הללו היא להניח לעובדות לדבר בעד עצמן, ללא תיווך וללא התערבות הדובר, ולהביא לקדמת הבמה את ה'מחקר' כישות עצמאית על חשבון מקומו של החוקר. להמשיך לקרוא

צורות הקטנה בעברית וביידיש

צורת הקטנה היא מילה במשקל מסוים או מוספית המציגה דרגה מוקטנת של משמעות יסודית כלשהי, גרסה מוקטנת יותר של אובייקט או תכונה, ולעתים גרסה אינטימית או גרסת חיבה למילה המקורית. מאמר זה עוסק בדרכי יצירת צורות הקטנה וחיבה בעברית וביידיש. תחילה נתחיל באופן בניית צורות ההקטנה ביידיש. יש שתי צורות הקטנה של שם עצם ביידיש. האחת מכוּנה דימינוטיוו, ומאופיינת בהוספת סיומת –ל לשם העצם. למשל, המילה טישל [=שולחנון] נוצרה מהמילה טיש [=שולחן] בתוספת למ"ד. הצורה השנייה מכוּנה אימינוטיוו, ומאופיינת בתוספת סיומת –עלע לשם העצם, כגון המילה טישעלע, אשר נוצרה על ידי הוספת עלע למילה טיש. צורת הרבים של המילים הנוצרות על דרך הדימינוטיוו היא -עך, כגון טישלעך, ושל אלו הנוצרות על דרך האימינוטיוו היא -ך, כגון טישעלעך. הוספת סיומת לשם העצם המעידה על הקטנה משנה את המין הדקדוקי לסתמי (נייטראַל). להמשיך לקרוא

100 שנה לגירוש תושבי תל אביב היהודים

מאמר זה מתמקד בגירוש תושבי תל אביב למושבות הגליל התחתון. בערב פסח תרע"ז, ב-28 במרס 1917, הכריז המושל ג'מאל פאשה (1872–1922) על גירוש כללי של יהודים מיפו ומסביבותיה. מועד הגירוש היה מידי. לתושבי העיר לא ניתן זמן להתארגנות, והפקודה הוצאה אל הפועל עוד באותו היום. מיד לאחר שניתנה פקודת הגירוש החלו יהודי תל אביב ויפו בהכנות לקראת המסע צפונה. כבר ביום המחרת, ב-29 במרס 1917, פנה מאיר דיזנגוף למושבות הגליל בקריאה נרגשת ובבקשת עזרה דחופה לתושבי תל אביב ויפו. להמשיך לקרוא

ספינת המעפילים פוסידון ב

מאמר זה מוקדש לזכרהּ של סבתי זהבה גרושבסקי, שנפטרה בטרם עת.

מאמר זה עוסק בספינת המעפילים פוסידון. ספינה זו ארגנו פעילים בהגנה ובקיבוץ המאוחד בשנת 1938. זו הייתה הספינה הראשונה ששיגרו גופים אלו לאחר הפסקה של שנים רבות. בשלהי 1937 יצאו לאירופה בחשאי כמה שליחים, חברי ההגנה, כדי לטפל בעלייה בלתי לגלית של חלוצים ופליטים לארץ ישראל דרך הים. בראש הפעילות עמדו אז שליח המוסד לעלייה ב בפולין זאב שינד, יהודה בראגינסקי ולוי שוורץ (שבט). הם החלו בריכוז מועמדים ובחיפוש דרכי עלייה. שליחי העלייה יצאו ליוון, ובאתונה, שהייתה אז מרכז ההעפלה לארץ, קשרו קשר עם ספן יווני, בעל ספינת גיגית, ושמה פוסידון. פוסידון הפליגה פעמיים מיוון, בינואר ובמאי 1938. להמשיך לקרוא

תולדות חייו של מרדכי גבירטיג

להלן תוכן הרצאה ביידיש שהכנתי על המשורר מרדכי גבירטיג (ביידיש געבירטיג):

מרדכי געבירטיג איז געווען אַ פֿאָלקס-דיכטער. זיַין אמתער פֿאַמיליע-נאָמען איז בערטיג. מרדכי געבירטיג איז געבוירן געוואָרן אין יאָר אַַכצן זיבן און זיבעציק אין קראָקע ביַי אָרעמע פשוטע קליינהענדלער. ביז צען יאָר האָט ער געלערנט אין חדר, דערנאָך איז ער געוואָרן אַ טישלער-אַרבעטער. ער איז טאַקע געווען באַשעפֿטיקט אין קראָקע אַלס טישלער. אונטער דער השפּעה פֿון אברהם רייזענס ליטעראַרישער טעטיקייט אין קראָקע האָט ער אָנגעהויבן אין ניַינצן און זעקס צו דרוקן ייִדישע לידער און אויך טעאַטער-רעצענזיעס אין סאָציאַל-דעמאָקראַט. אַרום דער ציַיט פֿון דער ערשטער וועלט-מלחמה האָט ער געדינט פֿינף יאָר אין דער עסטריַיך-אונגאַרישער אַרמיי. להמשיך לקרוא

המנון הפלמ"ח

המנון הפלמ"ח החל בתור שיר הפלמ"ח, נהפך לשיר הפלוגות, ולבסוף התקבע בתור המנון הפלמ"ח. זרובבל גלעד (1912–1988), משורר, עורך ומתרגם, הוא שחיבר את השיר. גלעד סיפר שגויס בסוף שנת 1941 לפלוגה א של הפלמ"ח, והצטרף באיחור לקורס הטירונים שנערך בקיבוץ אלונים. לדבריו, ביום האחרון של הקורס הטיל עליו מפקד הקורס מאיר דוידסון לחבר עד הערב שיר למסיבת הסיום. המפקד הציע לשחררו מהאימונים, אולם גלעד סירב להצעה. עם זה, הוא הבטיח לכתוב את השיר המבוקש בשעה שימלא את תורו בשמירה במהלך יום האימונים. ואכן כך היה. את השיר המוגמר, הלוא הוא שיר הפלמ"ח, הביא גלעד למסיבה. להמשיך לקרוא

חלם

העיר חלם שוכנת על שפת הנהר אוהרז'ה (Ochrza), מיובלי הבוג, במזרח פולין, סמוך ללובלין. נראה שכבר מראשיתה במאה ה-13 שכנה בה קהילה יהודית. במאה ה-14 נכללה חלם בממלכת פולין, והתפתחותה החלה במאה ה-16, בעיקר בתחומי המסחר והתחבורה. בתקופה זו הייתה קהילת יהודי חלם אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בממלכת פולין, ויהודים מילאו תפקידים כלכליים מרכזיים בהתפתחותה של העיר. בין השאר היו גובי מסים מטעם השלטון, מוכסים ומלווי כספים לכנסיות שהתקיימו בעיר – הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית כאחת. להמשיך לקרוא

שאלת המחקר

המאמר עוסק בשאלת מחקר בתחום מדעי הרוח. מטרתו להראות שהוספת שאלת מחקר למחקר מסייעת לארגונו, ממקדת אותו, ומעלה את איכותו. למעשה, עבודה טובה מציגה שאלת מחקר או כמה שאלות. שאלת המחקר היא השאלה המרכזית שאמורים לבדוק אותה במחקר. מטרת שאלת המחקר היא להבהיר היטב מהי בדיוק הסוגיה הדורשת ליבון. עבודת המחקר תענה על שאלת המחקר. יש לנסח את שאלת המחקר באופן שתוביל להעלאת השערות שייבדקו בעבודת המחקר. שאלת המחקר מופיעה במבוא. אפשר לראות בה הציר שעליו מבוססים פרקי העבודה. אלה נועדו להרחיבה, לבססה ולפתחה. להמשיך לקרוא

מקור השם חנוכייה

מאמר זה עוסק במילה חנוכייה. חמדה בן-יהודה (1873–1951), אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, השתמשה בה לראשונה במדורה 'מכתבים מירושלים' בעיתון הצבי שבעריכת אליעזר בן-יהודה בשנת תרנ"ז (1897). היא מעלה שם דברים ששמעה מספרדי מארץ ישראל, שביקר בבית גביר בחוץ לארץ, ובביתו הייתה חנוכיית זהב, שדלקו בה חמישה נרות. וכך כתבה: "וחנוכיה של זהב נוצצת ומזהרת היתה תלויה באמצע הסלון הגדול והגבוה". על המילה חנוכייה לגלג משה יהודה לייב ליליינבלום (1843–1910), סופר ומראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה, ואמר שאין לחנוכייה ולפועל חנך כל קשר, ובשם זה נוכל לקרוא גם את הסובבת (כלומר סביבון). להמשיך לקרוא

הייִדיש שפה רשמית במדינת ישראל

במסגרת לימודי היידיש בבית שלום עליכם כתבתי חיבור כיצד בא לידי ביטוי היותה של היידיש שפה רשמית ומוּכרת במדינת ישראל. אני מציגה את החיבור לעיונם של הקוראים דוברי היידיש. להמשיך לקרוא