אשר לבינזון – בונה האפיריון לברון רוטשילד

אשר לבינזון, אשר כונה אבו לייבוש, נולד ברומניה. הוא הגיע לכפר תבור עם אשתו יהודית ועם בנם לייבוש בשנת 1911. המשפחה התגוררה בהרחבה שהוקמה לאחר רכישת אדמות אום אל-ג'בל שמצפון למושבה. בכפר תבור נולדו לזוג לבינזון עוד שני ילדים: שרה ושמעון. אשר היה נגר מעולה. הוא בנה לברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (1845–1934 ) אפיריון. והנה סיפור המעשה: להמשיך לקרוא

חיה-שרה מרמור – האישה הגיבורה

חיה-שרה הייתה בתם של דבורה והרב נפתלי-קדיש מלמד (פוזנר). היא נולדה בשנת 1870 בכפר איבניץ, עיירה באזור מינסק בבלארוס.  אביה של חיה-שרה מרמור שלח אותה ב-1882 בהיותה בת 12 לארץ, אל קרוביה, שהם ממשפחת צלליכין, ממשפחות הבילויים בראשון לציון ובגדרה, כי אמר האב: "נדר נדרתי, בתי, כי בהגיעך למצוות, תהיי עולה לארץ, כשם שנער עולה לתורה ונהייה בר-מצווה". הנערה הופקדה בידי משפחת נוסעים, והחלה נעה-ונדה בין קרוביה. חיה-שרה עבדה בגדרה ובראשון לציון, השתכרה בתפירה, עד שיום אחד בא יהודה-לייב מרמור, שהיה לו מעמד בפקידות, והציע לה להינשא. הנערה היססה, כי לא כך תיארה את נישואיה בלי אב ואם לשאול את עצת פיהם. אך מכיוון שהאם מתה בגולה, נאותה למרמור. השניים נישאו ב-1888 בראשון לציון, והלכה אחריו למקום עבודתו בזיכרון יעקב. שם עבד שלוש שנים עד שיעץ להם בנשימול, מנהל הפקידות בזיכרון יעקב: "18 משפחות פועלים יוצאות למטולה להתיישב. סעו גם אתם עמהם". ויצאו למטולה ברכיבה על חמורים. להמשיך לקרוא

מי נתן לצה"ל את שמו?

צבא הגנה לישראל, ובראשי תיבות צה"ל, הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו, וראש הממשלה דוד בן-גוריון חתם על פקודת צבא הגנה לישראל, תש"ח-1948 ב-26 במאי 1948. צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה כדי לשמש הכוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית ומן המחתרות האחרות – האצ"ל והלח"י. על פי הפקודה המקימה את צבא ההגנה למדינת ישראל, הצבא יהיה מורכב מחילות יבשה, מחיל הים ומחיל האוויר. במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא. כמו כן, כל אדם שישרת בצבא יהיה חייב להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים. ואסור להקים או לקיים כל כוח מזוין מחוץ לצבא. להמשיך לקרוא

שירי פעוטות

ליקטתי כמה שירי ערש לפעוטות, שאינם מוּכרים. אתם מוזמנים לשמור ולהקריא לילדיכם.

 

אַחֲרֵי הָרוּחַ (שרה לוי-תנאי)

בָּא הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב

בּוֹאוּ וְנִרְדֹּף אַחֲרָיו
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
כָּךְ הָרוּחַ מְשׁוֹרֵר
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
וְעָלֶה נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר.

הִנֵּה בָּא אֶל הֶהָרִים
נַעֲלֶה נָא חֲבֵרִים!
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ להמשיך לקרוא

תרגום יהואש את זמרת הארץ ליידיש

לצמחים במקרא אין תמיד זיהוי ודאי. במאמר הזה אנסה לראות כיצד יהואש מתרגם ליידיש את זמרת הארץ, המופיעה בבראשית מג פסוק יא. זמרת הארץ היא דבש, צורי, נכאת, לוט, בוטנים ושקדים, ועליהם ארחיב בהמשך. את תרגומו של יהואש אשווה לתרגום התנ"ך של משה מנדלסון (1729–1786) לגרמנית באותיות עבריות, המכוּנה נתיבות שלום. מנדלסון צירף לתרגום ביאור בעברית. כמו כן אשווה את תרגום יהואש לתרגום אונקלוס ולתרגומים של מפרשי תנ"ך בולטים במהלך הדורות. בהשוואה זו אנסה לראות אם שאב מהם את זיהוי הצמחים הנחשבים לזמרת הארץ או ממנדלסון. להמשיך לקרוא

שזפה

השורש שז"ף מופיע בתנ"ך שלוש פעמים, למשל "… ששזפתני השמש" (שיר השירים א, ו). הפועל שָזַף משמעותו שיזף, השחים את העור, גרם לשיזוף. גם הפרי שזיף גזור מן השורש שז"ף, וייתכן שנקרא כך על שום שנראה כשזוף.

בעניין הזה, במכתב משנת 1937, שנמצא בארכיון יד טבנקין, נכתב כך: "האגמים והיערות של אוגוסטובּ מושכים אליהם אלפי תיירים וקיטנים. השזפה (פלאזה) מלאה נשים ואנשים. אני רוחץ בכל יום באגם". משמעות המילה פלאזה היא רצועת חול על שפת הים; טיילת; חוף רחצה. המילה שזפה מורה שבאותה טיילת יכלו לשבת על כיסאות או על ספסלים כדי ליהנות מקרני השמש, בייחוד באזורים קרים כמו אוגוסטוב, שהיא עיר בצפון-מזרח פולין, שבהם השמש לא יצאה לעיתים קרובות.

אריקה צ'מברס – סיפורה של לוחמת מוסד

מאמר זה עוסק בחלקהּ של אריקה צ'מברס במבצע ההתנקשות בעלי חסן סלאמה, יעד של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד). עלי חסן סלאמה נולד ביפו ב-1932. הוא היה קצין המבצעים של זרוע הארגון ספטמבר השחור במערב אירופה, מייסד ומפקד יחידת כוח 17 של פת"ח וממתכנני רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, שנערכה ב-1972. היה בנו הבכור של חסן סלאמה, מראשי הכנופיות הערביות במאורעות שנות השלושים ובדרום תל אביב בשנים 1947–1948. האב עצמו נהרג בזמן מלחמת העצמאות. להמשיך לקרוא

איליין שטיינר – לוחמת המוסד שהשתתפה במבצע אביב נעורים

מאמר זה עוסק בחלקהּ של לוחמת המוסד איליין שטיינר, שהיה כינויה המבצעי יעל, במבצע אביב נעורים. המבצע אביב נעורים היה ממכלול מבצע זעם האל. זעם האל היה מבצע חשאי, שהייתה מטרתו חיסול בכירי הארגון הפלסטיני ספטמבר השחור. על המבצע החליטו בספטמבר 1972 ראשת הממשלה גולדה מאיר וועדת השרים לענייני ביטחון בעקבות טבח אחד עשר הספורטאים הישראלים, שהשתתפו באולימפיאדת מינכן, שנערכה באוגוסט–ספטמבר 1972. לאחר החלטה זו הקים המוסד יחידת חיסול מיוחדת. ועל אנשיה הוטל למצוא את הטרוריסטים ולהורגם. להמשיך לקרוא

שולמית קישיק-כהן – מרגלת ציונית בביירות ופעילה למען עלייה

שולמית (שולה) קישיק-כהן נולדה ב-1917 בארגנטינה להורים שחינכו את ילדיהם לאהבת ישראל. בהיותה ילדה עלתה המשפחה לירושלים, והיא התחנכה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד. אביה חילק את חייו בין בואנוס איירס לבין ירושלים. כשבגרה הורע מצבהּ הכלכלי של המשפחה בשל משבר כלכלי, שפקד את ארגנטינה. ובגינו בגיל 16 השיאו אותה הוריה ליהודי אמיד, שחי בביירות. והיא עברה להתגורר עימו בביירות בשכונת ואדי אבו-ג'מיל. להמשיך לקרוא

כפר תבור בילקוט הכזבים

ילקוט הכזבים הוא אסופת סיפורי מעשיות קצרצרים, ספק בדיחות, ספק בדותות, שהועלו על הכתב לאחר שסופרו מפה לאוזן במהלך שנות הארבעים. המהדורה הראשונה של הספר התפרסמה ב-1956. את הסיפורים ליקטו דן בן אמוץ וחיים חפר. בספר, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוכנסו 167 סיפורים. הספר מתאר את הוויי הפלמ"ח במהלך שנות הארבעים. בסיפורים האלה מוזכרים בני כפר תבור, או מסחה בלשונם.[1] מבחינת אנשי הפלמ"ח, בני מסחה היו קבוצת שוליים. המסחאים מתוארים עממיים, פשוטים, דוברי עברית עילגת ובעלי מעט קשיי תפיסה. להלן הסיפורים שמוזכרים בהם כפר תבור או תושביה: להמשיך לקרוא