חייל

אליעזר בן יהודה הוא שחידש את המילה חייל. היא הופיעה לראשונה בסוף המאה ה-19. לפני כן היה נהוג להשתמש בביטוי "איש צבא". למשל, ביצירה "יוסף טרומפלדור" של יוסף חיים ברנר כתוב: "את עצמו ראה באחרית-הימים עומד על הגבעה והוא גם אז איש-צבא. רק איש-צבא". ואילו במקרא היה מקובל הביטוי איש חיל להוראת חייל או אדם הראוי לשרת בצבא, כלומר לוחם טוב, חזק ואמיץ, כגון "וַיַּכּוּ אֶת-מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל-שָׁמֵן וְכָל-אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ" (שופטים ג, כט). במילון הלשון העברית הישנה והחדשה של בן-יהודה כתוב כך: "אחד מאנשי הצבא, נהוג בדבור העברי בא"י, וכבר השתמשו בו הרבה בספרות העברית". אליעזר בן-יהודה בחידושו הושפע מן המילה הערבית خيال (קרי: חַ'יַאל), שפירושה פרש, איש צבא מחיל הרוכבים.