מאמר זה עוסק בצירופים במידה ש/במידה ו. לצירופים במידה ש או במידה ו להבעת תנאי אין אסמכתה בעברית הקלסית. בצירוף במידה ש יש להשתמש רק כשמתכוונים להביע משהו יחסי, הנמדד במידה, כגון "במידה שאדם מודד – בה מודדין לו" (משנה, סוטה א, ז). כשאין מדובר במידה, יש להשתמש בצירוף במקרה ש או במילית התנאי אם. משה שרת מספר בעניין הזה: "מטלפן אלי בני מקיבוץ חמדיה ואמר 'במידה ותבוא לבית שאן, תבוא לבקר אצלי'. צריך היה כמובן לומר 'אם תבקר אותי בבית שאן'. שאלתי אותו לאיזו מידה ממני הוא מתכוון – יד, רגל, ראש?". ובכל מקרה, הצירוף במידה ו אינו תקני בעברית, שכן אין להשתמש בווי"ו להבעת מילת שעבוד.
נקודת ראות 