אקדח

המילה אקדח היא מילה יחידאית במקרא, ומופיעה בישעיהו נד, יב: "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ". במקרא הכוונה באקדח לאבן יקרה. תרגום יונתן זיהה את אבני האקדח עם אבני גמר, כלומר אבני גחלת, מלשון קודחי אש. רש"י פירש שאבני אקדח הם "מין אבנים טובות בוערות כלפידים, והוא קרבונקל"א, כלשון גחלים". רבים מן המתרגמים בזמננו הסכימו לפירוש זה, ותרגמו carbuncle.