נקודת ראותליקטתי כמה שירי ערש לפעוטות, שאינם מוּכרים. אתם מוזמנים לשמור ולהקריא לילדיכם.
אַחֲרֵי הָרוּחַ (שרה לוי-תנאי)
בָּא הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב
בּוֹאוּ וְנִרְדֹּף אַחֲרָיו
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
כָּךְ הָרוּחַ מְשׁוֹרֵר
שָׁר שָׁר שָׁר שָׁר-שֵׁר
וְעָלֶה נוֹשֵׁר, נוֹשֵׁר.
הִנֵּה בָּא אֶל הֶהָרִים
נַעֲלֶה נָא חֲבֵרִים!
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ
רַשׁ רַשׁ רַשׁ רַשׁ-רֵשׁ
כָּךְ הָרוּחַ מְרַשְׁרֵשׁ להמשיך לקרוא
מאמר זה עוסק בביטוי חכם בלילה. מקור הביטוי ביידיש (הגייה: כאָכעם-באַליַילע). חכם בלילה הוא דיבור הלצי, וכוונתו כי רק בלילה, כשהאדם ישן, יוכל להיחשב לחכם, אבל לא בהקיץ. כלומר הכוונה היא בלשון סגי נהור לאדם טיפש. בסיפור "אַ מענה-לשון פֿון אַ שטיפמאַמע" [מענה-לשון של אם חורגת] עורך הילד היתום לקסיקון של כל קללותיה של אמו החורגת. באות חי"ת הילד מכניס את הביטוי חכם-בלילה. להמשיך לקרוא
מאמר זה עוסק בשינויים שחלו במשמעות הביטוי גיא ההרגה. הביטוי גיא ההרגה מופיע בירמיה ז, לב ובירמיה יט, ו, ומשמעו שדה מלחמה, שדה קטל. מצודת דוד בפירושו לירמיה ז, לב כותב: "… גיא ההרגה – כי שמה יפלו הרוגים רבים". בעברית החדשה התקבלו עוד שתי משמעויות לביטוי זה, והן מהלכות זו לצד זו. המשמעות הראשונה היא מקום הרג מכוון של יחידים לאו דווקא בזמן מלחמה. לדוגמה, בעיתון דבר התפרסה ב-7 ביולי 1933 הכתבה הזאת: "בוקר אחד התפשטה השמועה שפקיד צבא פולני שנשבה יהיה נדון ביריה במגרש העיר, ומשום 'למען ישמעו ויראו' באה הפקודה שאנשי העיר לומזא יבואו לראות גורל מורד במלכות. בין ההמון הרב אנשים, נשים וטף. באתי גם אנוכי עם אחוזת מרעי נערים כמוני ועמדנו בעין חצי-עיגול סביב גיא ההרגה". להמשיך לקרוא
נקודת ראות 