Tag Archives: דוד בן-גוריון

תעתיק מילים שאולות מיוונית

בישיבה ריג של האקדמיה ללשון העברית בענייני דקדוק, שנערכה ב-5 בינואר 1994, נקבע שמילים ממוצא יווני שהתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן, למשל פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון. על החלטות אלו חזרו בישיבה שט, שנערכה ב-29 ביוני 2009. לעומת זאת, דוד בן-גוריון פסק שכל מילה יוונית שנתקבלה בתלמוד ובה יש סמ"ך, תיכתב בסמ"ך ולא בזי"ן. מאמר זה עוסק בדרכים של דוד בן-גוריון לקדם פסיקה זו ובהתנגדות שהתעוררה בעקבות זאת. להמשיך לקרוא

יוזמה

מאמר זה עוסק במילה יוזמה ובדרכים השונות שהוצעו לקרוא אותה. אליעזר בן-יהודה הוא שחידש את המילה הזאת על משקל חוכמה. כך הוא כותב במילונו מילון הלשון העברית: "שם הפעולה ועצם המעשה שיזם איש לעשות. נהוג בדבור העברי בא"י, וכבר השתמשו בו גם בספרות". דוד בן-גוריון סבור שאליעזר בן-יהודה טעה במילונו בניקוד המילה יוזמה. הוא סבור שיש לנקד יִזמה בחיריק מתוך הסתמכותו על ניקוד המילים בתנ"ך. ויש לציין שבמילונו של יהודה גור מלון עברי קיימות שתי הצורות זו לצד זו: יָזְמָה ויִזְמָה. להמשיך לקרוא

ה"א הידיעה

בדקדוק של השפה העברית מכנים בשם ה״א הידיעה או ה״א היידוע את האות ה"א כאשר היא משמשת תווית יידוע לשם עצם או לשם תואר. ה"א הידיעה, לדעת המדקדקים, מילת רמז מקוצרת מן הַל או הן, ולפיכך בא אחריה דגש לתשלום האות (ל, ן) שנשמטה. מאמר זה עוסק בשימושי ה"א הידיעה בלשון העברית, ואלו הם: להמשיך לקרוא

מילת היחס את

מאמר זה עוסק בשימושים באות היחס את ובדיון שהיה בשנות החמישים והשישים באשר לנחיצותה של מילת יחס זו. אות היחס את מציינת את יחס הפעול, והיא תבוא לפני שם מיודע כמבואר בזה:

א. אם הוא שם בה"א הידיעה, כגון "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ".

ב. אם הוא שם פרטי, כגון "וירא את בנימין" (בראשית מג, כט).

ג. אם המושא הישר בא בכינויים, כגון "ורחץ את בשרו במים" (ויקרא טז, כד).

ד. אם המושא הישר נסמך לסומך ידוע, כגון "ויתן לי את מערת המכפלה" (בראשית כג, ט).

ה. אם לפני מושא ישר, הידוע לנו, בא שם מספר, כגון "ויחץ את שלוש-מאות האיש (שופטים ז, טז).

ו. לפני כל אף אם המושא הישר אינו מיודע, כגון "ונתתי לכם את כל עשב" (בראשית א, כט).

* בצירוף יש לי את, האת מיותרת, ויש לומר יש לי הספר ולא יש לי את הספר. להמשיך לקרוא