שני דברים פוגמים בטקסט: חזרות וסטיות מהעיקר. במאמר הזה אראה שגם בימי הביניים סטיות וחזרות הפריעו להבנת הדברים ולהטמעת המסר שלהם. הראיה לכך היא שפנה תלמיד של אבן עקנין אליו וביקש ממנו לתמצת את הפירוש הארוך של גלינוס לאפוריזמים של היפוקרטס. הסיבה הייתה שאופן כתיבתו של גלינוס מסורבל מאוד ומלא חזרות.
לקריאת המאמר לחצו כאן.
על תרגום המונח קריסיס לעברית
היפוקרטס (460–370 לפנה"ס (?), המכוּנה בספרות הערבית אבוקראט או בקראט, נחשב לגדול הרופאים של יוון העתיקה, אשר השפיע על התפתחות תורת הרפואה שאחריו. הוא כונה אבי הרפואה. אחד העקרונות ברפואה ההיפוקרטית היה ה'קריסיס' (krisis). 'קריסיס' הוא השלב הקריטי במחלה, שלב ההכרעה, ובו ניכר בעליל המאבק בין הטבע לבין המחלה, שתוצאותיו או שהחולה יתגבר על המחלה או שימות. ה'קריסיס' תורגם לערבית 'בחראן' (بحران). זהו הפירוש במילונות הערבית: "البُحْران (طب) تغيّر مفاجئ يحدث لمريض الحُمّى الحادّة، يصحبه عرق غزير وانخفاض سريع في درجة الحرارة" [='אלבחראן' (מונח ברפואה) הוא שינוי פתאומי, שמתרחש לחולה הקדחת החדה, ומלווים אותו זיעה מרובה וירידה מהירה בדרגת החום].
להמשיך לקרוא ←
מאת hadarperry
|
פורסם בההיסטוריה של הרפואה, הלשון העברית, ערבית יהודית
|
גם בתגים אבוקראט, היפוקרטס, הרמב"ם, חנין בן אסחאק, מנדל לפין, משבר, משה בן יצחק ריאיטי, נתן המאתי, עריכת לשון, עריכת ספרי עיון ומחקר, עריכת תזות ודוקטורטים, קריזיס, קריסיס, שם טוב בן יצחק מטרטושה, שמואל אבן תיבון
|