שלום וייס נולד לחנה ולחיים וייס ב-1928 בעיר דברצן שבהונגריה. הוא נפטר ממחלה ב-1963. שלום היה גרפיקאי וצייר מחונן. לפני מלחמת העולם השנייה למד גרפיקה ברומניה ואחר כך באיטליה. הוא היה ניצול שואה, שנמלט ממחנה ריכוז שהיה ממוקם בווינה לאחר שהכין לעצמו אישורים על נייר טואלט. הוא אף הכין תעודות לעוד יהודים, ובאמצעותן ברחו מן המחנה. עם שחרורו ממחנה הריכוז בדרכו ארצה נכלא במחנה בקפריסין. וגם שם עסק בסיוע לחברי ההגנה בזיוף תעודות ומסמכים. בהגיעו ארצה התגייס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. לאחר מכן גויס למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד). הוא נשלח מטעמו לפריז, ושהה בה עם אשתו ושתי בנותיו.
וייס ידע לזייף תעודות ולאלתר בהעדר כלי עבודה ודפי נייר. מומחיותו זו אפשרה לו לזייף תעודות במחנה המעצר בקפריסין, לשם גורשה אוניית המעפילים שעימה הגיעה ארצה אחרי המלחמה. הוא פיתח שיטות שהתבססו בין השאר על שימוש בתפוחי אדמה לייצור חותמות ועל גפרורים שרופים בתור חלופה לעפרונות.
שלום וייס הוגדר במוסד גאון, והיה זייפן, שהכין מסמכים בכל תנאי שטח ומזג אוויר. כשרונו בציור אִפשר ציור קריקטורות של אנשים שעקב אחריהם המוסד בהעדר אמצעים, תמונות ויכולות אחרות לתדרוך. הציור שימש כיסוי בשביל וייס והסבר אפשרי לציוד הגרפי והאומנותי שנשא עימו במזוודה לכל מקום שנשלח אליו. להמשיך לקרוא ←
יוסף באו היה צייר, מאייר, גרפיקאי, קריקטוריסט ומחלוצי האנימטורים בארץ. הוא נולד ב-1920 בקרקוב שבפולין ונפטר בישראל ב-2002. בשנת 1938 החל ללמוד אומנות פלסטית באוניברסיטת קרקוב, אך מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו. אבל בלימודיו הספיק ללמוד קליגרפיה של אותיות גותיות, ובזכות זאת ניצלו חייו. להמשיך לקרוא ←
אברהם בן-פורת נולד בווינה שבאוסטריה ב-1924 בשם אברהם שווגר, ועלה ארצה בשנת 1934 עם הוריו ושני אחיו. המשפחה התיישבה בתל אביב. במהלך חייו שינה את שם המשפחה משווגר לבן-פורת. ב-1941 התגייס בן-פורת לפלוגה ד' של הפלמ"ח, שעסקה באימונים ובעבודה. והיה למעשה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח. בן-פורת יצא לקורס מ"כים ולקורס סיירים. והוא החל לפעול בחוליית הסיירים, שאספה ידיעות באזור עין שמר והמשולש בעבור הצבא האוסטרלי. בשנים 1943–1946 השתתף בן-פורת בקורס מ"מים, והתמנה למפקד הסיירים בפלוגה ד', שעסקה בהכנת תיקי שטח, תיקי כפרים ותיקי צירים. הוא הדריך בנושא טופוגרפיה, ועסק בפעילות במסגרת המרי בבריטים. בעת שירותו בפלמ"ח פיתח בן-פורת את תורת המודיעין, ואותה העביר במסגרת הפיקוד והסיור. בסוף 1946 השתחרר ושובץ לרזרבה. להמשיך לקרוא ←
מאמר זה עוסק בחלקהּ של אריקה צ'מברס במבצע ההתנקשות בעלי חסן סלאמה, יעד של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד). עלי חסן סלאמה נולד ביפו ב-1932. הוא היה קצין המבצעים של זרוע הארגון ספטמבר השחור במערב אירופה, מייסד ומפקד יחידת כוח 17 של פת"ח וממתכנני רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, שנערכה ב-1972. היה בנו הבכור של חסן סלאמה, מראשי הכנופיות הערביות במאורעות שנות השלושים ובדרום תל אביב בשנים 1947–1948. האב עצמו נהרג בזמן מלחמת העצמאות. להמשיך לקרוא ←
מאמר זה עוסק בחלקהּ של לוחמת המוסד איליין שטיינר, שהיה כינויה המבצעי יעל, במבצע אביב נעורים. המבצע אביב נעורים היה ממכלול מבצע זעם האל. זעם האל היה מבצע חשאי, שהייתה מטרתו חיסול בכירי הארגון הפלסטיני ספטמבר השחור. על המבצע החליטו בספטמבר 1972 ראשת הממשלה גולדה מאיר וועדת השרים לענייני ביטחון בעקבות טבח אחד עשר הספורטאים הישראלים, שהשתתפו באולימפיאדת מינכן, שנערכה באוגוסט–ספטמבר 1972. לאחר החלטה זו הקים המוסד יחידת חיסול מיוחדת. ועל אנשיה הוטל למצוא את הטרוריסטים ולהורגם. להמשיך לקרוא ←
מאת hadarperry
|
פורסם בנוף מולדתי
|
גם בתגים אביב נעורים, אהוד ברק, אולימפיאדת מינכן, איליין שטיינר, ביירות, יעל מן, כמאל נאצר, כמאל עדואן, מוקי בצר, מחמד יוסף אל-נג'אר, ספטמבר השחור, עריכת לשון, עריכת תזות ודוקטורטים, פת"ח
|
שולמית (שולה) קישיק-כהן נולדה ב-1917 בארגנטינה להורים שחינכו את ילדיהם לאהבת ישראל. בהיותה ילדה עלתה המשפחה לירושלים, והיא התחנכה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד. אביה חילק את חייו בין בואנוס איירס לבין ירושלים. כשבגרה הורע מצבהּ הכלכלי של המשפחה בשל משבר כלכלי, שפקד את ארגנטינה. ובגינו בגיל 16 השיאו אותה הוריה ליהודי אמיד, שחי בביירות. והיא עברה להתגורר עימו בביירות בשכונת ואדי אבו-ג'מיל. להמשיך לקרוא ←
אחד מתפקידיו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד) הוא פיתוח קשרים חשאיים מיוחדים עם מדינות זרות ותחזוקתם. מתוקף כך למוסד היה תפקיד חשוב במגעים החשאיים שניהלו ראש הממשלה מנחם בגין ושר החוץ משה דיין עם מצרים. מגעים אלו קוימו לצד ניסיונותיה של ארצות הברית להביא להסכמים מדיניים בין ישראל למצרים. פעם אחת נפגש דיין רק עם המלך חסן במרוקו, ובעוד שתי פגישות, שנערכו אף הן במרוקו, השתתף גם חסן אלתהאמי, סגן נשיא מצרים. הפגישות של משה דיין עם בכירים בממשל המרוקני והמצרי התאפשרו בזכות היחסים החמים שרקם המוסד עם הממשל במרוקו. שנים רבות חתר המוסד ליצור בסיס חזק ואמין של אינטרסים אסטרטגיים משותפים בין ישראל למדינה מוסלמית זו, החברה בליגה הערבית. להלן תיאור תפקיד המוסד להוציא לפועל את הפגישות הללו. להמשיך לקרוא ←
נקודת ראות 