Tag Archives: חנוכה

סופגנייה

מאמר זה עוסק במקור השם סופגנייה. הסופגנייה היא עוגה עגולה, רכה ותפוחה כעין ספוג, המטוגנת בשמן עמוק, בייחוד לימי החנוכה. דוד ילין הוא שחידש בשנת 1896 את המילה סופגנייה מן המילה סופגן בתוספת הסיומת xיָּה. המילה הופיעה בספר שתרגם בשנת תרנ"ז המוכיח מוקפילד: "כי בהעשות הספגניות המובאות אל השלחן יפות, ידי אהליבה אפו אותן". ולאחר מכן הופיעה המילה בספר שתרגם בשנת תרנ"ב ספורי אלף לילה ולילה: "תופינים ועגות וספגניות ולביבות". ובהערה שם כתוב: "מיני מאפה רכים". חיים נחמן ביאליק התנגד לחידוש הזה של דוד ילין, ובמקומו הציע את הצורה אספוגים על משקל אתרוגים. להמשיך לקרוא

מקור השם חנוכייה

מאמר זה עוסק במילה חנוכייה. חמדה בן-יהודה (1873–1951), אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, השתמשה בה לראשונה במדורה 'מכתבים מירושלים' בעיתון הצבי שבעריכת אליעזר בן-יהודה בשנת תרנ"ז (1897). היא מעלה שם דברים ששמעה מספרדי מארץ ישראל, שביקר בבית גביר בחוץ לארץ, ובביתו הייתה חנוכיית זהב, שדלקו בה חמישה נרות. וכך כתבה: "וחנוכיה של זהב נוצצת ומזהרת היתה תלויה באמצע הסלון הגדול והגבוה". על המילה חנוכייה לגלג משה יהודה לייב ליליינבלום (1843–1910), סופר ומראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה, ואמר שאין לחנוכייה ולפועל חנך כל קשר, ובשם זה נוכל לקרוא גם את הסובבת (כלומר סביבון). להמשיך לקרוא

מקור השם סביבון

משחק הסביבון הוא עתיק יומין. הוא היה נפוץ בקרב עמים קדמוניים כמו הבבלים, המצרים, היוונים והרומאים. יש הסבורים שמקורו של המשחק בימי בית שני. בימי גזרות אנטיוכוס, שהיה אסור ללמוד תורה, החזיקו כביכול בסביבונים כדי שאם יבואו היוונים, הריהם מעמידים פנים שלא ללמוד תורה התקבצו, אלא למשחק. מוצאו של הסביבון מהודו. שם הוא סימל משחק גורל הקשור בשמש ובהיעלמותה ביום הקר.[1]

להמשיך לקרוא