ארכיון תג: כפר תבור

אלקה גודל – המיילדת הראשונה של כפר תבור

אלקה גודל נולדה בירושלים בשכונת מאה שערים בשנת 1879. היא נכדתו של יעקב ספיר, חוקר כתבי יד, שד"ר ומחבר הספר אבן ספיר. חיתנוה בגיל צעיר, אך כשבגרה התגרשה מבעלה. לאחר מכן  נסעה לווינה ללמוד מיילדוּת. אביה תמך בה כלכלית. הוא שלח לה שתי לירות סטרלינג כל שלושה חודשים, אך הסכום לא הספיק לה למחייתה. בלית ברירה פנתה להרצל, שהתעניין בכל יהודי מארץ ישראל שהגיע לווינה, וביקשה את עזרתו. בשנת 1901 סיימה את לימודיה וחזרה מווינה לארץ ישראל. מפאת גילה הצעיר שלח אותה יק"א לזיכרון יעקב לשמש מחליפה למיילדת המקומית. מכיוון שהייתה אז צעירה, שטרם חוותה בעצמה לידה, קיבלו אותה בי המושבה בחוסר אמון. ורק לאחר כמה לידות מוצלחות השתנה היחס כלפיה, והיא הוזמנה מרצון ליילד. גודל סיכמה תקופה זו באומרה: "בזיכרון רכשתי את הפרקטיקה המקצועית שלי במקצוע העזרה בהבאת ילדים לעולם". להמשיך לקרוא

דוד כהן מכפר תבור: כותב הקמעות

אני מביאה ככתבו וכלשונו חיבור שכתבתי לשיעור יידיש למתמחים באוניברסיטת בר-אילן אצל הגב' ורד קופל:

איך וויל דערציילן אַ מעשֹה וועגן דוד כהן. דוד כהן איז געווען איינער פֿון די גרינדער פֿון כפֿר-תּבֿור. דוד כהן איז געזעסן אויף אַ באַנק אין דער קליניק פֿון כפֿר-תּבֿור. אויף דער פּאָדלאָגע איז געזעסן אַ פֿרוי פֿון איינער פֿון די בעדואינערע שבֿטים וואָס האָבן זיך געפֿינען לעבן כפֿר-תּבֿור. זי האָט געפּרוווּט צו זייגן איר עופֿעלע, אָבער דאָס עופֿעלע האָט געוויינט אָן הפֿסקה. דוד כהן האט געזען אַז דאָס עופֿעלע און זיַין מוטער זיַינען מאָגער. און די ציצקע פֿון דער פֿרוי איז געווען אויסגעמאָגערט. כהן האָט געטראַכט אַז דאָס עופֿעלע איז הונגעריק. דערפֿאַר האָט ער דערקלערט דער פֿרוי ווי קאָכן אַ קאַשע פֿאַר איר עופֿעלע. די פֿרוי איז צוריקגעגאַנגען אין איר שבֿט. מיט עטלעכע וואָכן שפּעטער איז די פֿרוי געקומען אין כהן'ס הויז מיט איר עופֿעלע. דעם עופֿעלע'ס בעקלעך זיַינען געווען פֿול און רויט.  זי האָט געברענגט כהנען אַ מתּנה. און זי האָט אים געבעטן אַז ער זאָל שריַיבן אַ קמיעלע פֿאַר איר. כהן האָט גענומען אַ פּאַפּיר און האָט געשריבן עפּעס. זי האָט געהאָנגען  דאָס קמיעלע אַרום דעם עופֿעלע'ס האַלדז מיט אַ שנירל. די כהן'ס עצות זיַינען געווען העלפֿיק, וויַיל  די עופֿעלעך'ס פּראָבלעמען זיַינען געווען פּשוטע פּראָבלעמען. אַזוי איז דוד כהן געווען דער שריַיבער די קמיעלעך פֿאַר די בעדואינער. איין טאָג האָט מען אים געפֿרעגט וואָס ער שריַיבט אינעם פּאַפּיר. האָט  ער געענטפֿערט: "די פֿינף קופים". "וואס איז די פֿינף קופים?" האָט כהן געענטפֿערט: "קליינע קינדער קאַקן קליינע קופּעלעך".

הסליק בכפר תבור

לרגל יום השנה למותו של סבי יהודה כהן ז"ל אביא סיפור ששמעתי ממנו. מן הסיפור הזה ומסיפורים אחרים חונכתי לאהבת הארץ והמולדת. לשמחתי, הדברים אף מובאים בספר כפר תבור (מסחה), שיצא לאור לרגל חגיגות 75 שנה לכפר תבור.

סליק הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק. ארגון ההגנה בנה סליקים בכל רחבי הארץ. סליק קטן היה בכפר תבור, מושבה בגליל התחתון שהוקמה ב-1901. סבי יהודה כהן (1922–2013) היה הממונה על הסליק. יהודה כהן נולד בכפר תבור, והוא דור שני למייסדי הכפר. מגיל 16 (1938), בזמן מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, היה כהן פעיל בהגנה. בסליק היו כ-30 רובים, מקלע רקם פולני, כ-500 כדורים לכל רובה, מרגמה 2, פגזים ורימוני יד. להמשיך לקרוא

פיילה

 מאמר זה עוסק במילה פיילה (פַּיְלָה בניקוד). מילה זו בשימוש בסלנג. פיילה היא גיגית גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתלייה. בתחילה הייתה עשויה מעץ, מפח מגוולן או מפח פלדה מצופה אמייל, ולאחר מכן גם מפלסטיק. היא נגזרת מהמילה פְּיָלֵי הנזכרת במשנה: "כיצד מטהרין את המצורע: היה מביא פיילי של חרס חדשה, ונותן לתוכה רביעית מים, ומביא שתי ציפורים דרור" (נגעים יד, א). במשנה הכוונה לכלי גדול לנוזלים – ליין, למים וכדומה. בעניין הזה כתוב בעיתון מעריב מ-9 במאי 1980: "לעומת זאת היו היוונים נוהגים לנסך יין מתוך פיילה, אותה קערית שטוחה הנזכרת בספרות היוונית ומתוארת בציורי הכלים היווניים". לפי מילון הסלנג המקיף, מקור המילה מלדינו. להמשיך לקרוא

משה וגיטל כ"ץ – מראשוני חובבי ציון ברומניה

"קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל" (מיכה ב, יב)

משה כ"ץ היה רב, שוחט ומוהל במחמודיה, כפר קטן בחבל דוברודזה שברומניה. משה כ"ץ, שהיה מוצאו מליטא, התייתם בילדותו. בן שלוש עשרה היה משה כ"ץ כשגמר את תלמודו בישיבה והוסמך לרבנות. באותה העת בערך באה לליטא משלחת יהודים לחפש להם רב, שוחט ומוהל לקהילתם. על אף גילו הצעיר נפלה בחירתם על משה כ"ץ, והוא נענה להזמנתם ועבר מליטא לרומניה. לימים עבר לחבל דוברודזה, והתיישב, כאמור, בכפר מחמודיה. שם נוסף על תפקידי כהונתו החל גם בכתיבת ספרים על תורת הקבלה וספר על צמחי מרפא. משה כ"ץ נשא את איטה לאישה אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה, שילדה לו שני בנים. איטה כ"ץ הייתה ממשפחה מיוחסת. ארבע בנות ושלושה בנים ילדה גיטל:  דוד, אהרן (ראש משפחתנו), יצחק הלל, פרידה, חנה, מלכה ודבורה. להמשיך לקרוא

100 שנה לגירוש תושבי תל אביב היהודים

מאמר זה מתמקד בגירוש תושבי תל אביב למושבות הגליל התחתון. בערב פסח תרע"ז, ב-28 במרס 1917, הכריז המושל ג'מאל פאשה (1872–1922) על גירוש כללי של יהודים מיפו ומסביבותיה. מועד הגירוש היה מידי. לתושבי העיר לא ניתן זמן להתארגנות, והפקודה הוצאה אל הפועל עוד באותו היום. מיד לאחר שניתנה פקודת הגירוש החלו יהודי תל אביב ויפו בהכנות לקראת המסע צפונה. כבר ביום המחרת, ב-29 במרס 1917, פנה מאיר דיזנגוף למושבות הגליל בקריאה נרגשת ובבקשת עזרה דחופה לתושבי תל אביב ויפו. להמשיך לקרוא

סיפור העלייה של אליהו-יצחק וסימה-רייזל לובנוב

"מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה – ארץ ישראל"

(מתוך יומנה של חנה סנש)

אליהו-יצחק וסימה לובנוב היו הסבים של סבי יהודה כהן. מידע מועט יש עליהם. אליהו-יצחק לובנוב נולד ב-1866 במחוז מוגילב שבבלארוס. הוא היה בן דוד של הסופר יוסף חיים ברנר. הוא נפטר בשנת 1939 בכפר תבור. סימה-רייזל לובנוב (לבית מנושקין) נולדה בשנת 1869, והיא נפטרה בשנת 1945 בכפר תבור. לאליהו-יצחק ולסימה נולדו תשעה ילדים: זהבה, שמואל ומיכל (תאומים), שרה, נחמה, משה-אהרן, זלמן, לאה וחנה. מיכל התחתנה עם משה יעקב כהן, בן כפר תבור, ונולדו להם שישה ילדים: חיים, יהודה, אהרן, יוסף, חסיה וחנה. יהודה הוא סבי. להמשיך לקרוא

משפחת כהן בכפר תבור

 

 

מאמר זה עוסק בסבי ז"ל, יהודה כהן, דור שני למייסדי כפר תבור, ובתרומתו לפיתוחה של המושבה. תחילה אציג את תולדות חייו של סבו מצד אביו, אהרן כהן, ושל אביו, משה יעקב כהן. להמשיך לקרוא

הפר הנרי

לרגל יום הולדתו ה-91 של סבי יהודה כהן אני מביאה סיפור ששמעתי מפיו.

אביו של יהודה נולד בכפר תבור בשנת 1896. אמו עלתה ארצה עם הוריה בשנת 1913. הם התיישבו בכפר תבור. המשפחה הייתה אמורה למעשה להתיישב במנחמיה. אבי המשפחה הגיע ראשון, וקנה חלקה במנחמיה מחברת פיק"א. הוא שב לרוסיה כדי לחסל את עסקיו ולעלות ארצה. כשחזר ארצה עם המשפחה, התברר לו שנחלתו שנקנתה נמסרה לאחר. כפיצוי ניתנה לו חלקה בכפר תבור. להמשיך לקרוא

שיעור מולדת

חינוך להכרת הארץ היה חשוב בתקופת היישוב לפני קום המדינה. שררה האמונה שטיולים בארץ ישראל יסייעו לנטוע בלב התלמידים אהבה למולדת ורצון עז ללחום למענה. דוגמה למורה זה היה המורה והמחנך משה גרינקר. משה גרינקר, בן ירושלים, שגדל במושבה יסוד המעלה, התחנך בישיבות בפתח תקווה וביפו. בבגרותו שב לירושלים, ובה לימד בסמינר למורים. המורה גרינקר היה מיזוג של תלמיד חכם-למדן ושל איש שטח מעולה. הוא הִרבה לצאת עם תלמידיו לטיולים ארוכים והיה בקי בבוטניקה ובזואולוגיה. גרינקר ניחן בכישרון תאטרלי. את שיעורי התנ"ך נהג להמחיז, ולעתים במקום התרחשותם. בדרך זו יצר הזדהות עם חומר הלימוד ואהבה אליו.  להמשיך לקרוא