ארכיון תג: כפר תבור

מתכונים מימיה הראשונים של כפר תבור

מהמזונות שהיו בבית התקינו מאכלים. כך פעמים רבות נוצרו מתכונים טעימים, שעברו מדורי דורות. כרמלה אליאל-פיזם נולדה ב-1928 בכפר תבור, תשיעית מתוך עשרה ילדים. סביה של כרמלה מצד אביה יוסף נמנו עם הסובוטניקים מחבל אסטרחן ליד הים הכספי, שהתגיירו והגיעו לארץ מתוך זיקה לציונות. אמהּ שושנה נולדה בצפת, ומשפחתה הגיעה לצפת בעלייה החסידית  בגיל 23 נישאה כרמלה ונולדו לה ארבעה ילדים. את קורותיה בכפר תבור היא מספרת בספרהּ האוטוביוגרפי ארבע עונות. בספר היא חושפת מתכונים שהתקינו מהגידולים שגידלו בגן הירק ובשדה. במאמר זה אציג את המתכונים של משפחת אליאל ואת הרקע להם:

להמשיך לקרוא

המאכלים שאכלו הראשונים בכפר תבור

במאמר זה אדון בתבשילים שבישלו האיכרים בכפר תבור בעשורים הראשונים לייסוד המושבה ואת הדרכים שהשיגו את חומרי הגלם להם. איכרי כפר תבור סיפקו את צורכיהם בעצמם, כמו שנראה בהמשך: כל מוצרי החלב, אפיית לחם והכנת ריבות. לכל חצר הייתה חאכורה, גן ירק. גידלו בה ירקות לתצרוכת עצמית. בחורף גידלו סלק, גזר, צנון, צנונית, בצל ירוק, קולורבי, כרוב, כרובית וחסה. ובקיץ גידלו מלפפונים, קישואים, עגבניות, תירס, חמניות, פול ואפונה.

להמשיך לקרוא

אשר ארליך – מורה בבית הספר בכפר תבור

אשר ארליך נולד ב-1878 במושבה החקלאית היהודית נהר-טוב שבפלך חרסון שבאוקראינה. כשהיה ארליך בן אחת עשרה, עזב את המושבה כדי ללמוד תורה בישיבת ליובביץ'. הוא הוסמך לרבנות. שנים רבות שימש רב בעיירות שונות, ובד בבד למד מדעים מדויקים וחינוך באוניברסיטה של אודסה. בזמן לימודיו התמסר לפעילות ציונית. ב-1898 מוּנה למזכיר ההסתדרות הציונית באוקראינה, וב-1899 ייצג ארליך תנועה זו בקונגרס הציוני השלישי.

להמשיך לקרוא

יוסף ויתקין – המנהל הראשון של בית הספר בכפר תבור

יוסף ויתקין נולד בעיירה מוהילב שברוסיה הלבנה ב-1876. האב שמעון ויתקין ניהל חדר, ששולבו בו לימודי קודש בלימודי ההשכלה הכללית. הבן יוסף מעולם לא למד במסגרת פורמלית, ועל חינוכו נאבקו זה בזה הסב חסיד חב"ד והאב המשכיל. בנערותו למד יידיש, עברית, רוסית, גרמנית, וצרפתית ואף מדעי הטבע. הוריו של ויתקין נחרדו כאשר ביקש בנם את רשותם לעזבם ולעלות לארץ ישראל. ויתקין, שכיבד את הוריו כל ימי חייו, לא רצה לנטוש אותם ללא ברכת הדרך. זמן רב ניסו ההורים למנוע את רוע הגזירה עד שמיעט לדבר וגזר על עצמו תענית. בסופו של דבר התגברו על דאגתם, העניקו לו את ברכתם, והוא עלה ארצה לבדו בגיל 21 בשנת 1897. עבודתו הראשונה בארץ הייתה סבל ביקב של ראשון לציון. אך במהרה נעשה מורה, וב-1898 החל ללמד בבית הספר בגדרה. לאחר מכן התמנה למנהל בית הספר שם. מגדרה הוא עבר לראשון לציון כדי לנהל את בית הספר שם. להמשיך לקרוא

שמות של ילדים שנולדו לבני העלייה הראשונה – מקרה בוחן כפר תבור

במאמר זה אסקור את שמות הילדים שנולדו למשפחות המייסדים בכפר תבור. אתמקד בעיקר בשמות החדשים, שלא היו מקובלים בגולה. רוב השמות היו שמות מסורתיים. אך היו שמות שסימלו את יצירתם של העברי החדש בארץ, שייצגו באמצעות שמם את התחייה הלאומית. ושמות אחרים היו קשורים להתיישבות בארץ ולעבודת השדה.

לקריאת המאמר לחצו כאן.

חנה (בעלול) יזרעאלי – המורה הראשונה בכפר תבור

חנה יזרעאלי נולדה בעיר פלובדיב שבבולגריה בשנת 1891. היא עלתה ארצה בשנת 1894. יזרעאלי למדה בבית ספר עברי לבנות בנווה שלום בהנהלתה של רוזה יפה, אחותו של הרופא הלל יפה. בבית ספר זה הוכשרה למעשה יזרעאלי לשמש מורה לשפה העברית ביישובים שנוסדו בגליל התחתון. ובתום הלימודים בשנת 1903 נשלחה ללמד בכפר תבור.

להמשיך לקרוא

הסובוטניקים בכפר תבור

סבוטניקים הם בני קהילה רוסית-נוצרית, אשר התייהדה, ושהחלו חבריה לקיים מנהגים ומצוות יהודיות שונות. מקצתם אף התגיירו רשמית. מקור השם סובוטניק הוא מהמילה הרוסית סובוטה Суббо́та [=שבת]. בכפר תבור התיישבו שתי משפחות של סובוטניקים, והן מטביוב ואליאל. להמשיך לקרוא

אשר לבינזון – בונה האפיריון לברון רוטשילד

אשר לבינזון, אשר כונה אבו לייבוש, נולד ברומניה. הוא הגיע לכפר תבור עם אשתו יהודית ועם בנם לייבוש בשנת 1911. המשפחה התגוררה בהרחבה שהוקמה לאחר רכישת אדמות אום אל-ג'בל שמצפון למושבה. בכפר תבור נולדו לזוג לבינזון עוד שני ילדים: שרה ושמעון. אשר היה נגר מעולה. הוא בנה לברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (1845–1934 ) אפיריון. והנה סיפור המעשה: להמשיך לקרוא

חיה-שרה מרמור – האישה הגיבורה

חיה-שרה הייתה בתם של דבורה והרב נפתלי-קדיש מלמד (פוזנר). היא נולדה בשנת 1870 בכפר איבניץ, עיירה באזור מינסק בבלארוס.  אביה של חיה-שרה מרמור שלח אותה ב-1882 בהיותה בת 12 לארץ, אל קרוביה, שהם ממשפחת צלליכין, ממשפחות הבילויים בראשון לציון ובגדרה, כי אמר האב: "נדר נדרתי, בתי, כי בהגיעך למצוות, תהיי עולה לארץ, כשם שנער עולה לתורה ונהייה בר-מצווה". הנערה הופקדה בידי משפחת נוסעים, והחלה נעה-ונדה בין קרוביה. חיה-שרה עבדה בגדרה ובראשון לציון, השתכרה בתפירה, עד שיום אחד בא יהודה-לייב מרמור, שהיה לו מעמד בפקידות, והציע לה להינשא. הנערה היססה, כי לא כך תיארה את נישואיה בלי אב ואם לשאול את עצת פיהם. אך מכיוון שהאם מתה בגולה, נאותה למרמור. השניים נישאו ב-1888 בראשון לציון, והלכה אחריו למקום עבודתו בזיכרון יעקב. שם עבד שלוש שנים עד שיעץ להם בנשימול, מנהל הפקידות בזיכרון יעקב: "18 משפחות פועלים יוצאות למטולה להתיישב. סעו גם אתם עמהם". ויצאו למטולה ברכיבה על חמורים. להמשיך לקרוא

כפר תבור בילקוט הכזבים

ילקוט הכזבים הוא אסופת סיפורי מעשיות קצרצרים, ספק בדיחות, ספק בדותות, שהועלו על הכתב לאחר שסופרו מפה לאוזן במהלך שנות הארבעים. המהדורה הראשונה של הספר התפרסמה ב-1956. את הסיפורים ליקטו דן בן אמוץ וחיים חפר. בספר, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוכנסו 167 סיפורים. הספר מתאר את הוויי הפלמ"ח במהלך שנות הארבעים. בסיפורים האלה מוזכרים בני כפר תבור, או מסחה בלשונם.[1] מבחינת אנשי הפלמ"ח, בני מסחה היו קבוצת שוליים. המסחאים מתוארים עממיים, פשוטים, דוברי עברית עילגת ובעלי מעט קשיי תפיסה. להלן הסיפורים שמוזכרים בהם כפר תבור או תושביה: להמשיך לקרוא