אריה מלצר

אריה מלצר היה איש העלייה השנייה, וגיסו של בר בורוכוב. היה בעל השכלה כללית ונאמן לאידיאלים הלאומיים והסוציאליסטיים. נולד ב-1887 בפולטבה שברוסיה. בפולטבה היה חבר פועלי-ציון וחבר ההגנה העצמית ברוסיה. בימי הפרעות ב-1905 השתתף השתתפות פעילה במחתרת של ההגנה העצמית, נאסר כרוב חבריו, ונאלץ לעזוב את רוסיה. הוא עבר לבלגיה ולגרמניה כדי ללמוד ולהכשיר עצמו לעלייה לארץ. ב-1909 הגשים את חלום חייו ועלה לארץ. בארץ שימש שומר בסג'רה ובכרמי זיכרון יעקב, ולאחר שלוש שנות שמירה עבר להוראה.

אלעזר הלוי סגל

אלעזר הלוי סגל נולד בעיירה צ'אוס במחוז מוהילב שבבלארוס בשנת 1856. היה בקי במקורות, שומר מצוות, איש לשון וציוני. כשהיה סגל בן 13, החל לשקוד על הכנת קונקורדנציה קומפקטית לתנ"ך, והיא הודפסה לבסוף בווילנה לאחר 40 שנה בשנת 1909. עותק שלה קיים כיום בספרייה הלאומית. אלעזר גויס לצבא הרוסי ב-1876, כשהיה בן 21, ושירת בו חמש שנים רצופות. כשהשתחרר בגיל 26 למד אצל אחיו את מקצוע החריטה ועשיית חותמות וגלופות. באותה העת נישא לפסיה לבית קנטור. יום אחד נכנס קצין רוסי אל האח והזמין חותמת צבאית לפי דוגמה שהביא. אחר כך התברר שהקצין המזמין ניצל את החותמת להרקת מחסן אפסנאות צבאי ביום ראשון, שלא עבדו בו במחסן. והעונש שקיבל אלעזר על מכירת חותמת מזויפת היה הגליה לסיביר. בסיביר ישבה המשפחה באירקוטסק. שם נולדו לבני הזוג סגל שמונה ילדים, ואלו הם: אסתר פייגה (ילידת 1888), שטרנה (ילידת 1890), צביה (ילידת 1892), צבי (יליד 1894), אליהו (יליד 1896), מרדכי (יליד 1897), ירושלים, סבא רבא שלי (יליד 1898) וציון (יליד 1900). בבית דיברו רוסית ויידיש, אך הייתה שעה, שהיה חובה לדבר בה רק עברית. היה מותר באותה שעה לשאול בלועזית איך אומרים מילה מסוימת בעברית.

תרופות בשימוש הראשונים בכפר תבור

בראשית המאה העשרים היו מי המושבה כפר תבור רעים ונאלחים. ולכן, מחלות העיניים והקדחת היו שגורות במושבה. גם הכולרה פגעה בבריאות. באותה תקופה סוגי הטיפולים והתרופות המקובלים היו חוקן, כוסות רוח, חינין, מלח אנגלי ושמן קיק. את כל הטיפולים הללו העניק בדרך כלל הפלדשר, שהיה מעין עוזר רופא. השכלתו הרפואית הייתה מצומצמת מִשל רופא. סוגי רפואות אלו בכלל היו מקובלים בכלל באותה תקופה, כמו שמפורט להלן.

כפר תבור במלחמת העצמאות

כבר למוחרת ההכרזה על תוכנית החלוקה, שהתקבלה ב-29 בנובמבר 1947, פרצו התנקשויות דמים ברחבי הארץ. ולכן ועדת הביטחון של כפר התבור קיבלה הוראה לפתוח את הסליק. הוצאו 25 רובים ממגוון סוגים, תחמושת מגוונת, מרגמה 52 ומאה פגזים ורימוני יד. הוכנה רשימה של כל אוחזי הנשק, חולקו משימות ועמדות, ונקבעו תרגולות.

כפר תבור במאורעות תרצ"ו–תרצ"ט

הערבים כינו את מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט בשם המרד הערבי הגדול (ثورة فلسطين الكبرى). המאורעות היו לוחמה מאורגנת ביהודים ובבריטים במסגרת המרד הערבי. המאורעות התחילו באפריל 1936, ונמשכו עד קיץ 1939 בהפסקות. הערבים ערכו בתקופה זו פעולות טרור אלימות נגד מטרות יהודיות ובריטיות. באלו נכללו מעשי רצח, התקפות על מתקני ממשלה, התנכלות לעורקי תחבורה, שריפת יערות והצתת שדות. במאמר זה נראה כיצד השפיעו מאורעות אלו על כפר תבור ועל תושביה.כפר תבור החלה לסבול כבר מימיה הראשונים של המרד. ובכל תקופת המאורעות סבלה כפר תבור מהצתות, מעקירת פרדסים, מחרישת אדמות, מרגימת אבנים ומיריות. את שדות כפר תבור החריבו: רעו בהם וקצרו אותם באין מפריע. התנועה בכביש לעפולה נהפכה מסוכנת. למשל, ב-28 בדצמבר נשדד אוטובוס, שנסעו בו שמונה יהודים. הוא עצרו אותו בדרך עפולה-מסחה ארבעה אנשים, שהיו שלושה מהם מזוינים. נשדדו משמונת הנוסעים כסף ובגדים.

שבט ערב אל-צבח – שבט בדואי הקרוב לכפר תבור

שבט ערב אל-צבח ישב כשני קילומטרים ממערב לכפר תבור. מוצאו של השבט הוא כנראה מאזור הלג'ה הגדולה בצפון חוראן. השבט חדר לארץ ישראל דרך בקעת הירמוך ובקעת הירדן בסוף המאה ה-17 עם בני שבט אחר, בני צקר. בני השבט מאמינים כי הם צאצאי צבחה, בתו של המצביא המוסלמי ח'אלד אבן אל-וליד (584–642), ומכאן שמם. השבט מורכב מארבעה פלגים: מוקטרן, שדידה, דהיראת ושבלי. עוד מימי הקמת המושבות הראשונות בגליל התחתון, עוד מתקופת השומר, ולאחר מכן בעת מאורעות הדמים, וביתר שאת בעת מלחמת העצמאות, היה שבט ערב אל-צבח מעושי הצרות ליהודים ומשופכי דמם. השבט ערב אל-צבח היה ידוע בתור שבט לוחם מאז ומעולם. על חרבם חיו בני השבט, גידלו צאן, ונודעו בפשיטות השוד הגדולות שלהם. בני השבט הטילו אימה על אזורים נרחבים בגליל ובעמק.

מתכונים מימיה הראשונים של כפר תבור

מהמזונות שהיו בבית התקינו מאכלים. כך פעמים רבות נוצרו מתכונים טעימים, שעברו מדורי דורות. כרמלה אליאל-פיזם נולדה ב-1928 בכפר תבור, תשיעית מתוך עשרה ילדים. סביה של כרמלה מצד אביה יוסף נמנו עם הסובוטניקים מחבל אסטרחן ליד הים הכספי, שהתגיירו והגיעו לארץ מתוך זיקה לציונות. אמהּ שושנה נולדה בצפת, ומשפחתה הגיעה לצפת בעלייה החסידית  בגיל 23 נישאה כרמלה ונולדו לה ארבעה ילדים. את קורותיה בכפר תבור היא מספרת בספרהּ האוטוביוגרפי ארבע עונות. בספר היא חושפת מתכונים שהתקינו מהגידולים שגידלו בגן הירק ובשדה. במאמר זה אציג את המתכונים של משפחת אליאל ואת הרקע להם:

המאכלים שאכלו הראשונים בכפר תבור

במאמר זה אדון בתבשילים שבישלו האיכרים בכפר תבור בעשורים הראשונים לייסוד המושבה ואת הדרכים שהשיגו את חומרי הגלם להם. איכרי כפר תבור סיפקו את צורכיהם בעצמם, כמו שנראה בהמשך: כל מוצרי החלב, אפיית לחם והכנת ריבות. לכל חצר הייתה חאכורה, גן ירק. גידלו בה ירקות לתצרוכת עצמית. בחורף גידלו סלק, גזר, צנון, צנונית, בצל ירוק, קולורבי, כרוב, כרובית וחסה. ובקיץ גידלו מלפפונים, קישואים, עגבניות, תירס, חמניות, פול ואפונה.

אשר ארליך – מורה בבית הספר בכפר תבור

אשר ארליך נולד ב-1878 במושבה החקלאית היהודית נהר-טוב שבפלך חרסון שבאוקראינה. כשהיה ארליך בן אחת עשרה, עזב את המושבה כדי ללמוד תורה בישיבת ליובביץ'. הוא הוסמך לרבנות. שנים רבות שימש רב בעיירות שונות, ובד בבד למד מדעים מדויקים וחינוך באוניברסיטה של אודסה. בזמן לימודיו התמסר לפעילות ציונית. ב-1898 מוּנה למזכיר ההסתדרות הציונית באוקראינה, וב-1899 ייצג ארליך תנועה זו בקונגרס הציוני השלישי.

יוסף ויתקין – המנהל הראשון של בית הספר בכפר תבור

יוסף ויתקין נולד בעיירה מוהילב שברוסיה הלבנה ב-1876. האב שמעון ויתקין ניהל חדר, ששולבו בו לימודי קודש בלימודי ההשכלה הכללית. הבן יוסף מעולם לא למד במסגרת פורמלית, ועל חינוכו נאבקו זה בזה הסב חסיד חב"ד והאב המשכיל. בנערותו למד יידיש, עברית, רוסית, גרמנית, וצרפתית ואף מדעי הטבע. הוריו של ויתקין נחרדו כאשר ביקש בנם את רשותם לעזבם ולעלות לארץ ישראל. ויתקין, שכיבד את הוריו כל ימי חייו, לא רצה לנטוש אותם ללא ברכת הדרך. זמן רב ניסו ההורים למנוע את רוע הגזירה עד שמיעט לדבר וגזר על עצמו תענית. בסופו של דבר התגברו על דאגתם, העניקו לו את ברכתם, והוא עלה ארצה לבדו בגיל 21 בשנת 1897. עבודתו הראשונה בארץ הייתה סבל ביקב של ראשון לציון. אך במהרה נעשה מורה, וב-1898 החל ללמד בבית הספר בגדרה. לאחר מכן התמנה למנהל בית הספר שם. מגדרה הוא עבר לראשון לציון כדי לנהל את בית הספר שם.