הגליל התחתון היה אזור ההתיישבות היהודית האחרון בתקופת העלייה הראשונה. הפעילות באזור החלה בשנת 1899, כשנקנה גוש אדמות נרחב של 30,000 דונם לערך, ונוסדה חוות ההכשרה סג'רה. ב-1901 הוקמו המושבות מסחה (כפר תבור) יבנאל ומנחמיה (מלחמיה), ב-1902 הוקמה סג'רה (אילניה) ובית וגן ב-1903. רוב מייסדי מושבות הגליל התחתון היו ותיקים בארץ, ומנו בעיקר אנשי מושבות מחוסרות קרקע (בני איכרים, פועלים וותיקים), שהגיעו לגליל התחתון ממושבות הגליל העליון או השומרון. המתיישבים היו דתיים שומרי מצוות. במאמר הזה אבחן כיצד הצליחו המתיישבים למלא את המצוות למרות הקשיים שניצבו לפניהם, כגון מחסור בתשתיות של מים וחשמל והתנכלויות של בדואים מהסביבה דווקא בשבת. להמשיך לקרוא
-
הדר פרי
ד"ר לערבית, חוקרת ועורכת לשון
פרטים נוספים -
ניתן לבצע סינדיקציה באמצעות RSS
-
הרשומות הנצפות ביותר
-
תגובות אחרונות
- Tzadok Shabtai על פלפל
- אלישע פרוינד על סטתוסקופּ
- shik100 על חיסון
- danagpeleg1 על חיסון
- אלה אבירם על כתיבה אסוציאטיבית
-
קטגוריות
-
ארכיון
-
הלשון העברית
-
לימודי ערבית ומזרח תיכון
- האתר האישי של הדר פרי הוא חלק מפרוייקט רשומות. לאתר רשומות.