ארכיון תג: נוטריקון

תפוז

האמרה "להצלחה אבות רבים" נכונה לחידוש המילה תפוז. תפוז הוא נוטריקון של המילה תפוח זהב. השם תפוח זהב ניתן לאחד מפרות ההדר. מוצאו מאסיה, ולארץ ישראל הובא, כנראה, מפורטוגל במאה ה-16. השם תפוח זהב ניתן לפרי בשל צבעו הזהוב ודמיונו לתפוח. גם בלשונות זרות נהגו כך עם שם הפרי. השם מבוסס גם על הכתוב במשלי כה, יא: "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו". הכוונה במשלי היא לתפוחים המצופים זהב. מצודת דוד, למשל, כותב בפירושו על אתר: "כמו ציורי תפוחי זהב החקוקים על מכסה של כסף שהוא דבר מפואר…" להמשיך לקרוא

קיצורים וראשי תיבות

בימינו רבים נוהגים לכתוב בראשי תיבות כדי לקצר בכתיבתם. המדקדקים יצאו נגד נוהג רווח זה. כך, למשל, כותב ראובן סיוון בספרו לקסיקון לשיפור השפה: "כתיבה בראשי תיבות מכת מדינה היא, וצריך להילחם בה ללא רחם. הבהירות צריכה להיות נר לרגליו של כל כותב. כתיבה בנוטריקון היא אם כל ערפול ומבוכה". על כן, בכתיבה, וודאי שבדיבור, יש להימנע מקיצורים ומשימוש בראשי תיבות. יש לשים לב שאין להימנע מראשי תיבות שהן מילים, כגון או"ם, להד"ם, מו"ל, רמב"ן, רש"י, צה"ל ורמטכ"ל.

אם נוקטים קיצורים, הרי יש לקצר לפי המקובל בעברית. שתיים הן דרכי הקיצור בעברית: האחת למילה יחידה והאחרת לצירוף של שתי מילים או יותר. מילה יחידה מקצרים בגרש הבא בסוף הקיצור לאחר האות הראשונה או האותיות הראשונות של המילה, כגון רח' (רחוב), עמ' (עמוד). צירוף מילים מקצרים באותיות הראשונות, אחת או יותר, ממילות הצירוף ובגרשיים לפני האות האחרונה של ראשי התיבות, כגון צה"ל, ת"ז (תעודת זהות). הגרשיים אינם מוזחים ממקומם גם בנטייה, כגון ח"כים, רס"ריות. לפי כלל זה, אין להשתמש בנקודה להבעת קיצורים. יש לשים לב שהאקדמיה ללשון העברית קבעה שיש לכתוב בסוף ראשי תיבות אותיות מנצפ"ך סופיות, אם ראשי התיבות מבוטאים כמילה ממש, למשל: עכו"ם, ש"ץ ותנ"ך. עוד היא קבעה שהקיצור למילה דוקטור הוא ד"ר ולא דר'.