ארכיון תג: עריכת ספרי עיון ומחקר

אישה יהודייה ירתה למוות בקצין אס-אס על סיפו של תא הגזים

יוזף שילינגר (Joseph Schillinger), שהיה  קצין אס-אס אושוויץ בדרגת אוברשרפיהרר (Oberscharführer), הוא הקצין שנהרג בכניסה לתאי הגזים. הוא נולד ב-21 בינואר 1908 בעיר ברייזאך שבגרמניה, ונהרג באושוויץ ב-23 באוקטובר 1943.  שילינגר היה קצין אחראי על מטבח הגברים בבירקנאו. שם היה ידוע בתור מרושע וקשוח, והוא חנק למוות אסירים. לאחר מכן התקדם ונעשה אחראי על משלוח היהודים המובלים מרציף הרכבת למשרפות. שמו לא היה נזכר לולי רצחה אותו אישה יהודייה בכניסה לתאי הגזים. עד היום לא ממש ידוע מיהי אותה אישה ומה בדיוק קרה. יש גרסאות רבות לאירוע, כמו שנראה להלן.

להמשיך לקרוא

עצמאות

פירוש המילה עצמאות הוא עמידה ברשות עצמו, אי-תלות באחרים, אוטונומיה. את המילה עצמאות חידש איתמר בן אב"י (1882–1943), בנו של אליעזר בן-יהודה. בן אב"י קרא לאוטוביוגרפיה שלו, שיצאה לאור ב-1961, "עם שחר עצמאותנו". בספרו מסר בן אב"י שהמציא את המילה בשנת 1908 כאשר שהה בברלין:

המהפכה התורכית היא שהציתה בי את החלום ל"מהפכה עברית". הנה שולח לפנינו אלהי אבותינו את הרצון והעוז להקים על יסודם את העצמאות (כבר אז יצרתי מלה זאת למלה הלועזית Autonomia) העברית בכל תפארתה. כארמנים, כסורים, כלבנונים, כאלבנים, כתימנים, כערבים, גם הם – נעשה גם אנחנו, ויחד אתם ניצור את הקהיליה העותמנית, שבקרבתה ישותפו כל עממיה כולם לאחידה מוצקה אחת.

אך המילה עצמאות נזכרה לראשונה רק בשנת 1920. בעיתון דאר היום מ-6 בספטמבר 1920 נכתב כך: "… אלא שלשתי ערים אלו תנתן עצמאות עירונית רחבה, בהתחשבות עם מעמדן הכלכלי המיוחד של ערים אלו ביחסן לערי ההרים".

המילה עצמאות עצמה נסמכת על המילה עֶצֶם, המופיעה בתנ"ך, המציינת את הגוף, כגון "וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה" (בראשית כט, יד). בלשון חכמים רגילות צורות דוגמת עצמו, עצמ', והצירופים ברשות עצמו, לעצמי, בעצמי וכיוצא בהם. צורות וצירופים אלו משמשים בין השאר להדגיש שעושה הפעולה מבצע אותה בכוחו, לבדו, ללא עזרת אחרים, כגון "אמר הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בני אדם… אבל לעתיד לבוא אני בעצמי גואל אתכם ושוב אין אתם משתעבדין" (תנחומא אחרי מות, יב). על סמך המילה עֶצֶם, שמציינת את הגוף, חידש בן-אב"י את המילה עצמאות במשמעות עמידה עצמית, עמידה שאיננה תלויה בגורם מן החוץ.

עצות כיצד לכתוב תזה מעולה במדעי הרוח

נכון בעיניי להגיש למנחה לבדיקה כל פרק לחוד. באופן זה תחסכו זמן יקר, ותדעו שאתם בכיוון הנכון. במסמך זה קיבצתי כללים לתזה טובה. ראו לפני הגשה של כל פרק למנחה שאכן הפרקים שלכם עומדים בכללים אלו כדי שיאושר בנקל. להלן הכללים:

להמשיך לקרוא

חמצן

המילה חמצן התחדשה במילון למונחי כימיה משנת תרפ"ח (1928). המחדש היה יחיאל מיכל פינס (1843–1913), סופר ציוני. הוא בחר במשקל פַּעְלָן, וקבע שאותיות השורש יהיו חמ"ץ, כמו oxygen באנגלית מן ὀξύς (אוֹקְסִיס), 'חומצה' ביוונית. המקור בתפיסה מדעית שרווחה בעבר, ולפיה חמצן הוא יסוד שיוצר חומצות. אליעזר בן-יהודה הציע את המילה אבחמץ, אך מילה זו לא נקלטה בשפה.

ולסיום, בדיחה על חמצן לכבוד פסח:

לניקוי ולהברקת כלי המטבח לקראת הפסח נזקקה אישה למעט חומץ …מיהרה האישה לחנות וביקשה בקבוק חומץ.  המוכרת סירבה לבקשתה, והבהירה לה שהחנות כבר הוכשרה לפסח, והחומץ חמץ.  המוכרת הסבירה לאישה שהמילה חומץ מכילה בתוכה את המילה חמץ, והוסיפה: "ולא יזיק לך בכלל לחיות שבוע בלי חמץ" ….

בתגובה שאלה האישה את המוכרת:  "ומה את נושמת עכשיו?"

ענתה המוכרת: "אני נושמת חמצן".

אמרה לה האישה: "את יודעת שחמצן הוא חמץ,  כי הוא מכיל בתוכו את המילה חמץ? אז לא יזיק לך לחיות שבוע בלי חמצן, הואיל שהוא גם כן חמץ…"

בוגד

בוגד הוא בינוני פועל של השורש בג"ד בבניין קל. המילה בוגד נזכרת כמה פעמים בתנ"ך, כגון " כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה נְאֻם-יְהוָה" (ירמיהו ה, יא). לפי מלון התנ"ך של יהושע שטיינברג, הפועל בָגַד עיקר הוראתו עטוף, התכסה, ולכן בא לרוב מושאל על פעולת המתחפש במעיל צדקה ומכסה תרמיתו וחמסו תחת בגדו, כהוראת הנרדף עימו: מעול מָעַל בעמיתו: "… בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ" (ישעיהו כד, טז) עניינו מעלו מעל ולבשו לבוש מרמה.

נוסף על כך, לפי מילונו של אליעזר בן-יהודה מלון הלשון העברית, בוגד הוא שם למי שמרמה את המאמין בו. גם במילונו של בן-יהודה נכתב שהפועל בגד הוא במשמעויות כיסוי, ומזה הסתעף המושג של בגידה, מפני שהבוגד מכסה ומסתיר את רגשותיו, כשם שהבגד מכסה את הגוף. הפועל בגד נרדף של הפועל מָעַל. המועל הוא האדם שמכסה את תרמיתו במעיל.

במרוצת הזמן קיבלה המילה בוגד משמעויות משנה, ואלו הן: 1. מפר אמון, משתף פעולה עם האויב; 2. כינוי למי שאינו מקבל את דעת הרוב. למשל, במסה של יוסף אגסי על קברו של הלל קוק נכתב: "הוא [הלל קוק] שינה את עמדתו והצהיר כי על ישראל לגלות נכונות לוותר על מזרח ארץ־ישראל תמורת שלום עם כל שכנינו. על כך קראו לו חבריו מהארגון הצבאי הלאומי ומתנועת החרות בוגד. הם קראו לו בוגד".

אריה מלצר

אריה מלצר היה איש העלייה השנייה, וגיסו של בר בורוכוב. היה בעל השכלה כללית ונאמן לאידיאלים הלאומיים והסוציאליסטיים. נולד ב-1887 בפולטבה שברוסיה. בפולטבה היה חבר פועלי-ציון וחבר ההגנה העצמית ברוסיה. בימי הפרעות ב-1905 השתתף השתתפות פעילה במחתרת של ההגנה העצמית, נאסר כרוב חבריו, ונאלץ לעזוב את רוסיה. הוא עבר לבלגיה ולגרמניה כדי ללמוד ולהכשיר עצמו לעלייה לארץ. ב-1909 הגשים את חלום חייו ועלה לארץ. בארץ שימש שומר בסג'רה ובכרמי זיכרון יעקב, ולאחר שלוש שנות שמירה עבר להוראה.

להמשיך לקרוא

מסכה

המילה מסכה מופיעה בתנ"ך. בתנ"ך יש למילה כמה משמעויות, ואלו הן: 1. יציקה, פסל יצוק ממתכת, כגון "וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה" (שמות לב, ד). רש"י כותב על אתר: "לשון מתכת"; 2. מכסה, כיסוי, כגון "כִּי-קָצַר הַמַּצָּע, מֵהִשְׂתָּרֵעַ; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה, כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח, כ). יש להעיר שברשימת כלי בית של ועד הלשון משנת תרע"ד (1914) נקבעה המילה מַסֵּכָה לצד המילה שְׂמִיכָה במשמעות "המכסה שמתכסים בו בעת השכיבה" על סמך פסוק זה; 3. מזימה, מחשבה. הדבר ניכר בישעיהו ל, א: "הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם-יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל-חַטָּאת". רש"י כתב על אתר: "ולנסוך מסכה – להמשיל עליהם מושל ולא רוחי ודעתי בדבר ומהו הנסוך הוא פרעה", ורד"ק כתב על אתר: "כמו לעצות עצה כי העצה בסוד ובסתר, וכן לנסוך מסכה עניין כסוי וסתר העצה". רד"ק סבר שמסכה ועצה באו יחדיו, משום שגם עצה נותנים  בהסתר.

להמשיך לקרוא

זאב שטורם – ילד מוכשר בכתיבה

זאב שטורם נולד בלודמיר ב-1930 ונספה בשואה ב-1942. זאב אהב לכתוב בעברית שירים וסיפורים. יצירותיו שהתפרסמו בכתב העת עולמי הקטן מוצגים במאמר זה. יהי זכרו ברוך!

לקריאת המאמר לחץ כאן.

אלעזר הלוי סגל

אלעזר הלוי סגל נולד בעיירה צ'אוס במחוז מוהילב שבבלארוס בשנת 1856. היה בקי במקורות, שומר מצוות, איש לשון וציוני. כשהיה סגל בן 13, החל לשקוד על הכנת קונקורדנציה קומפקטית לתנ"ך, והיא הודפסה לבסוף בווילנה לאחר 40 שנה בשנת 1909. עותק שלה קיים כיום בספרייה הלאומית. אלעזר גויס לצבא הרוסי ב-1876, כשהיה בן 21, ושירת בו חמש שנים רצופות. כשהשתחרר בגיל 26 למד אצל אחיו את מקצוע החריטה ועשיית חותמות וגלופות. באותה העת נישא לפסיה לבית קנטור. יום אחד נכנס קצין רוסי אל האח והזמין חותמת צבאית לפי דוגמה שהביא. אחר כך התברר שהקצין המזמין ניצל את החותמת להרקת מחסן אפסנאות צבאי ביום ראשון, שלא עבדו בו במחסן. והעונש שקיבל אלעזר על מכירת חותמת מזויפת היה הגליה לסיביר. בסיביר ישבה המשפחה באירקוטסק. שם נולדו לבני הזוג סגל שמונה ילדים, ואלו הם: אסתר פייגה (ילידת 1888), שטרנה (ילידת 1890), צביה (ילידת 1892), צבי (יליד 1894), אליהו (יליד 1896), מרדכי (יליד 1897), ירושלים, סבא רבא שלי (יליד 1898) וציון (יליד 1900). בבית דיברו רוסית ויידיש, אך הייתה שעה, שהיה חובה לדבר בה רק עברית. היה מותר באותה שעה לשאול בלועזית איך אומרים מילה מסוימת בעברית.

להמשיך לקרוא

בול

המילה בול נזכרת באיוב מ, כ: "כִּי-בוּל הָרִים יִשְׂאוּ-לוֹ וְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ-שָׁם". התפיסה הייתה שפירוש המילה בול באיוב הוא יבול. על כך כתב רש"י על אתר: "בספר תהילים כתוב בהמות בהררי אלף, אלף הרים נשאו לו יבול ובכל יום רועה את כולם". פירוש אחר הוא שבול הרים הוא שם נרדף לחיות השדה, ופירושו בהמת ההר. הביטוי ירח בול נזכר במלכים א, ו, לח: " וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת, לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו". ירח בול הוא חודש מרחשוון, שבו מסתיים איסוף היבולים, שהתחיל באייר. רש"י כתב על אתר: "הוא מרחשון, שהעשב בלה בשדה, ובוללין לבהמה מן הבית, מלשון (שופטים יט כא,) ויבל לחמורים". עוד פירוש לבול בתנ"ך הוא גוש, חתיכה, כגון "… לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד" (ישעיהו מד, יט).

להמשיך לקרוא