ארכיון תג: עריכת תזות ודוקטורטים

אורליה (ארנקה) פולק – אשת סוד במחלקה הפוליטית באושוויץ

המחלקה הפוליטית באושוויץ, שהייתה ממוקמת בבניין של מטה האס-אס, הייתה המרכז האדמיניסטרטיבי של כל המחנות בשלזיה עילית שבפולין. כל ההתכתבות של מחנה אושוויץ עברה במחלקה מיון. נשים יהודיות דוברות גרמנית עבדו במחלקה הפוליטית בתפקידי מזכירות. היו להן תנאים טובים משהיו לשאר האסירות, שכן האס-אס דאג לסביבה תברואתית נאותה יותר לאסירות שעימן בא במגע יומיומי. אחרי הכול לא רצו אנשי האס-אס להידבק במחלות שהשתוללו במחנה. אותן נשים לבשו שמלות אסירות אפורות וסינרים, ועטו על ראשן מטפחות לבנות. הנשים שעבדו בשביל האס-אס שוכנו באושוויץ בבניין המטה, בניין דו-קומתי גדול, ולא בבירקנאו. אסור היה שתימצא כינה אחת על הנשים, מפני שהכינים היו הגורם העיקרי להתפשטות מגפת הטיפוס, שהשתוללה בבירקנאו. להמשיך לקרוא

הנחלת העברית ברשת בתי הספר תרבות

תרבות הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה, ובייחוד בפולין, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. שפת ההוראה בבתי הספר של רשת תרבות הייתה עברית. אך בבתים שבאו מהם התלמידים לא תמיד דיברו עברית. במאמר הזה אראה כיצד הנחילו את העברית בבתי הספר של רשת זו, ובעיקר בכיתות הנמוכות.

 

לקריאת המאמר לחץ כאן.

שלום (דני) וייס – זייפן במוסד למודיעין ולמבצעים מיוחדים

שלום וייס נולד לחנה ולחיים וייס ב-1928 בעיר דברצן שבהונגריה. הוא נפטר ממחלה ב-1963. שלום היה גרפיקאי וצייר מחונן. לפני מלחמת העולם השנייה למד גרפיקה ברומניה ואחר כך באיטליה. הוא היה ניצול שואה, שנמלט ממחנה ריכוז שהיה ממוקם בווינה לאחר שהכין לעצמו אישורים על נייר טואלט. הוא אף הכין תעודות לעוד יהודים, ובאמצעותן ברחו מן המחנה. עם שחרורו ממחנה הריכוז בדרכו ארצה נכלא במחנה בקפריסין. וגם שם עסק בסיוע לחברי ההגנה בזיוף תעודות ומסמכים. בהגיעו ארצה התגייס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. לאחר מכן גויס למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד). הוא נשלח מטעמו לפריז, ושהה בה עם אשתו ושתי בנותיו.

וייס ידע לזייף  תעודות ולאלתר בהעדר כלי עבודה ודפי נייר. מומחיותו זו אפשרה לו לזייף תעודות במחנה המעצר בקפריסין, לשם גורשה אוניית המעפילים שעימה הגיעה ארצה אחרי המלחמה. הוא פיתח שיטות שהתבססו בין השאר על שימוש בתפוחי אדמה לייצור חותמות ועל גפרורים שרופים בתור חלופה לעפרונות.

שלום וייס הוגדר במוסד גאון, והיה זייפן, שהכין מסמכים בכל תנאי שטח ומזג אוויר. כשרונו בציור אִפשר ציור קריקטורות של אנשים שעקב אחריהם המוסד בהעדר אמצעים, תמונות ויכולות אחרות לתדרוך. הציור שימש כיסוי בשביל וייס והסבר אפשרי לציוד הגרפי והאומנותי שנשא עימו במזוודה לכל מקום שנשלח אליו.

וייס  זייף דרכונים לעולים ממרוקו, שהוציאו אותם בחשאי ממנה אנשי המוסד. מאיר קנפו, שהיה ממונה על הברחת יהודים ממרוקו והעלתם לארץ ישראל, הגדיר את וייס הזייפן הטוב ביותר שהיה למוסד באותם הימים. כך קנפו מספר על מעורבתו של וייס במבצע: "היהודים הגיעו למארסיי, מסרו דרכון, קיבלו פס עלייה ארצה, הדרכונים חזרו למרוקו, וייס 'רחץ' אותם, והשתמש בהם שוב. וייס היה צייר. שכרתי לו במרוקו גלריה לציור ומאחורה הקמנו לו מעבדה קטנה. הוא לא ידע לכתוב ערבית אז גייסתי לו מורה בשם ז'ק זפרני, שהיה כותב בפתק את השם בערבית ווייס היה מעתיק בדיוק. וייס היה ממש גאון… בשיטה הזו הוא זייף 3,000 דרכונים".

וייס אף השתתף במבצע "פינאלה", המבצע ללכידת אדולף אייכמן בבואנוס-איירס שבארגנטינה. וייס פגש במקרה את אייכמן על אדמת הונגריה כאשר זה הגיע לקראת סוף המלחמה ושלח את מרבית הקהילה היהודית למותה. וייס נקרא לארגנטינה משליחותו באירופה. במהלך המבצע היה אחראי על הכנת תעודות מזויפות לכל אנשי הצוות ולאייכמן עצמו.

וייס המשיך בלימודי הציור בעת שהיה בשליחות בצרפת, ושם המציא שיטה לציור על גבי זכוכית. את הזכויות להמצאה זו העניק וייס לממשלת צרפת. ועל שיטות ציור אלו זכה לפרסים בולטים וחשובים.

NP_035578_10

שלום (דני) וייס

שרב וחמסין

מקור המילה שרב במקרא, ולה שני פירושים, ואלו הם: א. מזג אוויר חם ויבש, כגון לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ, וְלֹא-יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ (ישעיהו מט, י); ב. מראה שווא (פטה מורגנה), הנראה לעוברים בארץ מדבר שקרני השמש באד העולה מן הארץ מראות לעיניהם את סביבות המדבר כאגם מים, והם חשים שמה לשבור צמאם, ותקוותם מפח נפש. ולכן אומר הנביא: "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם" (ישעיהו לה, ז). להמשיך לקרוא

טעויות נפוצות בלשון בעבודות מחקר

לפניכם עשר טעויות לשון נפוצות בעבודות מחקר. כל הדוגמאות לקוחות מתוך מחקרים שערכתי.

  1. בלבול בין זכר לנקבה. פעמים רבות הכותבים אינם מתאימים כהלכה את שם המספר לשם העצם שמונים אותו. במקום לכתוב שלושה חוקרים נכתב שלוש חוקרים. כמו כן הכינוי החבור אינו מתאים תמיד במין. הכינוי החבור לנקבה רבות הוא -ן, ולזכר רבים הוא -ם. והכותבים מתבלבלים ביניהם. למשל, חוקר כתב: "חמשת הדיברות, שעניינן עיקרי האמונה והנלווה להן". המין הדקדוקי של המילה דיבר הוא זכר, ולכן הכינוי החבור הוא עניינם, ובאופן הזה יש לכתוב להם ולא להן.
  2. יחד עם זאת – השימוש בביטוי זה שגוי כיוון שיש בו כפילות. שתי המילים, יחד ועם, מבטאות משמעות זהה, וכדי להימנע מהכפילות יש להשתמש בצירוף "עם זאת" ללא המילה "יחד".
  3. סדר נושא-נשוא. הפועל לעולם יבוא לפני הנושא כשהמשפט פותח במשלים. למשל, "במרבית המקרים תופעה זו נבעה מהמלחמה שסוכנויות הביון השונות ברחבי העולם ניהלו נגד ארגוני הטרור". המשפט הנכון הוא "במרבית המקרים נבעה תופעה זו מהמלחמה שניהלו סוכנויות הביון השונות ברחבי העולם בארגוני הטרור".
  4. אי חזרה על מילות יחס כמקובל בעברית הקלסית. דוגמה להשמטה זו: "הביאור אינו מזכיר כלל את אבן סינא, אלע'זאלי או אפילו אבן רשד". בדוגמה הזאת יש כמה חלקים בעלי אותו מעמד תחבירי (מושא ישיר), ומילת היחס את אינה חוזרת לפני כל חלק. המשפט התקני הוא "הביאור אינו מזכיר כלל את אבן סינא, את אלע'זאלי או אפילו את אבן רשד". במקורות הקלסיים, למשל, אנו מוצאים את המשפט: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". בו אנו רואים שמילת היחס את חוזרת לפני כל חלק בעל אותו מעמד תחבירי.
  5. משפטים לקויים מבחינה תחבירית. לעיתים המשפטים חסרי נשוא, ובשל כך הם חסרים וחסרי היגיון. למשל, במשפט "משימה שהתאפשרה בזכות הגמישות שהפגין בן לאדן מבחינה אידיאולוגית וחופש הפעילות הרחב שהעניק למפקדים המקומיים" חסר הנשוא. כדי שיהיה המשפט הגיוני יש להשמיט את שי"ן הזיקה, ולכתוב "משימה זו התאפשרה בזכות הגמישות…"
  6. שימוש במשפט טפל במקום שני משפטים מאוחים. לדוגמה, "בשנת 1979 גברה שוב המתיחות, שהגיעה לשיאה בקרבות שהתנהלו בחודשים פברואר ומרץ". לפנינו שני משפטים עצמאיים. אין סיבה לשעבד אחד לשני. ולכן יש לכתוב: "בשנת 1979 גברה שוב המתיחות, והיא הגיעה לשיאה בקרבות שהתנהלו בחודשים פברואר ומרס".
  7. האוגד (הוא, היא, הם והן) מתאים במין ובמספר לנושא. האוגד הוא מין חזרה על הנושא, מעין נושא מקביל. הילכך, המשפט "המדע היא המטרה בחיים" משובש, הואיל והמילה מדע, המשמשת נושא במשפט, הוא ממין זכר. ולכן האוגד אינו מתאים לה במין ובמספר. המשפט הנכון הוא "המדע הוא מטרה בחיים".
  8. ייתור בכתיבה. טעות שחוזרת רבות היא שהכותב משתמש במילה כגון לפירוט פריטים, ובסוף הרשימה מוסיף את המילה ועוד. אין צורך במילה ועוד שכן המילה כגון פירושה למשל, לדוגמה. כלומר המחבר מראש מצהיר בהצבת המילה כגון לפני רשימת הפריטים שהוא מציג שאינו מתכוון להביא רשימה מלאה, אלא חלקית. לדוגמה המשפט: "קיימים בלשון אינספור סוגים אחרים של שימושים, כגון ציווי, משחק, שירה, בקשה, תפילה, הודיה, הלצה ועוד". במקרה הזה יש לכתוב: "יש בלשון אינספור סוגים אחרים של שימושים, כגון ציווי, משחק, שירה, בקשה, תפילה, הודיה והלצה". כמו כן, יש לשים לב שהמילה כגון היא כמו נסמך במשפט, ואין דבר שאמור לחצוץ בינה לבין המילה הבאה כמו במבנה רגיל של סמיכות. ולכן אין להטיל, למשל, נקודתיים אחרי המילה כגון.
  9. אחרי משלים פועל אין צורך בפסיק. יש נטייה בקרב הכותבים להטיל פסיק אחרי תיאור זמן בהשפעת הלעז. אך, כאמור, בעברית הוא אינו הכרחי. לדוגמה, "במאה ה-10/4, היה ניסיון לתת תכונות של קדושה למקומות אחרים פרט למכה". במשפט הזה אין צורך לפסיק בין הפועל העיקרי (היה) לבין תיאור הזמן (במאה ה-10/4) ויש למחקו.
  10. שימוש במילת יחס אחת לשני פעלים, שכל אחד מהם זקוק למילת יחס אחרת. לדוגמה המשפט: "…ולכן גם בעולם הבא ימשיך האדם להשתוקק ולאהוב את האל". במשפט הזה יש שתי מילים שהם שם הפעולה: להשתוקק ולאהוב. הפועל השתוקק מצריך את מילת היחס ל…, ואילו הפועל אהב מצריך את מילת היחס את. אין להשמיט שום מילת יחס במקרה הזה. המשפט התקין הוא: "ולכן גם בעולם הבא ימשיך האדם להשתוקק לאל ולאהוב אותו".

יוסף באו – הזייפן של המוסד

יוסף באו היה צייר, מאייר, גרפיקאי, קריקטוריסט ומחלוצי האנימטורים בארץ. הוא נולד ב-1920 בקרקוב שבפולין ונפטר בישראל ב-2002. בשנת 1938 החל ללמוד אומנות פלסטית באוניברסיטת קרקוב, אך מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו. אבל בלימודיו הספיק ללמוד קליגרפיה של אותיות גותיות, ובזכות זאת ניצלו חייו. להמשיך לקרוא

שמות של ילדים שנולדו לבני העלייה הראשונה – מקרה בוחן כפר תבור

במאמר זה אסקור את שמות הילדים שנולדו למשפחות המייסדים בכפר תבור. אתמקד בעיקר בשמות החדשים, שלא היו מקובלים בגולה. רוב השמות היו שמות מסורתיים. אך היו שמות שסימלו את יצירתם של העברי החדש בארץ, שייצגו באמצעות שמם את התחייה הלאומית. ושמות אחרים היו קשורים להתיישבות בארץ ולעבודת השדה.

לקריאת המאמר לחצו כאן.

תרגומים בעברית לביטוי trial and error

הכוונה בביטוי האנגלי trial and error היא שיטה לפתרון בעיות, המבוססת על ניסיונות מעשיים חוזרים ונשנים, לרוב מגוונים ובלתי שיטתיים, הנמשכים עד להשגת ההצלחה, ואינה נסמכת על תאוריה. במונחי הפסיכולוגיה של ועד הלשון משנות הארבעים של המאה העשרים נקבע המינוח ניסיון ותעייה. משנת 1985 במילון הכימיה של האקדמיה ללשון העברית המונח הוא נְסִייה וטעייה. אך בקרב הציבור הרחב התרגום המקובל לביטוי האנגלי הוא ניסוי וטעייה. להמשיך לקרוא

עצות לציבור הערבי בכתיבה בעברית

רבים מהמגזר הערבי כותבים עבודות בעברית לתארים מתקדמים. לעיתים הכותבים מושפעים בכתיבתם מן הערבית וכותבים עברית בלבוש ערבי. ובשל כך ברצוני להשיא כמה עצות לשיפור הכתיבה, ואלו הן: להמשיך לקרוא

שואה

המילה שואה מופיעה בתנ"ך בכמה משמעויות, ואלו הן: 1. שממה, כגון "יוֹם עֶבְרָה, הַיּוֹם הַהוּא: יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו). רש"י כתב על אתר: "יום שואה: לשון שממון"; 2. חושך, כגון "וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה–אַתָּה, וְכָל-אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים רַבִּים, אוֹתָךְ" (יחזקאל לח, ט). רש"י כתב על אתר: "כחשך המכסה את הארץ, שואה ברואינ"ה בלע"ז"; 3. אסון וחורבן, כגון "וּמַה-תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא…" רש"י כתב על אתר: "שואה: לשון חורבן". להמשיך לקרוא