המילה פוסטמה נכנסה לסלנג בשנות ה-60 של המאה העשרים. מקור המילה בלדינו, שפירושה כיב, פצע מוגלתי. הפוסטמה יוחסה בתחילה לשני המינים, אך כעת היא מקובלת לכינוי האישה בלבד. יש למילה כמה משמעויות. משמעות אחת היא אישה עצלה. למשל, בעיתון דבר מ-28 בספטמבר 1983 כתוב כך: "מי שלא עושה את זה מתוארת כיושבת בית, לא עושה כלום, בקיצור פוסטמה, 'לא עשתה כלום עם עצמה'". התפתחה גם המשמעות של אישה לא חכמה. למשל, בעיתון מעריב מ-2 בספטמבר 1985 נכתב כך: "ואיך זה יכול להיות שעזב את הבית הנאה, את המשפחה-לדוגמה שהקים, איך נטש את שמו הטוב ואת יישוב-הדעת שלו לטובת אותה פוסטמה וולגארית, זו שיש לה שדיים כל-כך גדולים ושכל כל-כך קטן?" למילה פוסטמה יש גם משמעות של אדם רע ומאוס. הדבר ניכר ביצירה זבובים של אהרן מגד:
שתיקה. ולאחר רגע: "תשמע, יחזקאל, האם עלי לחזור על מה שאמרתי לך כבר מאה ואחת פעמים, שאני לא נותנת לך פרוטה כל זמן שאתה לא מתחיל לעבוד? בכל עבודה! תשטוף צלחות במסעדה שפה מעבר לרחוב, גם בנֵי הרוקפלרים באמריקה עושים זאת, תעשה שליחויות לחנות הירקות ברחוב שלך, העיקר שתעבוד! שתשתכר משהו! אז אהיה מוכנה להלוות לך לא חמישים לירות לכמה ימים אלא חמש מאות לעשר שנים! ללא ריבית! תתקע את זה לראש העיקש שלך, יחזקאל! אתה עוד מעט בן עשרים ושש, ביוני תהיה בן עשרים ושש נכון? ואני לא גמ"ח, מצטערת."
"תודה," טרקתי את שפופרת הטלפון.
פוסטמה, לחשתי לעצמי.