מאמר זה עוסק בפיסוק של פסוקית לוואי זיקה. פסוקית לוואי זיקה מתקשרת לשם העצם במשפט העיקרי (השם הזוקק) ובאה אחריו. הפסוקית עונה על השאלות איזה ואילו. מילות השעבוד האופייניות לפסוקית לוואי הזיקה הן ש, אשר וה"א הידיעה.
האקדמיה ללשון העברית מבחינה בין שני סוגי פסוקיות לוואי זיקה: פסוקית שהיא לוואי מצמצם ופסוקית שהיא לוואי לא מצמצם. פסוקית שהיא לוואי לא מצמצם,כלומר שגם בלעדיה ברור כלפי מה או כלפי מי מכוּון השם שלפניה – ראוי להפרידה משאר המשפט בפסיק או בפסיקים, בייחוד אם מניעתם יכולה לגרום שהפסוקית תתפרש כלוואי מצמצם. אבל בפסוקית שהיא לוואי מצמצם, כלומר שהיא הכרחית, ונוספת כדי לצמצם את תחולת השם שלפניה ולמנוע טעות בהבנה – לא יבוא פסיק לפניה, ואילו אחריה יבוא פסיק רק אם הפסוקית ארוכה. לדוגמה, במשפט "שלושה חברי קיבוץ בית אורן שהצביעו בבחירות לכנסת השנייה בעד רשימת מק"י הוצאו מן הקיבוץ" הפסוקית אינה מופרדת בפסיקים, שכן המידע שבה חיוני להבנת המשפט, ובלעדיו המשפט אינו ברור. הכרחי לציין שמדובר בחברים שהצביעו לרשימת מק"י, הואיל ובגין מעשה זה הוצאו מן הקיבוץ. ואילו במשפט "חברי קיבוץ בית אורן, שנשרף קיבוצם בשנת 2010, מעריכים את נזקי השרפה בעשרות מיליוני שקלים" הפסוקית מופרדת משאר חלקי המשפט בפסיקים, שכן המידע שבה אינו הכרחי להבנת המשפט, ולמעשה אפשר לוותר עליו.
נקודת ראות 