ארכיון תג: שבץ

שבץ

המילה שבץ נזכרת פעם אחת במקרא: "וַיֹּאמֶר אֵלַי, עֲמָד-נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי–כִּי אֲחָזַנִי, הַשָּׁבָץ: כִּי-כָל-עוֹד נַפְשִׁי, בִּי" (שמואל ב א, ט). פירוש המילה הוא רטט, פלצות. רש"י כותב על אתר: "(תרגום) אחדני רתיתא: ומדרש אגדה (ראה ילקוט שמעוני רמז קמא), משום עון הכהנים שהרג, וכתוב בהן (שמות כח ד), כתנת תשבץ".

בעברית החדשה משמעות המילה שבץ היא הפסקה פתאומית של תפקוד המוח, המתבטאת באיבוד ההכרה והתנועות הרצוניות, בעוד הנשימה ומחזור הדם ממשיכים בפעולתם (בלעז apoplexy). משמעות זו נכנסה למילון למונחי רפואה של האקדמיה ללשון העברית משנת 1990. כבר בסוף המאה ה-19 החלו להשתמש במילה שבץ לתיאור שבץ המוח או הלב. למשל, בעיתון המליץ מ-28 במאי 1898 כתוב: "רבנו נפטר בלילה, כי אחזהו שבץ המח". אך עדיין המשמעות של רעדה נמצאת בשימוש. לדוגמה, ביצירה ג'ומעה אלאהבל של יצחק שמי כתוב כך: "מדי רגע היה גופו מתנודד כמתוך שבץ ורעדה עברה כולו כאשר ירעד עלה מוז בסער". כיום משתמשים במונח אירוע מוחי במקום שבץ במוח. למשל, אילת נגב במסה שלה "אריה זקס: בחלומות שלי, אני עף" כותבת כך: "זקס יצא לנשף, קרא משיריו. למחרת שוב חש חולשה בכל צד שמאל. 'הלכתי לפרופסור בהדסה', שהרופא שלי המליץ עליו. עשו לי בדיקות סי.טי, והתברר שעברתי סי.וי. איי קל – שבץ במוח, מה שקוראים אירוע מוחי.