Tag Archives: שמות

תכשיט

המילה תכשיט שייכת לחטיבה של ספרות התלמודים והמדרשים העתיקים. הפירושים שלה הם עדי, מעשה קישוט, חפץ שאדם מתקשט בו, כגון "תכשיטי נשים" (פסחים ג, א); קישוט, נוי, תוספת חן, כגון "אם לרפואה כדי לכחול עין אחת, אם לתכשיט כדי לכחול שתי עיניים" (שבת ח, לג). 

המילה תכשיט נכנסה ליידיש מהעברית. אך במרוצת הזמן קיבלה משמעות אירונית, והיא כינוי לקונדס ולמזיק, ובייחוד לנער שובב ופוחז. למשל, ביצירה של נחום-מאיר שייקביץ' (1849–1905) "דער קאָרטן-שפּילער" [=הקלפן] כתוב כך: "דו וועסט פֿון דיַין תכשיט לאָזערקע אַ מאָל האָבן אַזעלכע חרפּות און בושות…" [=יהיו לך פעם מהתכשיט שלך לאזרקע כאלו חרפות ובושות].  המילה תכשיט במשמעות האירונית חדרה לעברית, ובעיקר לסלנג. ההגייה היא מלעילית ולא מלרעית. דוגמה לשימוש האירוני במילה תכשיט ביצירתו של י"ל פרץ (1852–1915) "תמונות מעולם-התוהו": "הכּוֹל יודעים את ה"תכשיט" כעוכר ישׂראל גמור, כאיש אשר בהפקירא ניחא ליה".

השם נטע

שני פירושים למילה נטע, והם: 1. שתיל, צמח הראוי להוצאה מן המשתלה ולנטיעתו במקום גידולו הקבוע; 2. נטיעה, שתילה. הורים רבים מעניקים לילדיהם שמות על פי העונה או המועד שהם נולדו בהם. לכן, בסביבות ט"ו בשבט ניתנים יותר שמות הקשורים לטבע כגון נטע או שקד. השם נטע מקובל ביותר בדורנו. השם נטע הוא מהשמות הסגוליים (מילים שטעמן מלעיל). מילים מהשמות הסגוליים נעימים לאוזן השומע, ולכן בטבעיות בוחרים הורים רבים לילדיהם שמות שהם מהסגוליים. כמו כן הורים רבים נותנים לילדיהם שמות שהם מילים מתוך שירים. כך השם נטע זכה לתהילה בעקבות השיר "שיר לנטע" מאת לוין קיפניס, שהופיע לראשונה בשנת 1955. וגם בשנת 1963 הלחין דובי זלצר את השיר "אתן במדבר", המבוסס על ספר ישעיהו, וגם בו מופיעה המילה נטע: "אתן במדבר נטע ארז". להמשיך לקרוא