שרב וחמסין

מקור המילה שרב במקרא, ולה שני פירושים, ואלו הם: א. מזג אוויר חם ויבש, כגון לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ, וְלֹא-יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ (ישעיהו מט, י); ב. מראה שווא (פטה מורגנה), הנראה לעוברים בארץ מדבר שקרני השמש באד העולה מן הארץ מראות לעיניהם את סביבות המדבר כאגם מים, והם חשים שמה לשבור צמאם, ותקוותם מפח נפש. ולכן אומר הנביא: "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם" (ישעיהו לה, ז).