עוד תיקוני לשון, שהם המשך לקובץ מספר אחת.
להמשיך לקרוא ←
להלן הערות בתחום הלשון, שיש לתת עליהן את הדעת:
- אסור לומר האבא, שכן האל"ף האחרונה היא כמו ה"א היידוע.
- וכמו כן אין להוסיף את ה"א היידוע לאימא, שכן האל"ף שבסוף המילה מעידה על כך.
- אדם – אין בו רבים ואין בו סמיכות. השם מכוון גם לאיש וגם לאישה.
- או"ם ולא או"מ: הכלל הוא שביטוי שאנו מבטאים בו את ראשי התיבות כמילה ממש, כגון להד"ם, עכו"ם, ש"ץ, תנ"ך, יש לכתוב את הקיצור באות סופית. אך אם ראשי התיבות הם סימן כתוב בלבד, כגון מו"מ, אח"כ ואחה"צ, יש לכתוב את המילה באות רגילה.
- אוֹפַן הוא גלגל, ואילו אׁפֶן הוא דרך, שיטה, צורה. מבחינת הגייה יש לומר אוֹפַנוע ולא אוֹפְנוע.
- המילה אזיקים היא רק ברבים.
- יש להיזהר מהשימוש בביטוי ראו אחד את השני. במקום זאת מוטב: איש את רעהו (אחיו, חברו) או זה את זה.
- את ימי החודש יש לקרוא לא במספרים סודרים, אלא במספרים מונים: אחד, שניים וכו', ומכאן: אחד במאי, אחד בחודש וכו'.
- יש לומר אחראי לעבודה ולא על או בעד העבודה.
- אטום – סגור, לא שקוף, לעומת אטים – לא חדיר (לנוזלים ולגזים).
- רצוי להבחין בין איזה, איזו, אילו: (לזכר) איזה מראה יפה!; (לנקבה) איזו אישה יפה!; (לרבים ולרבות) אילו ספרים נאים! אילו תוכניות נאות!
- רצוי להבדיל בשימוש בין אין לאיננוּ. אין יש להקדים לנושא ואיננו לאחר הנושא, למשל אין השפע מצוי לעומת השפע איננו מצוי.
- יש להבחין בין אין מעבר למעבר אסור. הראשון מורה על אי-מציאות מעבר, ואילו השני מציין כי אף על פי שיש מעבר, הוא אסור.
- אחרי אלא מיותר לומר רק, שכן אין טעם למיעוט אחרי מיעוט.
- מוטב להשתמש בצירוף אלא אם כן לאחר שלילה, כגון הוא לא יוסיף לבקש עזרה, אלא אם כן יישאר מחוסר עבודה; צה"ל לא יתקיף, אלא אם כן יותקף תחילה.
- יש להימנע מהטעות הרווחת בדיבור ובכתב בנוגע לשימוש בתואר אמיתי: במקום פצע אמיתי, רווח אמיתי יש לומר פצע גדול (של ממש), רווח של ממש (ממשי, גדול).
- למילה אנוֹש אין ריבוי.
- יש הבדל בין אנושות – המין האנושי – לבין אנושיות – תכונות האדם.
- לנתיב קשר יש לקרוא אפיק ולא ערוץ.
- יש לומר אצלם ולא אצלהם.
- ההבדל בין ארס לרעל: אֶרֶס הוא סם מזיק או ממית המצוי ברירם של בעלי חיים, ואילו רעל מוצאו מצמחים או ממחצבים: ארס נחשים, רעל צמחים.
- תנו דעתכם: אותי, אותנו, אֶתְכֶם, אֶתְכֶן, איתי, איתנו, איתכם.
- בודד – החזיק לבד, הפריד, מנע מלבוא במגע עם הסביבה, ובידד – הגן מפני מגע עם חומרים אחרים, מנע מעבר חשמל, חום, קול ורטיבות.
- עמד בבחינה – הצליח; עמד לבחינה – ניגש לבחינה.
- שמות המורכבים ממילת יחס ושם נכתבים בשתי מילים ומקף ביניהן: בין-לאומי, בין-מפלגתי וכו'.
- המילה בלעדי – צורתה בריבוי, ויש לומר בלעדַי, בלעדָיו ולא בלעדִי, בלעדוֹ.
- מותר לשים את ה"א היידוע גם לפני בלתי, ואפשר לומר הבלתי ראוי, הבלתי ציוני וכו'.
- תנו דעתכם להבדל שבין בניין למבנה: בניין – כל דבר בנוי או בנייה; מבנה – תבנית: מבנה גאולוגי של הקרקע, מבנה המשפט בלשון.
- בן ברית: יהודי, שבא בבריתו של אברהם אבינו; בעל ברית: שותף, ידיד, מי שכרת ברית עם חברו.
- בפני – בנוכחות; לפני – מול; מפני – בגלל.
- ביקש את – חיפש, השתדל למצוא; ביקש מן – רצה, דרש, הפציר, התחנן.
- הרבים של בר הוא בני, ומכאן בני מצווה. צורת הנקבה של בר היא בת.
- גָּוֶן בסמיכות הוא גּוֹן, למשל גּוֹן הזית; ברבים: גְּוָנִים, גּוֹנֵי.
- גנב – לוקח ממון בסתר; גזלן – לוקח בגלוי ובחוזק יד.
- כותבים גרש לסימון מילה אחת מקוצרת, כגון מס', רח', עמ'. כותבים גרשיים לפני האות האחרונה של ראשי תיבות, כגון מנכ"ל, רמטכ"ל, ת"ד. ברבים מיקום הגרשיים נשאר כמו ביחיד, כגון רמטכ"לים. המנהג לכתוב נקודה אחרי קיצורי שמות פרטיים אינו עברי וגם גורם טעויות. ולכן יש לכתוב ח"נ ביאליק. המילה דוקטור נכתב בקיצור ד"ר.
- שימו לב להבדל שבין הֵדִיח להִדִּיח. הֵדיח – שטף במים; הִדִּיח – גירש, פיטר.
- שימו לב להבדל שבין דומה לשווה: דומה – שיש לו דמיון, בעל תכונות משותפות; שווה – דומה בכל פרטיו: שני האחים שווים במראיהם ובקומתם אך אינם דומים באופיים.
- דחוף – ממהר מאוד, אינו סובל דיחוי; תכוף – שבא זה אחר זה: לאחר שנשלח מכתב דחוף, התקבלו שני מכתבים תכופים.
- דלת – לוח הסוגר על הפתח; פתח – חלל בתוך קיר: "ויצא אליהם לוט הפתחה, והדלת סגר אחריו" (בראשית יט, ו).
- שימו לב להבדל בין רגע לדקה: רגע הוא זמן קצר ביותר; דקה היא חלק השישים משעה.
- דרג – שלב משלבי המִדרג; דרגה – מושג בסולם השכר.
- מן הראוי להימנע משימוש בה"א היידוע בשמות לועזיים, שיש להם צביון של שם פרטי. ולכן יש לומר קורונה ולא הקורונה.
- 43. שימו לב להבדל שבין הבדל להפרש: הבדל – שוני איכותי, תכונות מבדילות; הפרש – שוני כמותי: אין כמעט הבדל בתפקידיהם, אך יש הפרש ניכר במשכורותיהם.
- מן הראוי להימנע משימוש בהודות באשר לדבר רע: הודות לגזרות הקשות ברחו היהודים, ומוטב כאן: בגלל, עקב וכדומה.
- שימו לב להבדל שבין הודעה למודעה: הודעה – מסירת ידיעה; מודעה – הודעה בעיתון.
- הורקה – היהפכות לירוק; הרקה – ריקון, הוצאה מתוך הכלי.
- הֵעֵז – נהג בעוז, הייתה לו העזה או עזות, התחצף; הֵעיז – אסף אל מקום מחסה.
- רצוי שלא להשתמש בהשלכה במובן תוצאה, השפעה.
- שימו לב להבדל שבין התכתבות לתכתובת: התכתבות – חליפת מכתבים; תכתובת – כלל המכתבים שבהתכתבות: ההתכתבות נמשכה, אך כל התכתובת אבדה.
- שימו לב להבדל שבין וריד לעורק: הווריד מוביל דם אל הלב, ואילו העורק מוביל דם מן הלב.
- זה שנים רבות ולא מזה שנים רבות.
- זכה ב – נעשה בעל קניין: זכה באישה חכמה, זכה בירושה גדולה; זכה ל – נמצא ראוי לדבר: זכה למצוות, זכה ללמוד אצל המורה הדגול.
- השימוש זמם נגד מוטעה, ויש לומר זמם ל…: "זומם רשע לצדיק וחורק עליו שיניו" (תהילים לז, יב).
- מן הראוי להבחין בין זמן לפנאי. פנאי – זמן פנוי: אני טרוד מאוד בזמן האחרון ולא היה לי פנאי לטפל בעניין הזה.
- חגורה אין מורידים, אלא מתירים.
- הריבוי של חוף הוא חוֹפים ולא חֻפּים.
- חוץ מ- – להוציא מן הכלל: בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו (סנה' קה, ב); מלבד – נוסף על: "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון" (בראשית כו, א).
- נפל חלל, נפלה חללה, נפלו חללים… חללות.
- מן הראוי להשתמש בהופעל של חלק לציון מעידה ונפילה: הרכוש התחלק לשבעה חלקים, האיש החליק על הקרח, החליק בעגלת חורף, והנגר החליק את העץ במַקצועתו.
- אם הבעל או אם האישה היא חמות ולא חמה.
- חֵמָר – פסולת שמן אדמה; חֹמֶר – אדמה לעשיית כלי חרס.
- מן הראוי להבחין בין חופש לבין חופשה: חופש – חירות, מושג כללי ובלתי מוגבל, ואילו חופשה מציינת שחרור מעבודה לזמן מסוים, פגרה.
- מן הראוי לדייק ולהבחין בין חופשי (אינו מוגבל) לפנוי (לא עסוק): ההנהלה חופשית להחליט כרצונה; המורה פנוי פעם בשבוע לקבלת הורים.
- חקלַאי הוא שם עצם, ופירושו איכר עובד אדמה; חקלאִי הוא שם תואר, כלומר דבר שקשור לעבודת אדמה.
- חשש לו – דאג לו; חשש מפניו – פחד ממנו.
- חתר ל…– שאף אל; חתר תחת – פעל נגד.
- טפל – לא עיקרי: נימוק טפל; תפל – בלי מלח, חסר טעם: מאכל תפל.
- תנו דעתכם להבדל שבין טרי (רענן) לבין לח (רטוב): פרי טרי, צבע לח.
- תנו דעתכם להבדל שבין ידוע למסוים: ידוע – מפורסם; מסוים – קבוע ומוגדר: מדען ידוע דרש מספר מסוים של עובדים שיועמדו לרשותו.
- המילה עוד מציינת תוספת או המשך: "עוד נגע אחד אביא על פרעה" (שמות יא, א); "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה" (בראשית ח, כא). על כן יש לומר אין עוד מקום באוטובוס (ולא יותר); הפועלים לא ישבתו עוד (ולא יותר).
- נוכח לדעת; נכח באסיפה.
- האב מוליד, והאם יולדת.
- מן הראוי להבחין בין הוסיף לבין המשיך: הוסיף לעבוד, המשיך בעבודה.
- הבחינו בין התייצב לפני – עמד לקבל פני – לבין התייצב בפני – התקומם, עמד כנגד.
- יש לומר יוקר המחיה ולא יוקר החיים.
- יש לומר ייתכן ש, ייתכן כי ולא ייתכן ו.
- הצירוף יש לי, יש לך אינו פועל, ומשום כך לא בא אחריו את עם שם העצם. טעות אפוא היא לומר יש לי את הספר, והנכון: יש לי הספר הספר כאן נושא ולא מושא, ולפני נושא לא תבוא המילה את.
ביידיש למילה אַליין יש שתי משמעויות: לבד ועצמו. למשל, ביצירה של איציק מאנגר "נעמי זאָגט גאַט פֿון אבֿרם" המילה אליין מופיעה בשני הפירושים: "איצט איז זי אַ וויסטע אַלמנה אין דאָרף,
מיט ביידע שנורן אַליין" [=כעת היא אלמנה עזובה בכפר עם שתי הכלות לבדה]; "און זי — אַן אַלמנה אַליין" [=והיא – אלמנה בעצמה].
בהשפעת היידיש יש המבלבלים בעברית בין עצמי לבין לבדי. צריך להבדיל בעברית בין שתי המילים הללו. בעצמי משמעו אני עצמי, אני גופי, היינו אני ולא אחר, כגון "ויוציאנו ד' ממצרים… הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו" (הגדה של פסח). ולבדי משמעו אני בדד, אני יחידי, רק אני, כגון "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב, יח); "מדוע אתה לבדך, ואין איש אתך?" (שמואל א כא, ב).
בספרות התלמודית למילה בעצמו גם הוראת לבדו: "המהלך בדרך בעצמו" (ירושלמי שבת ב, ו). ואולם, בימינו אנו מבחינים בין בעצמו ובין לבדו. ויש לתת את הדעת לכך בכתיבה.
המילה היא התא הלשוני, וכשם שעצם קיומו של אורגניזם, חי או צומח, וכל תכונותיו, מבנהו ומראהו, אינם באים לו אלא מהתאים המרכיבים אותו, כך גם הלשון. כל כוחה של המילה בהבעה, וכל סגולותיה בציון מושגים. אופייה ויופייה אינם אלא תוצאה של צירופי מילים האורגים את מסכת הלשון של האדם. הוי אומר שחשיבות יתרה נודעת לשימוש הנכון בכל מילה ומילה, לשיבוץ המילה הבודדת במקום המתאים לה בחטיבה הלשונית. כידוע, שונות המילים לפי הוראותיהן, לפי כושרן הציורי-סמלני, לפי כוחן בתפיסת רגשות ורעיונות ובהבלטתם בבהירות ובדייקנות. יש המבחינים אפילו בצבען, בצלילן ובקצבן המוזיקלי. להמשיך לקרוא ←
נקודת ראות
נקודת ראות 