Tag Archives: תיקוני לשון

לבדי או בעצמי

ביידיש למילה אַליין יש שתי משמעויות: לבד ועצמו. למשל, ביצירה של איציק מאנגר "נעמי זאָגט גאַט פֿון אבֿרם" המילה אליין מופיעה בשני הפירושים: "איצט איז זי אַ וויסטע אַלמנה אין דאָרף,
מיט ביידע שנורן אַליין" [=כעת היא אלמנה עזובה בכפר עם שתי הכלות לבדה]; "און זי — אַן אַלמנה אַליין" [=והיא – אלמנה בעצמה].

בהשפעת היידיש יש המבלבלים בעברית בין עצמי לבין לבדי. צריך להבדיל בעברית בין שתי המילים הללו. בעצמי משמעו אני עצמי, אני גופי, היינו אני ולא אחר, כגון "ויוציאנו ד' ממצרים… הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו" (הגדה של פסח). ולבדי משמעו אני בדד, אני יחידי, רק אני, כגון "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב, יח); "מדוע אתה לבדך, ואין איש אתך?" (שמואל א כא, ב).

בספרות התלמודית למילה בעצמו גם הוראת לבדו: "המהלך בדרך בעצמו" (ירושלמי שבת ב, ו). ואולם, בימינו אנו מבחינים בין בעצמו ובין לבדו. ויש לתת את הדעת לכך בכתיבה.

המילה הבודדת ומסכת הלשון

המילה היא התא הלשוני, וכשם שעצם קיומו של אורגניזם, חי או צומח, וכל תכונותיו, מבנהו ומראהו, אינם באים לו אלא מהתאים המרכיבים אותו, כך גם הלשון. כל כוחה של המילה בהבעה, וכל סגולותיה בציון מושגים. אופייה ויופייה אינם אלא תוצאה של צירופי מילים האורגים את מסכת הלשון של האדם. הוי אומר שחשיבות יתרה נודעת לשימוש הנכון בכל מילה ומילה, לשיבוץ המילה הבודדת במקום המתאים לה בחטיבה הלשונית. כידוע, שונות המילים לפי הוראותיהן, לפי כושרן הציורי-סמלני, לפי כוחן בתפיסת רגשות ורעיונות ובהבלטתם בבהירות ובדייקנות. יש המבחינים אפילו בצבען, בצלילן ובקצבן המוזיקלי. להמשיך לקרוא