על אוזן המן

בינואר 1912 קבע ועד הלשון שהשם שיינתן למילה הגרמנית Mohntaschen (ביידיש: מאָן טאַשן) הוא אוזני המן. נשאלת השאלה מדוע ועד הלשון לא נתן את התרגום העברי למילה זו, שהיא כיסי פרג. אכן, שמעון ברנפלד, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא מתרעם על חידוש זה. כך הוא כותב בעיתון הצפירה בגיליון 56 מא' בניסן תרע"ב: "ההמון בארצות הצפון והמזרח משתמש במלה המונית 'המן-טאשען'. מה הטעם למלה זו? זהו עסק למחקר הפסיכולוגיה העממית, שאין כאן מקומו. בכל אופן לא נכנסה מלה זו (ועמה גם המושג ההמוני) לא אל שפתנו, שהיא שפה אצילית כל כך, ולא אל שפת השפות שידברו בהם יהודים. באו 'מניחי הלשון' בא"י וזכו אותנו במלה עברית חדשה: 'אזני המן'. המלה ההמונית הזאת היא מנקרת מהעת ההיא במחי וצורמת את אזני. כאשר ראיתי את החדוש הזה, אמרתי לעצמי: אין אלו מרחיבי שפתנו, אלא אנשי לצון".

בעיתון הצפירה בגיליון 86 מי"ד באייר תרע"ב עונה לו מזכיר ועד הלשון ח"ל זוטא וכותב ש"המלה 'אזני המן' ההמונית, המנקרת במחו של הד"ר ברנפלד וצורת את אזנו' כ"כ אינה כלל יצירת הועד, ולא הועד זכה את הספרות במלה 'החדשה' הזו, ששנותיה יותר מארבע מאות שנים". ואכן, המילה אוזן המן מקורה בספרות ימי הביניים. במילון בן-יהודה מילון הלשון העברית, כרך א, עמ' 131 כתוב: "מין עוגה מתוקה בצורת אזן ליום הפורים". בן-יהודה במילונו מצטט את אברבנאל: "הרקיקים העשוים מן הבצק כדמות אזנים מבושלים בשמן. ויטבלו אותם בדבש ויקראוהו אזנים". כן הוא מצטט את אריה מודינא מתוך מחזה לפורים: "יום שבו שלחן ערוך ומזומן, בני ישראל הכו את המן, יום שבו עשרת בניו תלו, ואת תנוך אזניו אכלו".

המאכל עצמו בקרב יהודים אשכנזים ממרכז אירופה וממזרח אירופה היה עוגיות בצורת משולש, הממולאות בפרג. הצורה המשולשת עוררה אסוציאציה לאוזניים, ולכן נקראו עוגיות אלו בגרמניה המערבית 'המנס אוהרן' Amans Auren)) ובאיטליה אוזני המן ('אורצ'י דה המן' באיטלקית Orecchie de Aman –). אף בלדינו מכוּנה מאפה זה אוריז'ס די המן (=אוזני המן). גם ביידיש אנגלית-בריטית מכנים אותו Aman ears (=אוזני המן). בדרך זו נקשר שמו של המאכל למדרש (מגילה, טז): "והמן נכנס לגנזי המלך כשהוא כפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו מקוטפות". אוזניים מקוטפות הוא ביטוי של חז"ל, ופירושו יצא בבושת פנים. האוזניים הקטופות או התלושות הזכירו ליהודי אשכנז מנהג שהיה קיים במקומותיהם לכרות את אוזניהם של הנידונים לתלייה. הפולקלור נתן הסבר מדוע אוזני המן משולשות, והוא שהמן נהג לחבוש כובע קצינים משולש, כמו שנהגו במאה ה-18 וה-19. כובעו המפורסם של נפוליאון הוא דוגמה לכך. יש לציין שלפי ספרי מנהגים, שלושה קצות המשולש הם כנגד שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, וכאשר ראה אותם המן – תש כוחו.

הסבר אחר לשם אוזני המן הוא שהנוצרים נוהגים לאכול ב"יום השישי העצוב", הסמוך לפסחא, "אוזני יודאס" [אוזני יהודה], עוגות משולשות ממולאות כדי להזכיר את אוזני יהודה איש קריות, שצצו כפטריות על העץ שעליו תלה את עצמו. היהודים אימצו לעצמם מנהג דומה, אך הפוך. אם הגויים אוכלים "אוזני יהודה" ב"יום שישי העצוב", נאכל אנחנו "אוזני המן" ביום השמח – פורים.

בספרות העברית אנו מוצאים עוד שמות למאכל המסורתי: בסיפור "פסח מוקדם" של שלום עליכם מכוּנה אוזן המן עוגת-המן ככתוב: "… ובפינכה – לא יאומן כי יסופר – עוגת המן! ממולאה פרגה שחורה ונוצצת". ואילו בסיפור "אבות על בנים" היא מכוּנה "לחמניות-המן" ככתוב: "ולולא תופינים יודעים – לחמניות-המן ושומשמניות בדבש, שאוכלים בפורים, הלא כבר נשכחו הימים האלה מלב העם, והמגילה לא הועילה להם". זאת ועוד, יצחק אבינרי בחיבורו יד הלשון כותב שהשם אוזני-המן אינו מן המוצלחים מהטעמים האלה: א. הילדים מתקשים להשתמש בו ביחיד; ב. אין יודעים כיצד לצרף לו את ה"א הידיעה; ג. ברבים אין שימושו נוח כלל, כי אין מינו ברור, הזכר הוא או נקבה. לכן כדי להינצל מסבך התקלות הוא מציע למזג את שתי המילים לאחת: אָזְנְמָן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Moshe Schreiber  On 1 במרץ 2016 at 9:22 PM

    Sent from my iPad

    >

  • rygb  On 24 במרץ 2016 at 8:03 AM

    פרסם את זה מחדש ב-rygb.

  • אלישע פרוינד  On 3 בדצמבר 2016 at 11:27 PM

    תיקון טעות:
    ברשימה על אזני המן כתבת: "אורצ'י די המן" כנגד Orecchie di Hamman
    הצורה הנכונה היא "אוׂרֶקיֶה" (בשפה האיטלקית האות C לפני H נהגית כ K גם אם אחרי ה H מופיעה I)
    אלישע פרוינד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: