המילה מגהץ נחשבת לאחד מחידושיו של אליעזר בן-יהודה. המילה חודשה על פי השורש החז"לי גה"ץ, שעניינו החלקה ויישור. בערך "מגהץ" במילונו של בן-יהודה מלון הלשון העברית הישנה והחדשה כתוב כך: "כלי ברזל מחומם לגהץ בו את הבגדים. נהוג בדיבור העברי בא"י, וכבר השתמשו בו בספרות בזמן האחרון". לפי ספרו של שלמה שבא איך אומרים זאת בעברית, בן-יהודה שמע את המילה מגהץ מכובסת מיפו ששמה פייגה פרנקל, והכניס אותה לתוך חידושי השפה העברית. כך סיפור המעשה.
באותן שנים, בתחילת שנות התשעים של המאה התשע עשרה, פעל ועד מטעם חובבי ציון, שבייתה מטרתו לעודד את היישוב היהודי בארץ: הוא טיפל בעולים, עזר בקניית אדמות, הקים מושבות, ונתן גם הלוואות קטנות למטרות יצרניות. פייגה פרנקל, שהייתה צריכה למכשירים לעבודתה, הגישה בקשה להלוואה כדי שתוכל לרכוש מכשירי כביסה. הוועד הנכבד דן בבקשתה והחליט בחיוב.
עיתונו של אליעזר בן-יהודה האור מסר דו"ח על ישיבת הוועד. הדבר היה ביום י"ט אדר ב' שנת א' תתכ"ב. בן-יהודה כפר בתאריך הבריאה ובתאריך הנוצרי, והשתמש בשיטת תאריכים משלו, שהיום הקובע בה היה חורבן בית שני. וכך, אם נתרגם אותו א' תתכ"ב לשיטתנו, הריהו שנת תרנ"א, כלומר 1891. וכך כתוב בעיתון:
זכרון דברים, נומר ב', ישיבת הוועד הפלשתיני, מיום ו' כסלו. נכנסו לישיבה האדונים תיומקין, פינס, בן־טובים ואייזנשטד. קראו בקשת הכובסת פייגה פרנקל, שביקשה לקנא[1] ומגהץ. כפי הנודע, מתנהגת פרנקל באמונה ועושה עבודתה בחריצות כפים והתמיכה נחוצה לה. על־כן, הוחלט לתת לה 25 פרנק לקנות החפצים שביקשה.[2]
בשולי הכתבה הסביר את פירוש המילה לקנא ומגהץ. ולעניינו כך הסביר את המילה מגהץ: "מגהץ – שם כלי ברזל שישימו בתוכו גחלים ומחממים אותו ומגהצים ומחליקים בו את התכבוסת [= כביסה]". המילה מגהץ נקלטה מהר מאוד בעברית, והיא הופיעה לראשונה בעיתונות בשנת 1893. כך כתוב בעיתון העברי מ-29 באוקטובר 1893: "כובעו עליו כמגדל, כתנתו מגהץ…".
מגהץ פחמים ישן
קרדיט לצלם: ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיוויקי
[1] הכוונה בלקנא לפיילה, שהיא כלי נחושת עגול, שהיו מכבסים בו.
[2] הדברים לקוחים מהאתר פרויקט בן-יהודה: https://benyehuda.org/print/23613.
נקודת ראות 
תגובות
מענייו ומשעשע. תודה
תודה לך.
איזה יופי.
האמת שהמילה הזו נפלאנ מבחינת מצלולה ומתאימה לתפקידה.
מגהץץץץץ – טצצצצ של התאדות הרטיבות.