מקור השם חנוכייה

מאמר זה עוסק במילה חנוכייה. חמדה בן-יהודה (1873–1951), אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, השתמשה בה לראשונה במדורה 'מכתבים מירושלים' בעיתון הצבי שבעריכת אליעזר בן-יהודה בשנת תרנ"ז (1897). היא מעלה שם דברים ששמעה מספרדי מארץ ישראל, שביקר בבית גביר בחוץ לארץ, ובביתו הייתה חנוכיית זהב, שדלקו בה חמישה נרות. וכך כתבה: "וחנוכיה של זהב נוצצת ומזהרת היתה תלויה באמצע הסלון הגדול והגבוה". על המילה חנוכייה לגלג משה יהודה לייב ליליינבלום (1843–1910), סופר ומראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה, ואמר שאין לחנוכייה ולפועל חנך כל קשר, ובשם זה נוכל לקרוא גם את הסובבת (כלומר סביבון). להמשיך לקרוא

הייִדיש שפה רשמית במדינת ישראל

במסגרת לימודי היידיש בבית שלום עליכם כתבתי חיבור כיצד בא לידי ביטוי היותה של היידיש שפה רשמית ומוּכרת במדינת ישראל. אני מציגה את החיבור לעיונם של הקוראים דוברי היידיש. להמשיך לקרוא

ביטויים שמקורם בארמית

מי שאינו יודע ארמית, מוטב שימשוך ידו ולא יסתכן בביטויים זרים שאינו מבין אותם. כאן הכישלון אורב בכל פינה. יוּמרה של למדנות סופה ביזיון. אין ביטוי ארמי שאין לו מקבילה עברית מסורתית, מדויקת ונאה. כולן רשומות במילונים. לעולם התחליף העברי עדיף, ומטעם פשוט: מפני שהוא מובן יותר גם לקורא וגם לכותב, וקריאתו ושימושו מחוסנים יותר מפני שיבושי דקדוק. להמשיך לקרוא

מי המציא את הזין?

פעמים רבות יש ויכוחים מי חידש מילה מסוימת בעברית, אך הוויכוח על המילה זין, איבר המין הזכרי, משעשע ביותר. בעיתון כל העיר ראובן סיוון (1912–1994), מחנך, בלשן, חוקר, עורך ומתרגם, ויעקב גרוס (1908–2003), חבר כנסת, מתנצחים אם ראובן סיוון וחבריו הם הראשונים שחידשו מילה זו להוראת איבר המין הזכרי. ראובן סיוון טוען כשהוא היה ילד קטן בבית הספר תחכמוני שבירושלים, ביקשו הילדים למצוא ביטוי אחר לזרג, שגם הוא כינוי לאיבר המין הזכרי, כדי שיוכלו להשתמש בו בנוכחות הבנות. הם החליטו על המילה זין כשל האות הראשונה של המילה, וזה היה הסוד שלהם. מאז התפשט הביטוי בכל הארץ, ומופיע אף בעיתונים ובספרים, ויש לו אף הטיות: לזיין, להזדיין וזיון. להמשיך לקרוא

כלבויניק

המילה כלבויניק בנויה מהמילה כל-בו בתוספת הסיומת ניק, שמקורה  ביידיש. הפירוש של המילה כל-בו הוא שיש בו כל הצורך ולא חסר בו כלום, למשל סידור או מחזור. הסידור יש בו הכול: תפילות לכל ימות השנה, דינים, מנהגים ופיוטים. במרוצת הזמן ניתן השם כלבויניק לקערה או לכלי עמוק, בעיקר בחדר האוכל, ומשמשים כלי קיבול לשאריות של מזון. הכלבויניק היה נפוץ בעיקר בחדרי האוכל בקיבוצים. על הכלבויניק נכתב שיר בביצועה של רבקה יבין. להלן הפזמון: "כלבויניק, כלבויניק, לך ניתן כבוד, אתה כלי תפארת, אין כמוך עוד". להמשיך לקרוא

על אודות

המילה אודות מופיעה בתנ"ך. היא באה תמיד בחיבור עם מילת היחס על. הצירוף על אודות מורה כי דבר פלוני הוא הדבר שעליו אנו מדברים, שבו אנו עסוקים, והוא נרדף עִם על דבר (about), כגון  "וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כא, לב). המילה אודות גם מורה שדבר פלוני הוא סיבה לדבר מה ונרדף עִם בגלל, כגון "לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת [=בגלל] הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יג, כד). כמו כן, בספרות ימי הביניים מופיעה המילה אודות במשמעות עניין, מעשה, מקרה ומסיבות העניינים, כגון "ויקראו הערים ההם על שמותם או על שמות בניהם או על שם אודותיהם" (ספר הישר, נח).

במשפטים שהצירוף על אודות משמש בהם אפשר למעשה לוותר על המילה אודות, כגון 'ויגידו לו על הבאר אשר חפרו'. הוספת המילה אודות היא מעין הרחבה להבעת טיבו של הדבר, של האדם או של המעשה. ואולם בימינו רבים בוחרים לוותר דווקא על מילת היחס על ומסתפקים באודות לבדה, כגון "ויגד להם המעשה ויספר להם אודות קורותיו" (יוסיפון, פרק יא). המילה אודות לבדה נפוצה במיוחד באתרים במרשתת ככותרת לדף שבו מובא מידע על האתר (תרגום של about). שימושים אלו – המשמיטים דווקא את מילת היחס על, שהיא הרכיב החשוב יותר – נחשבים לא תקניים.

לסיכום, אין להשמיט את המילה על בצירוף על אודות, ואם כן רוצים להשמיט, אפשר להשמיט את המילה אודות ולהסתפק במילה על לבדה, כגון "סיפרתי לו על המקרה" במקום על אודות המקרה.

אינטרנָט

המילה אינטרנָט (Internat) באה בהוראת פנימייה. למשל, בעיתון הצפירה מ-14 בינואר 1914 כתוב כך: "בית הספר הזה הוא אינטרנאט שלם: התלמידים, שאחדים מהם באים מכפרים רחוקים, מתגוררים בו ומקבלים הכל בחנם, דירה, אכילה, בגדים, ספרים – הכל בחשבון ה'ועד'". מילה זו חדרה לעברית מן הלשונות הלועזיות. היא קיימת בשפות רבות: רוסית, צרפתית, גרמנית, יידיש, ספרדית, פורטוגזית, צ'כית, שוודית והונגרית.

המילה אינטרנט הייתה נפוצה בעיקר בשנות העשרים של המאה העשרים, אך היא מופיעה בעיתונות כבר מתחילת המאה העשרים. לדוגמה, בעיתון הפועל הצעיר מ-20 בדצמבר 1907 כתוב: "ותקותיהם של התמימים האלה קבלו אצלם צורה ממשית כזו, שכבר נחלקו לשתי מפלגות: אחת היתה בעד הגדלת הסטיפנדיום והשניה בעד יסוד אינטרנט (פנסיון)". מתחילת שנות השלושים נדחקה המילה אינטרנט כמעט לחלוטין מן העברית, והופיעה תחתה המילה פנימייה. אך בתחילה נכתבה המילה פנימייה לצד המילה אינטרנט. למשל, בעיתון הצפירה מ-20 במאי 1927 כתוב כך: "על יד השיעורים תתקיים השנה פנימיה (אינטרנט) בשביל חלק הגון של השומעים".

קומזיץ

מאמר זה עוסק במילה קומזיץ ובשינויים שחלו בה במרוצת השנים. המילה קומזיץ מקורה ביידיש, ופירושה בוא שֵב. הפירוש המקורי של המילה קומזיץ הוא סעודת רעים הנערכת בחיק הטבע, קרי פיקניק. למשל, בעיתון על המשמר מ-21 באפריל 1953 התפרסמה ידיעה בזו הלשון: "כיכר ציון דמתה בשעות הצהריים ל'קומזיץ' מזרחי גדול, כשעל אי-התנועה שבמרכזה ישבו משפחות-משפחות, בעיקר כורדים ממעברת קאסטל בתלבושותיהם הססגוניות, ואכלו את פיתן שהביאו אתם בסלים גדולים, ולקינוח הסעודה – ארטיק". מילה עתיקה לקומזיץ היא טוזיג, הנזכרת בתלמוד הבבלי: "[גוי] שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד אותו היום ואותו האיש מיהא אסור אמר רב יצחק בר רב משרשיא בטווזיג תנן ושאר כל הדברים סתמן מותר" (מסכת עבודה זרה יד, א). להמשיך לקרוא

סיפור העלייה של אליהו-יצחק וסימה-רייזל לובנוב

"מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה – ארץ ישראל"

(מתוך יומנה של חנה סנש)

אליהו-יצחק וסימה לובנוב היו הסבים של סבי יהודה כהן. מידע מועט יש עליהם. אליהו-יצחק לובנוב נולד ב-1866 במחוז מוגילב שבבלארוס. הוא היה בן דוד של הסופר יוסף חיים ברנר. הוא נפטר בשנת 1939 בכפר תבור. סימה-רייזל לובנוב (לבית מנושקין) נולדה בשנת 1869, והיא נפטרה בשנת 1945 בכפר תבור. לאליהו-יצחק ולסימה נולדו תשעה ילדים: זהבה, שמואל ומיכל (תאומים), שרה, נחמה, משה-אהרן, זלמן, לאה וחנה. מיכל התחתנה עם משה יעקב כהן, בן כפר תבור, ונולדו להם שישה ילדים: חיים, יהודה, אהרן, יוסף, חסיה וחנה. יהודה הוא סבי. להמשיך לקרוא

מוזלמן

במאמר זה נסביר מהו מוזלמן ונביא כמה הסברים למקור המילה. מוזלמן הוא כינוי נפוץ בקרב אסירי מחנות הריכוז לציון מצבו של אסיר שעל סף המוות מחמת רעב, תשישות והשלמה עם גורלו. לכך הגיעו אסירים רבים זמן קצר לאחר בואם למחנה מתוך חוסר יכולת להסתגל ואולי גם מתוך חוסר רצון לקבל עליהם את חומרות משטר המחנה. רבים מהם היו משכבת האינטליגנציה או אמידים, והגיעו מארצות שעדיין שררה בהן מידה מסוימת של רווחה וחופש. סוג אחר של מוזלמנים היו אסירים שההשפלה, הרעב, המאמץ הגופני והעונשים הגופניים הכריעום. אדם שהגיע לכלל מוזלמניות לא החזיק מעמד יותר מכמה ימים או שבועות. ק' צטניק רואה במוזלמן "אדם שמשקל גופו כמשקל עצמותיו". להמשיך לקרוא