100 שנה לגירוש תושבי תל אביב היהודים

מאמר זה מתמקד בגירוש תושבי תל אביב למושבות הגליל התחתון. בערב פסח תרע"ז, ב-28 במרס 1917, הכריז המושל ג'מאל פאשה (1872–1922) על גירוש כללי של יהודים מיפו ומסביבותיה. מועד הגירוש היה מידי. לתושבי העיר לא ניתן זמן להתארגנות, והפקודה הוצאה אל הפועל עוד באותו היום. מיד לאחר שניתנה פקודת הגירוש החלו יהודי תל אביב ויפו בהכנות לקראת המסע צפונה. כבר ביום המחרת, ב-29 במרס 1917, פנה מאיר דיזנגוף למושבות הגליל בקריאה נרגשת ובבקשת עזרה דחופה לתושבי תל אביב ויפו. להמשיך לקרוא

ספינת המעפילים פוסידון ב

מאמר זה מוקדש לזכרהּ של סבתי זהבה גרושבסקי, שנפטרה בטרם עת.

מאמר זה עוסק בספינת המעפילים פוסידון. ספינה זו ארגנו פעילים בהגנה ובקיבוץ המאוחד בשנת 1938. זו הייתה הספינה הראשונה ששיגרו גופים אלו לאחר הפסקה של שנים רבות. בשלהי 1937 יצאו לאירופה בחשאי כמה שליחים, חברי ההגנה, כדי לטפל בעלייה בלתי לגלית של חלוצים ופליטים לארץ ישראל דרך הים. בראש הפעילות עמדו אז שליח המוסד לעלייה ב בפולין זאב שינד, יהודה בראגינסקי ולוי שוורץ (שבט). הם החלו בריכוז מועמדים ובחיפוש דרכי עלייה. שליחי העלייה יצאו ליוון, ובאתונה, שהייתה אז מרכז ההעפלה לארץ, קשרו קשר עם ספן יווני, בעל ספינת גיגית, ושמה פוסידון. פוסידון הפליגה פעמיים מיוון, בינואר ובמאי 1938. להמשיך לקרוא

תולדות חייו של מרדכי גבירטיג

להלן תוכן הרצאה ביידיש שהכנתי על המשורר מרדכי גבירטיג (ביידיש געבירטיג):

מרדכי געבירטיג איז געווען אַ פֿאָלקס-דיכטער. זיַין אמתער פֿאַמיליע-נאָמען איז בערטיג. מרדכי געבירטיג איז געבוירן געוואָרן אין יאָר אַַכצן זיבן און זיבעציק אין קראָקע ביַי אָרעמע פשוטע קליינהענדלער. ביז צען יאָר האָט ער געלערנט אין חדר, דערנאָך איז ער געוואָרן אַ טישלער-אַרבעטער. ער איז טאַקע געווען באַשעפֿטיקט אין קראָקע אַלס טישלער. אונטער דער השפּעה פֿון אברהם רייזענס ליטעראַרישער טעטיקייט אין קראָקע האָט ער אָנגעהויבן אין ניַינצן און זעקס צו דרוקן ייִדישע לידער און אויך טעאַטער-רעצענזיעס אין סאָציאַל-דעמאָקראַט. אַרום דער ציַיט פֿון דער ערשטער וועלט-מלחמה האָט ער געדינט פֿינף יאָר אין דער עסטריַיך-אונגאַרישער אַרמיי. להמשיך לקרוא

המנון הפלמ"ח

המנון הפלמ"ח החל בתור שיר הפלמ"ח, נהפך לשיר הפלוגות, ולבסוף התקבע בתור המנון הפלמ"ח. זרובבל גלעד (1912–1988), משורר, עורך ומתרגם, הוא שחיבר את השיר. גלעד סיפר שגויס בסוף שנת 1941 לפלוגה א של הפלמ"ח, והצטרף באיחור לקורס הטירונים שנערך בקיבוץ אלונים. לדבריו, ביום האחרון של הקורס הטיל עליו מפקד הקורס מאיר דוידסון לחבר עד הערב שיר למסיבת הסיום. המפקד הציע לשחררו מהאימונים, אולם גלעד סירב להצעה. עם זה, הוא הבטיח לכתוב את השיר המבוקש בשעה שימלא את תורו בשמירה במהלך יום האימונים. ואכן כך היה. את השיר המוגמר, הלוא הוא שיר הפלמ"ח, הביא גלעד למסיבה. להמשיך לקרוא

חלם

העיר חלם שוכנת על שפת הנהר אוהרז'ה (Ochrza), מיובלי הבוג, במזרח פולין, סמוך ללובלין. נראה שכבר מראשיתה במאה ה-13 שכנה בה קהילה יהודית. במאה ה-14 נכללה חלם בממלכת פולין, והתפתחותה החלה במאה ה-16, בעיקר בתחומי המסחר והתחבורה. בתקופה זו הייתה קהילת יהודי חלם אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בממלכת פולין, ויהודים מילאו תפקידים כלכליים מרכזיים בהתפתחותה של העיר. בין השאר היו גובי מסים מטעם השלטון, מוכסים ומלווי כספים לכנסיות שהתקיימו בעיר – הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית כאחת. להמשיך לקרוא

שאלת המחקר

המאמר עוסק בשאלת מחקר בתחום מדעי הרוח. מטרתו להראות שהוספת שאלת מחקר למחקר מסייעת לארגונו, ממקדת אותו, ומעלה את איכותו. למעשה, עבודה טובה מציגה שאלת מחקר או כמה שאלות. שאלת המחקר היא השאלה המרכזית שאמורים לבדוק אותה במחקר. מטרת שאלת המחקר היא להבהיר היטב מהי בדיוק הסוגיה הדורשת ליבון. עבודת המחקר תענה על שאלת המחקר. יש לנסח את שאלת המחקר באופן שתוביל להעלאת השערות שייבדקו בעבודת המחקר. שאלת המחקר מופיעה במבוא. אפשר לראות בה הציר שעליו מבוססים פרקי העבודה. אלה נועדו להרחיבה, לבססה ולפתחה. להמשיך לקרוא

מקור השם חנוכייה

מאמר זה עוסק במילה חנוכייה. חמדה בן-יהודה (1873–1951), אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, השתמשה בה לראשונה במדורה 'מכתבים מירושלים' בעיתון הצבי שבעריכת אליעזר בן-יהודה בשנת תרנ"ז (1897). היא מעלה שם דברים ששמעה מספרדי מארץ ישראל, שביקר בבית גביר בחוץ לארץ, ובביתו הייתה חנוכיית זהב, שדלקו בה חמישה נרות. וכך כתבה: "וחנוכיה של זהב נוצצת ומזהרת היתה תלויה באמצע הסלון הגדול והגבוה". על המילה חנוכייה לגלג משה יהודה לייב ליליינבלום (1843–1910), סופר ומראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה, ואמר שאין לחנוכייה ולפועל חנך כל קשר, ובשם זה נוכל לקרוא גם את הסובבת (כלומר סביבון). להמשיך לקרוא

הייִדיש שפה רשמית במדינת ישראל

במסגרת לימודי היידיש בבית שלום עליכם כתבתי חיבור כיצד בא לידי ביטוי היותה של היידיש שפה רשמית ומוּכרת במדינת ישראל. אני מציגה את החיבור לעיונם של הקוראים דוברי היידיש. להמשיך לקרוא

ביטויים שמקורם בארמית

מי שאינו יודע ארמית, מוטב שימשוך ידו ולא יסתכן בביטויים זרים שאינו מבין אותם. כאן הכישלון אורב בכל פינה. יוּמרה של למדנות סופה ביזיון. אין ביטוי ארמי שאין לו מקבילה עברית מסורתית, מדויקת ונאה. כולן רשומות במילונים. לעולם התחליף העברי עדיף, ומטעם פשוט: מפני שהוא מובן יותר גם לקורא וגם לכותב, וקריאתו ושימושו מחוסנים יותר מפני שיבושי דקדוק. להמשיך לקרוא

מי המציא את הזין?

פעמים רבות יש ויכוחים מי חידש מילה מסוימת בעברית, אך הוויכוח על המילה זין, איבר המין הזכרי, משעשע ביותר. בעיתון כל העיר ראובן סיוון (1912–1994), מחנך, בלשן, חוקר, עורך ומתרגם, ויעקב גרוס (1908–2003), חבר כנסת, מתנצחים אם ראובן סיוון וחבריו הם הראשונים שחידשו מילה זו להוראת איבר המין הזכרי. ראובן סיוון טוען כשהוא היה ילד קטן בבית הספר תחכמוני שבירושלים, ביקשו הילדים למצוא ביטוי אחר לזרג, שגם הוא כינוי לאיבר המין הזכרי, כדי שיוכלו להשתמש בו בנוכחות הבנות. הם החליטו על המילה זין כשל האות הראשונה של המילה, וזה היה הסוד שלהם. מאז התפשט הביטוי בכל הארץ, ומופיע אף בעיתונים ובספרים, ויש לו אף הטיות: לזיין, להזדיין וזיון. להמשיך לקרוא