על אודות

המילה אודות מופיעה בתנ"ך. היא באה תמיד בחיבור עם מילת היחס על. הצירוף על אודות מורה כי דבר פלוני הוא הדבר שעליו אנו מדברים, שבו אנו עסוקים, והוא נרדף עִם על דבר (about), כגון  "וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כא, לב). המילה אודות גם מורה שדבר פלוני הוא סיבה לדבר מה ונרדף עִם בגלל, כגון "לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת [=בגלל] הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יג, כד). כמו כן, בספרות ימי הביניים מופיעה המילה אודות במשמעות עניין, מעשה, מקרה ומסיבות העניינים, כגון "ויקראו הערים ההם על שמותם או על שמות בניהם או על שם אודותיהם" (ספר הישר, נח).

במשפטים שהצירוף על אודות משמש בהם אפשר למעשה לוותר על המילה אודות, כגון 'ויגידו לו על הבאר אשר חפרו'. הוספת המילה אודות היא מעין הרחבה להבעת טיבו של הדבר, של האדם או של המעשה. ואולם בימינו רבים בוחרים לוותר דווקא על מילת היחס על ומסתפקים באודות לבדה, כגון "ויגד להם המעשה ויספר להם אודות קורותיו" (יוסיפון, פרק יא). המילה אודות לבדה נפוצה במיוחד באתרים במרשתת ככותרת לדף שבו מובא מידע על האתר (תרגום של about). שימושים אלו – המשמיטים דווקא את מילת היחס על, שהיא הרכיב החשוב יותר – נחשבים לא תקניים.

לסיכום, אין להשמיט את המילה על בצירוף על אודות, ואם כן רוצים להשמיט, אפשר להשמיט את המילה אודות ולהסתפק במילה על לבדה, כגון "סיפרתי לו על המקרה" במקום על אודות המקרה.

אינטרנָט

המילה אינטרנָט (Internat) באה בהוראת פנימייה. למשל, בעיתון הצפירה מ-14 בינואר 1914 כתוב כך: "בית הספר הזה הוא אינטרנאט שלם: התלמידים, שאחדים מהם באים מכפרים רחוקים, מתגוררים בו ומקבלים הכל בחנם, דירה, אכילה, בגדים, ספרים – הכל בחשבון ה'ועד'". מילה זו חדרה לעברית מן הלשונות הלועזיות. היא קיימת בשפות רבות: רוסית, צרפתית, גרמנית, יידיש, ספרדית, פורטוגזית, צ'כית, שוודית והונגרית.

המילה אינטרנט הייתה נפוצה בעיקר בשנות העשרים של המאה העשרים, אך היא מופיעה בעיתונות כבר מתחילת המאה העשרים. לדוגמה, בעיתון הפועל הצעיר מ-20 בדצמבר 1907 כתוב: "ותקותיהם של התמימים האלה קבלו אצלם צורה ממשית כזו, שכבר נחלקו לשתי מפלגות: אחת היתה בעד הגדלת הסטיפנדיום והשניה בעד יסוד אינטרנט (פנסיון)". מתחילת שנות השלושים נדחקה המילה אינטרנט כמעט לחלוטין מן העברית, והופיעה תחתה המילה פנימייה. אך בתחילה נכתבה המילה פנימייה לצד המילה אינטרנט. למשל, בעיתון הצפירה מ-20 במאי 1927 כתוב כך: "על יד השיעורים תתקיים השנה פנימיה (אינטרנט) בשביל חלק הגון של השומעים".

קומזיץ

מאמר זה עוסק במילה קומזיץ ובשינויים שחלו בה במרוצת השנים. המילה קומזיץ מקורה ביידיש, ופירושה בוא שֵב. הפירוש המקורי של המילה קומזיץ הוא סעודת רעים הנערכת בחיק הטבע, קרי פיקניק. למשל, בעיתון על המשמר מ-21 באפריל 1953 התפרסמה ידיעה בזו הלשון: "כיכר ציון דמתה בשעות הצהריים ל'קומזיץ' מזרחי גדול, כשעל אי-התנועה שבמרכזה ישבו משפחות-משפחות, בעיקר כורדים ממעברת קאסטל בתלבושותיהם הססגוניות, ואכלו את פיתן שהביאו אתם בסלים גדולים, ולקינוח הסעודה – ארטיק". מילה עתיקה לקומזיץ היא טוזיג, הנזכרת בתלמוד הבבלי: "[גוי] שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד אותו היום ואותו האיש מיהא אסור אמר רב יצחק בר רב משרשיא בטווזיג תנן ושאר כל הדברים סתמן מותר" (מסכת עבודה זרה יד, א). להמשיך לקרוא

סיפור העלייה של אליהו-יצחק וסימה-רייזל לובנוב

"מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה – ארץ ישראל"

(מתוך יומנה של חנה סנש)

אליהו-יצחק וסימה לובנוב היו הסבים של סבי יהודה כהן. מידע מועט יש עליהם. אליהו-יצחק לובנוב נולד ב-1866 במחוז מוגילב שבבלארוס. הוא היה בן דוד של הסופר יוסף חיים ברנר. הוא נפטר בשנת 1939 בכפר תבור. סימה-רייזל לובנוב (לבית מנושקין) נולדה בשנת 1869, והיא נפטרה בשנת 1945 בכפר תבור. לאליהו-יצחק ולסימה נולדו תשעה ילדים: זהבה, שמואל ומיכל (תאומים), שרה, נחמה, משה-אהרן, זלמן, לאה וחנה. מיכל התחתנה עם משה יעקב כהן, בן כפר תבור, ונולדו להם שישה ילדים: חיים, יהודה, אהרן, יוסף, חסיה וחנה. יהודה הוא סבי. להמשיך לקרוא

מוזלמן

במאמר זה נסביר מהו מוזלמן ונביא כמה הסברים למקור המילה. מוזלמן הוא כינוי נפוץ בקרב אסירי מחנות הריכוז לציון מצבו של אסיר שעל סף המוות מחמת רעב, תשישות והשלמה עם גורלו. לכך הגיעו אסירים רבים זמן קצר לאחר בואם למחנה מתוך חוסר יכולת להסתגל ואולי גם מתוך חוסר רצון לקבל עליהם את חומרות משטר המחנה. רבים מהם היו משכבת האינטליגנציה או אמידים, והגיעו מארצות שעדיין שררה בהן מידה מסוימת של רווחה וחופש. סוג אחר של מוזלמנים היו אסירים שההשפלה, הרעב, המאמץ הגופני והעונשים הגופניים הכריעום. אדם שהגיע לכלל מוזלמניות לא החזיק מעמד יותר מכמה ימים או שבועות. ק' צטניק רואה במוזלמן "אדם שמשקל גופו כמשקל עצמותיו". להמשיך לקרוא

גן ילדים

המילה גן משותפת לכמה מן הלשונות השמיות. בנטיותיה בא דגש – גַּנְּךָ, גַּנִּים, ואכן שורשה הוא גנ"ן. שורש זה מציין ברגיל שמירה (גּוֹנֵן, הֵגֵן), ולכן יש הסוברים שהמילה גן מציינת ביסודה שטח מוגן, שטח מוקף גדר. יסוד השמירה על הגן קיים גם הוא בסיפור האדם בגן עדן: "וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב, טו). בעברית החדשה קיבלה המילה גן עוד משמעויות בהשראת המילים המקבילות בלשונות אירופה. בעקבות המונח הגרמני Kindergarten נוצר הצירוף 'גן ילדים' (תרגום שאילה). להמשיך לקרוא

על אוזן המן

בינואר 1912 קבע ועד הלשון שהשם שיינתן למילה הגרמנית Mohntaschen (ביידיש: מאָן טאַשן) הוא אוזני המן. נשאלת השאלה מדוע ועד הלשון לא נתן את התרגום העברי למילה זו, שהיא כיסי פרג. אכן, שמעון ברנפלד, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא מתרעם על חידוש זה. כך הוא כותב בעיתון הצפירה בגיליון 56 מא' בניסן תרע"ב: "ההמון בארצות הצפון והמזרח משתמש במלה המונית 'המן-טאשען'. מה הטעם למלה זו? זהו עסק למחקר הפסיכולוגיה העממית, שאין כאן מקומו. בכל אופן לא נכנסה מלה זו (ועמה גם המושג ההמוני) לא אל שפתנו, שהיא שפה אצילית כל כך, ולא אל שפת השפות שידברו בהם יהודים. באו 'מניחי הלשון' בא"י וזכו אותנו במלה עברית חדשה: 'אזני המן'. המלה ההמונית הזאת היא מנקרת מהעת ההיא במחי וצורמת את אזני. כאשר ראיתי את החדוש הזה, אמרתי לעצמי: אין אלו מרחיבי שפתנו, אלא אנשי לצון". להמשיך לקרוא

חדירת היידיש לעברית בעת החדשה ויחס הבלשנים אליה

שפת אמם של רוב מחיי הדיבור העברי בארץ ישראל, אליעזר בן-יהודה ועמיתיו, הייתה יידיש. הם פנו עורף לעולם הישן, ודחו את היידיש, שסימלה את העבר הגלותי. בן-יהודה נמנע מכל שימוש במילים לועזיות, ובחידושיו הלשוניים ניכרת השפעת הערבית כשפה שמית. גם בני העלייה השנייה, שהגיעו משטחי האימפריה רוסית, רצו להתנער מהיידיש, שפת הגלות. ובכל זאת היידיש השתקפה באוצר המילים העברי שלהם ובמבנה המשפט. נראה שבתהליך הרכישה של עוד שפה פעל כאן המנגנון הקרוי "התערבות לשון האם".

מלחמת הלשונות בין היידיש לעברית לא הסתיימה בניצחון מלא של העברית. אפילו בשנת 1948 עדיין הייתה היידיש הלשון העיקרית של כמחצית היהודים בארץ. כאשר הם למדו את השפה החדשה, הם הפעילו הפעלה בלתי מוּדעות את מנגנוני שפת האם, והחדירו לעברית אלמנטים מיידיש. היידיש הטביעה את חותמה על תחומים שונים של העברית המודרנית: על המבטא וההטעמה, על הצורות הדקדוקיות, על התחביר ועל אוצר המילים.[1] במאמר הזה נבדוק כיצד קיבלו בלשנים שפעלו בארץ את חדירת המבנים הלשוניים מהיידיש לתוך העברית ואת השפעת אוצר המילים שלה בתקופה שלפני קום מדינת ישראל ובעשורים הראשונים למדינה. נביא את דעותיהם של הבלשנים הבולטים שפעלו באותה תקופה. להמשיך לקרוא

דיבור עברי בארץ ישראל

לכבוד יום העברית שיחול בכ"ו בטבת (7 בינואר) אביא סיכום מאמרו של פסח ליפובצקי, שהתפרסם בשניים ביולי 1937 וכותרתו "עברית!". פסח ליפובצקי (בן-עמרם), שנולד ב-14 במאי 1902 בחצי האי קרים ונפטר ב-1962 בתל אביב, היה סופר, מתרגם, מורה ופעיל בציונות הסוציאליסטית. המאמר התפרסם ערב פרסום דו"ח ועדת פיל, ולפיו הומלץ על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, האחת יהודית והשנייה ערבית, ופרוזדור בחסות בריטית יחבר את יפו עם ירושלים. התחושה בארץ ישראל הייתה שנפל גורל בתולדות היישוב. כותב המאמר מצר שבימים גורליים אלו "יותר מדי מקלים נעשנו לגבי מצות הלשון. דומה כי רפתה האוירה החמורה של צו ואחריות, אשר אלצה כל אחד ללחום עם עצמו ועל נפשו; יותר מדי טבעי ומובן נעשה הדיבור במדה כה מרובה. במה מאלפת מבחינה זו העובדה, אשר סופרה מפי חטף – באחד מגליונות עתון הנוער העובד 'במעלה' – על ילדה שבאה מעין חרוד לחיפה, מדברים אליה יידיש והיא עונה: 'סליחה. אינני מבינה, אני לא מפה". להמשיך לקרוא

הביטוי חג שמח

הביטוי חג שמח נוצר בעת החדשה בהשפעת היידיש "אַ פֿרייכעלן יום טובֿ". הקשר שבין שמחה לחגים כבר נמצא במקורות, כגון "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם–שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ); "שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ"; "…מפני מה מועדים שבבל שמחים…" (שבת קמה, דף ב). להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 297 שכבר עוקבים אחריו