ארכיון מחבר: hadarperry

אריקה צ'מברס – סיפורה של לוחמת מוסד

מאמר זה עוסק בחלקהּ של אריקה צ'מברס במבצע ההתנקשות בעלי חסן סלאמה, יעד של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד). עלי חסן סלאמה נולד ביפו ב-1932. הוא היה קצין המבצעים של זרוע הארגון ספטמבר השחור במערב אירופה, מייסד ומפקד יחידת כוח 17 של פת"ח וממתכנני רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, שנערכה ב-1972. היה בנו הבכור של חסן סלאמה, מראשי הכנופיות הערביות במאורעות שנות השלושים ובדרום תל אביב בשנים 1947–1948. האב עצמו נהרג בזמן מלחמת העצמאות. להמשיך לקרוא

איליין שטיינר – לוחמת המוסד שהשתתפה במבצע אביב נעורים

מאמר זה עוסק בחלקהּ של לוחמת המוסד איליין שטיינר, שהיה כינויה המבצעי יעל, במבצע אביב נעורים. המבצע אביב נעורים היה ממכלול מבצע זעם האל. זעם האל היה מבצע חשאי, שהייתה מטרתו חיסול בכירי הארגון הפלסטיני ספטמבר השחור. על המבצע החליטו בספטמבר 1972 ראשת הממשלה גולדה מאיר וועדת השרים לענייני ביטחון בעקבות טבח אחד עשר הספורטאים הישראלים, שהשתתפו באולימפיאדת מינכן, שנערכה באוגוסט–ספטמבר 1972. לאחר החלטה זו הקים המוסד יחידת חיסול מיוחדת. ועל אנשיה הוטל למצוא את הטרוריסטים ולהורגם. להמשיך לקרוא

שולמית קישיק-כהן – מרגלת ציונית בביירות ופעילה למען עלייה

שולמית (שולה) קישיק-כהן נולדה ב-1917 בארגנטינה להורים שחינכו את ילדיהם לאהבת ישראל. בהיותה ילדה עלתה המשפחה לירושלים, והיא התחנכה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד. אביה חילק את חייו בין בואנוס איירס לבין ירושלים. כשבגרה הורע מצבהּ הכלכלי של המשפחה בשל משבר כלכלי, שפקד את ארגנטינה. ובגינו בגיל 16 השיאו אותה הוריה ליהודי אמיד, שחי בביירות. והיא עברה להתגורר עימו בביירות בשכונת ואדי אבו-ג'מיל. להמשיך לקרוא

כפר תבור בילקוט הכזבים

ילקוט הכזבים הוא אסופת סיפורי מעשיות קצרצרים, ספק בדיחות, ספק בדותות, שהועלו על הכתב לאחר שסופרו מפה לאוזן במהלך שנות הארבעים. המהדורה הראשונה של הספר התפרסמה ב-1956. את הסיפורים ליקטו דן בן אמוץ וחיים חפר. בספר, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוכנסו 167 סיפורים. הספר מתאר את הוויי הפלמ"ח במהלך שנות הארבעים. בסיפורים האלה מוזכרים בני כפר תבור, או מסחה בלשונם.[1] מבחינת אנשי הפלמ"ח, בני מסחה היו קבוצת שוליים. המסחאים מתוארים עממיים, פשוטים, דוברי עברית עילגת ובעלי מעט קשיי תפיסה. להלן הסיפורים שמוזכרים בהם כפר תבור או תושביה: להמשיך לקרוא

פרפר

פרפר הוא חרק בעל זוג מחושים ושני זוגות כנפיים, בדרך כלל צבעוניות. את המילה פרפר חידש אליעזר בן-יהודה ב-1892. הוא השתמש לשם כך בפועל פִּרְפֵּר, הקיים במקרא, ובמילה פרפר, המופיעה במלכים ב ה, יב: "הֲלֹא טוֹב אבנה (אֲמָנָה) וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא-אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה". הכוונה בפרפר בספר מלכים לשם של נהר מגדולי נהרות דמשק. יש גם דמיון צלילים למילים שבלעז: בערבית המילה היא פֻרְפוּר (فرفور), בצרפתית  papilio ובאיטלקית parfala. להמשיך לקרוא

סיפורי לידות מכפר תבור

בשנים הראשונות לייסוד המושבה ילדו הנשים בבית בסיועה של מיילדת, ולא תמיד המיילדת הייתה מוסמכת. המיילדת הלא מוסמכת כונתה בּוֹבֶּה (ביידיש סבתא) במאמר זה מובא לקט של סיפורים על לידות מכפר תבור. להמשיך לקרוא

תרומת המוסד לתהליך השלום בין ישראל למצרים

אחד מתפקידיו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: המוסד) הוא פיתוח קשרים חשאיים מיוחדים עם מדינות זרות ותחזוקתם. מתוקף כך למוסד היה תפקיד חשוב במגעים החשאיים שניהלו ראש הממשלה מנחם בגין ושר החוץ משה דיין עם מצרים. מגעים אלו קוימו לצד ניסיונותיה של ארצות הברית להביא להסכמים מדיניים בין ישראל למצרים. פעם אחת נפגש דיין רק עם המלך חסן במרוקו, ובעוד שתי פגישות, שנערכו אף הן במרוקו, השתתף גם חסן אלתהאמי, סגן נשיא מצרים. הפגישות של משה דיין עם בכירים בממשל המרוקני והמצרי התאפשרו בזכות היחסים החמים שרקם המוסד עם הממשל במרוקו. שנים רבות חתר המוסד ליצור בסיס חזק ואמין של אינטרסים אסטרטגיים משותפים בין ישראל למדינה מוסלמית זו, החברה בליגה הערבית. להלן תיאור תפקיד המוסד להוציא לפועל את הפגישות הללו. להמשיך לקרוא

סיפור אהבה בכפר תבור

זוגות רבים צמחו בכפר תבור, אך מאמר זה מיוחד בסיפור אהבתם של מיכאל ורבקה שנקר. מיכאל שנקר היה עולה חדש מליטא, שעבד בתור פועל במושבה כפר תבור. שנקר היה איש העלייה השלישית. הוא היה חסון ושרירי. מסופר עליו שבאחד הימים הגיע עם עוד כמה איכרים בעגלות למעיין שליד כפר תבור לשאוב מים. הם מצאו במקום עדר צאן גדול, והרועים הבדווים ממלאים מים בשקתות. שנקר ירד מעגלתו, ורמז לאיכרים שבאו עימו להמתין ולא לעשות דבר. מהאיכר שלמה רוטשטיין, שעמד לידו, ביקש שיודיע לרועים בקול רם לאסוף את עדריהם, לעזוב מייד את המקום, ולא לשוב עוד, כי אנו, תושבי הכפר, מכאן ואילך נגן על מקור המים שלנו. שלמה מילא את הבקשה. להמשיך לקרוא

השפעת העברית על היידיש

על אף לבושה הגרמני החיצוני ספגה היידיש חלק גדול מדרכי ההתבטאות, אוצר המילים, עולם המושגים, דרכי השיחה והאינטונציות של הטקסטים בארמית ובעברית. היא גם שבה והשפיעה עליהן בעצמה. יתר על כן , סגנון מיוחד – "נוסח הסופרים" – השתמש בפסיפס של קטעי עברית וארמית בטקסט אחד עם קטעי יידיש, אפילו בתוך משפט אחד, והשפיע מכל שפה על סגנונה של השנייה. הערכה היא שמספר המילים מלשון הקודש ביידיש הוא 15–20 אחוזים מכלל הלשון. להמשיך לקרוא

צימרמן

צימרמן הוא כינוי ישראלי לאי-התאמה בולטת בין מילים למנגינה ולחוסר מוזיקליות של שיר. מקור הביטוי הוא בשיר מתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים "אז הלכנו אל צימרמן". בני נוער מכפר תבור ניסו להתאים מילים ללחן שחיבר מרדכי זעירא לשיר "חבר'ה לצים, חבר'ה יאטים, בחורים כארזים". הביטוי אף הוכנס למילון העולמי לעברית מדוברת של דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה: "צימרמן – כינוי לשיר, הכתוב בחרוזים, כשהמשקל לא נשמר מפאת חוסר כישרון, והדבר מעורר גיחוך". להמשיך לקרוא