Author Archives: hadarperry

מקרר

לפי מונחי המטבח של ועד הלשון לשנת תרצ"ח (1938), הארון המשמש לקירור מאכלים יכונה מְקֵרָה. מקור השם בתנ"ך, כגון "וְהוּא יָצָא, וַעֲבָדָיו בָּאוּ, וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת; וַיֹּאמְרוּ, אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה" (שופטים ג, כד). לפי מלון התנ"ך של יהושע שטיינברג, הכוונה של המילה בתנ"ך היא שאיפת רוח קר בחום קיץ.

להמשיך לקרוא

הסליק בכפר תבור

לרגל יום השנה למותו של סבי יהודה כהן ז"ל אביא סיפור ששמעתי ממנו. מן הסיפור הזה ומסיפורים אחרים חונכתי לאהבת הארץ והמולדת. לשמחתי, הדברים אף מובאים בספר כפר תבור (מסחה), שיצא לאור לרגל חגיגות 75 שנה לכפר תבור.

סליק הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק. ארגון ההגנה בנה סליקים בכל רחבי הארץ. סליק קטן היה בכפר תבור, מושבה בגליל התחתון שהוקמה ב-1901. סבי יהודה כהן (1922–1913) היה הממונה על הסליק. יהודה כהן נולד בכפר תבור, והוא דור שני למייסדי הכפר. מגיל 16 (1938), בזמן מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, היה כהן פעיל בהגנה. בסליק היו כ-30 רובים, מקלע רקם פולני, כ-500 כדורים לכל רובה, מרגמה 2, פגזים ורימוני יד. להמשיך לקרוא

מניאק

עד שנות השבעים הייתה המשמעות היחידה של המילה מניאק אדם חולה רוח. מילה זו נגזרה מהמילה מַנְיָה. מקור המילה מניה הוא יוונית, ופירושה מחלת רוח של אדם, המלווה התרגשויות והתפרצויות רגשיות קשות. לדוגמה, בעיתון דאר היום מ-13 בינואר 1936 כתוב כך: "נתפרסמה הודעה רשמית למחצה האומרת שהמתנקש הוא מניאק (חולה רוח) דתי שאינו קשור עם שום מפלגה פוליטית". להמשיך לקרוא

סופגנייה

מאמר זה עוסק במקור השם סופגנייה. הסופגנייה היא עוגה עגולה, רכה ותפוחה כעין ספוג, המטוגנת בשמן עמוק, בייחוד לימי החנוכה. דוד ילין הוא שחידש בשנת 1896 את המילה סופגנייה מן המילה סופגן בתוספת הסיומת xיָּה. המילה הופיעה בספר שתרגם בשנת תרנ"ז המוכיח מוקפילד: "כי בהעשות הספגניות המובאות אל השלחן יפות, ידי אהליבה אפו אותן". ולאחר מכן הופיעה המילה בספר שתרגם בשנת תרנ"ב ספורי אלף לילה ולילה: "תופינים ועגות וספגניות ולביבות". ובהערה שם כתוב: "מיני מאפה רכים". חיים נחמן ביאליק התנגד לחידוש הזה של דוד ילין, ובמקומו הציע את הצורה אספוגים על משקל אתרוגים. להמשיך לקרוא

תכשיט

המילה תכשיט שייכת לחטיבה של ספרות התלמודים והמדרשים העתיקים. הפירושים שלה הם עדי, מעשה קישוט, חפץ שאדם מתקשט בו, כגון "תכשיטי נשים" (פסחים ג, א); קישוט, נוי, תוספת חן, כגון "אם לרפואה כדי לכחול עין אחת, אם לתכשיט כדי לכחול שתי עיניים" (שבת ח, לג). 

המילה תכשיט נכנסה ליידיש מהעברית. אך במרוצת הזמן קיבלה משמעות אירונית, והיא כינוי לקונדס ולמזיק, ובייחוד לנער שובב ופוחז. למשל, ביצירה של נחום-מאיר שייקביץ' (1849–1905) "דער קאָרטן-שפּילער" [=הקלפן] כתוב כך: "דו וועסט פֿון דיַין תכשיט לאָזערקע אַ מאָל האָבן אַזעלכע חרפּות און בושות…" [=יהיו לך פעם מהתכשיט שלך לאזרקע כאלו חרפות ובושות].  המילה תכשיט במשמעות האירונית חדרה לעברית, ובעיקר לסלנג. ההגייה היא מלעילית ולא מלרעית. דוגמה לשימוש האירוני במילה תכשיט ביצירתו של י"ל פרץ (1852–1915) "תמונות מעולם-התוהו": "הכּוֹל יודעים את ה"תכשיט" כעוכר ישׂראל גמור, כאיש אשר בהפקירא ניחא ליה".

תעתיק מילים שאולות מיוונית

בישיבה ריג של האקדמיה ללשון העברית בענייני דקדוק, שנערכה ב-5 בינואר 1994, נקבע שמילים ממוצא יווני שהתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן, למשל פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון. על החלטות אלו חזרו בישיבה שט, שנערכה ב-29 ביוני 2009. לעומת זאת, דוד בן-גוריון פסק שכל מילה יוונית שנתקבלה בתלמוד ובה יש סמ"ך, תיכתב בסמ"ך ולא בזי"ן. מאמר זה עוסק בדרכים של דוד בן-גוריון לקדם פסיקה זו ובהתנגדות שהתעוררה בעקבות זאת. להמשיך לקרוא

יוזמה

מאמר זה עוסק במילה יוזמה ובדרכים השונות שהוצעו לקרוא אותה. אליעזר בן-יהודה הוא שחידש את המילה הזאת על משקל חוכמה. כך הוא כותב במילונו מילון הלשון העברית: "שם הפעולה ועצם המעשה שיזם איש לעשות. נהוג בדבור העברי בא"י, וכבר השתמשו בו גם בספרות". דוד בן-גוריון סבור שאליעזר בן-יהודה טעה במילונו בניקוד המילה יוזמה. הוא סבור שיש לנקד יִזמה בחיריק מתוך הסתמכותו על ניקוד המילים בתנ"ך. ויש לציין שבמילונו של יהודה גור מלון עברי קיימות שתי הצורות זו לצד זו: יָזְמָה ויִזְמָה. להמשיך לקרוא

פיילה

 מאמר זה עוסק במילה פיילה (פַּיְלָה בניקוד). מילה זו בשימוש בסלנג. פיילה היא גיגית גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתלייה. בתחילה הייתה עשויה מעץ, מפח מגוולן או מפח פלדה מצופה אמייל, ולאחר מכן גם מפלסטיק. היא נגזרת מהמילה פְּיָלֵי הנזכרת במשנה: "כיצד מטהרין את המצורע: היה מביא פיילי של חרס חדשה, ונותן לתוכה רביעית מים, ומביא שתי ציפורים דרור" (נגעים יד, א). במשנה הכוונה לכלי גדול לנוזלים – ליין, למים וכדומה. בעניין הזה כתוב בעיתון מעריב מ-9 במאי 1980: "לעומת זאת היו היוונים נוהגים לנסך יין מתוך פיילה, אותה קערית שטוחה הנזכרת בספרות היוונית ומתוארת בציורי הכלים היווניים". לפי מילון הסלנג המקיף, מקור המילה מלדינו. להמשיך לקרוא

חכם בלילה

מאמר זה עוסק בביטוי חכם בלילה. מקור הביטוי ביידיש (הגייה: כאָכעם-באַליַילע). חכם בלילה הוא דיבור הלצי, וכוונתו כי רק בלילה, כשהאדם ישן, יוכל להיחשב לחכם, אבל לא בהקיץ. כלומר הכוונה היא בלשון סגי נהור לאדם טיפש. בסיפור "אַ מענה-לשון פֿון אַ שטיפמאַמע" [מענה-לשון של אם חורגת] עורך הילד היתום לקסיקון של כל קללותיה של אמו החורגת. באות חי"ת הילד מכניס את הביטוי חכם-בלילה. להמשיך לקרוא

שירים ביידיש בנושא ט"ו בשבט

להלן קובץ של שלושה שירים ביידיש, העוסקים בעצים. לנוחיות הקוראים הוספתי לכל שיר מקראה למילים קשות והפניה לקובץ קול.

לידער וועגן ביימער