מקום תואר הפועל במשפט

תואר הפועל הוא מילה שמתארת את הפועל – אופן הפעולה, זמן הפעולה, מקום פעולה וכדומה, כגון היטב, לאט, בחזקה, הנה, היום. מאמר זה עוסק במיקום של תוארי הפועל במשפט. יש תיאורים שבאים לפני הפועל או אחריו, ויש תיאורים שפותחים את המשפט או חותמים אותו. מכל מקום, תואר הפועל לא יחצוץ לעולם בין הנושא ובין הנשוא.

 

תוארי הפועל האלה יבואו לפני הפועל:

1. בטרם – אין באה שי"ן אחרי מילה זו. להלן דוגמאות מספר: כבֹאכם העיר כן תמצאון אֹתוֹ בְּטֶרֶם יעלה הבמתה לאכֹל (שמואל א ט, יג); השׁע ממני ואבליגה בְּטֶרֶם אלך ואינני (תהלים לט, יד );

2. עתה זה (ולא זה עתה) – "הנה עתה זה באו אליי שני נערים (מלכים ב ה, כב); "עתה זה ידעתי כי איש אלֹהים אתה" (מלכים א יז, כד).

3. הנה זה – "וישכב ויישן תחת רֹתם אחד והנה זה מלאך נוגע בוֹ" (מלכים א יט, ה); "ופחד פתאום הנה זה נופל עלינו" (י"ל פרץ, דוד פרישמן).

4. כבר – "ושבח אני את המתים שכבר מתו" (קהלת ד, ב); "כבר גדרת ואי אתה יכול לפרוץ" (ברכות סג); ובשערות הבכירה כבר תציץ לבנה" (למי אבן, ח"נ ביאליק).

5. עדיין – "ועדיין לא הגיע זמנכם לִפָּטר מן העולם" (שבת נה, ב); "והוא, הגדול ממני בשנה או בשנתיים, עדיין ישב בבית-אבא" (אורי ניסן, י"ח ברנר); "עדיין לא נחה דעתם של חכמים בזה" (שאלת הלשונות בישראל, ח"נ ביאליק).

 

תוארי הפועל האלה יבואו אחרי הפועל:

1. לגמרי – "ושנתי הטרופה חלפה לגמרי" (בגנים, א"נ גנסין); "עלינו לחדול לגמרי" (רשמי שעה, י"ח ברנר); "האגף השמאלי ניער את כפיו לגמרי מחלוקה זו" (קטעי זיכרונות, זלמן אפשטיין).

2. תמיד – "וְנָחֲךָ ה' תמיד והשביע בצחצחוֹת נפשך" (ישעיהו נח, יא); "רצון הוריו היה מתנגד תמיד לרצונו" (קדיש יתום, יהודה שטיינברג); "בכלל נראתה תמיד מעין חדווה על פניה כשראתה אותו" (מחניים, מ"י ברדיצ'בסקי).

3. לחלוטין – "… היה שנייסר טורח ומבטל לחלוטין את האליל האולימפּי" (מסביב לנקודה, י"ח ברנר); "נדמה לי שכמה משומעינו הופתעו לחלוטין לשמע הסברותינו" (יומן ירושלים, חיים ארלוזרוב); "אבל הם מזיקים לחלוטין" (אירוניה, נחום סוקולוב).

חשוב לציין שבמשפטי שלילה יש לנקוט את תוארי הפועל כְּלָל או כְּלָל וּכְלָל, שאדון בהם להלן.

 

 תוארי התואר האלה יבואו בסוף המשפט:

1. כלל – "אני לא הייתי מצטער כלל" (לזיכרון, א"ד גורדון); "וכשאני לעצמי אף איני מאמין בדבר כלל" (מחשבות ומעשים, אלחנן ליב לוינסקי); "כי שאלות כאלה אין להן מקום כלל" (החסידות כמו שהיא, משה ליב ליליינבלום).

2. כל עיקר – "אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר" (ביצה ג, ד); "אין לנוכרי כרם רבעי כל עיקר" (פיאה לד, ז) "ולפעמים לא יכירו היחיד כל עיקר" (על אם הדרך – חזיונות עם, מ"י ברדיצ'בסקי).

 

תוארי הפועל האלה יבואו בתחילת המשפט:

1. כלל וּכְלל – גם תואר הפועל הזה מראה על שלילה מוחלטת, כגון כלל וכלל לא ראיתי אותו.

2. עוד – "עוד זה מדבר וזה בא"; "אבל עוד הוא בחצר, בטרם יעזוב את המגרש, והאנשים מיהרו אחריו להשיבו" (המקושש, דוד פרישמן); "הן עוד היום גדול לא עת היאסף המקנה" (בראשית כט, ז).