תפוז

האמרה "להצלחה אבות רבים" נכונה לחידוש המילה תפוז. תפוז הוא נוטריקון של המילה תפוח זהב. השם תפוח זהב ניתן לאחד מפרות ההדר. מוצאו מאסיה, ולארץ ישראל הובא, כנראה, מפורטוגל במאה ה-16. השם תפוח זהב ניתן לפרי בשל צבעו הזהוב ודמיונו לתפוח. גם בלשונות זרות נהגו כך עם שם הפרי. השם מבוסס גם על הכתוב במשלי כה, יא: "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו". הכוונה במשלי היא לתפוחים המצופים זהב. מצודת דוד, למשל, כותב בפירושו על אתר: "כמו ציורי תפוחי זהב החקוקים על מכסה של כסף שהוא דבר מפואר…"

הבלשן יצחק אבינרי כותב בספרו יד הלשון שהוא חידש את המילה תפוז: "הן אני אני הוא שדחקתי תפוח-זהב מפני תפוז, הן בגלל הצורך לגזור תואר (צבע של תפוח-זהב, כלומר – תפוֹז   או תפוּזי) והן משום שבוש דרכי הנטיה של 'תפוח זהב'". הוא כותב שאת חידושו הזה פרסם בעיתון מסחר ותעשייה בשנת תרצ"ב (1932). לטעמו, אפשר לראות במילה שם עצם משורש פז בהוספת האות תי"ו כמו המילה תנור.

גם ירושלים סגל, מתרגם הסרטים, טוען לבעלות על חידוש המילה. כך הוא כותב בספרו ירושלים בתל אביב: "משרדי היה סמוך לקפה האחים שור, בפינת הרצל-לילנבלום. האחים היו יצרני גזוז וגלידה. יום אחד בתחילת שנות ה-30 ביקשו ממני למצוא שם לגלידה חדשה שהם עמדו לייצר בטעם תפוחי-זהב. הצעתי שמות וצירופים שונים, אך אלה לא נשמעו להם מצלצלים במידה מספקת, עד שהגעתי ל-תפו"ז, צמצום המלים תפוחי-זהב, שם זה נתקבל מיד! (לפני זמן-מה שמעתי שסופר אחד בחיפה טוען לאבהות על המלה "תפוז". יתכן… כבר קורה בעולם המדע, הרפואה והטכנולוגיה, שמשהו הומצא בו-זמנית על-ידי יותר מאיש אחד)…"

בכל אופן, האישים הללו לא היו ראשונים שחידשו את המילה, אלא רק תרמו להפצתה ולהשתרשותה בקרב דוברי העברית. בפרסומת שהופיעה בעיתון דבר מ-8 בנובמבר 1928 כתוב כך: "אנו מודיעים לקהל לקוחותינו הנכבדים שגם השנה אנו המוכרים היחידים של תפו"ז ובננות מפרדסי י.ל. גולדנברג… בכבוד רב ברנהולץ ולמברגר".