מספר

המילה מספר היא שם עצם. כשמילה זו באה בתחילת המשפט, היא משמשת בתפקיד הנושא, כגון "מספר המשרות המיועדות לשכירים ירד". מה שירד הוא המספר ולא המשרות, ולכן המילה מספר באה ראשונה. היא המרכז במשפט הזה. אבל יש שהמילה מספר משנה את מקומה במשפט, ואז לא זו בלבד שאיננה הנושא, אלא אף משמעותה משתנה, כגון "בעוד ימים מספר תסתיים ועידת הקיבוץ". המילה מספר באה כאן בהוראת יחידים. אין היא עוד שם עצם, אלא תואר הפועל. במקרים כאלה באה המילה מספר רק אחרי שם העצם שהיא באה לתאר. לא בעוד מספר ימים, אלא בעוד ימים מספר. במקרא, המשמש לנו מקור עיקרי לידיעת הלשון וחוקיה, באה המילה מספר בהוראת מעטים תמיד אחרי שם העצם, כגון "והותרתי מהם אנשי מספר". כל המקדים את המילה מספר לשם העצם הסמוך לו, בעוד שבכוונתו להשתמש בה בהוראת מעטים, חוטא לחוקי הלשון ולהגיונה.